צעדים ראשונים בעולם ירוק...
מעין יהודיתי חשוון, תשע28/10/2009בעולם יש המון עמותות שונות ומשונות שכל תפקידן הוא לשמר איזה זן של חיפושית או קוץ נדיר עמותות שלוחמות במפעלים או בתאגידי ענק ..
האגדה מספרת שאת בד הלבד* גילו לראשונה בתיבה של נח... הכצעקתה? ובכן שיער שנשר
מהחיות השונות התערבב בהפרשות, החיות רמסו את כל התערובת הריחנית ברגליהם –וכך ליבדו את הבד...
יש המון נושאים אקולוגים רלוונטים {ובוערים} לזמננו שאפשר לתת עליהם את הדעת דרך פרשתנו וסיפורו של נח:
מים והשפעתם על העולם, הכחדת בעלי החיים, הטיפול במשק חי נטיעת זנים חדשים ושימור ישנים, שינויים באקלים ובנייה בעץ ואפילו שיעור על איזו חיות יכולות לטרוף לך את הרגל אם איחרת להאכילן...
{מדרש על נח המסכן שלא ישן ב40 יום שהותו בתיבה כי האכיל מסביב לשעון את כל החיות ,חיה חיה בזמנה ובמזונה המיוחד לה! ופעם אחת,התעכב עם מזונו של האריה שהביע את דעתו על האיחור... האמהות שביננו יכולות להאנח בהזדהות}
בעולם יש המון עמותות שונות ומשונות שכל תפקידן הוא לשמר איזה זן של חיפושית או קוץ נדיר עמותות שלוחמות במפעלים או בתאגידי ענק...
ואצלנו? בעולם הקהילות הדתיות-חרדיות? עם הזמן באיטיות, אך בעקשנות השתנתה התפיסה על נושא איכות הסביבה... והתחדדה הנקודה שאיכות הסביבה זה לא קומץ משוגעים שנלחמים על שמורות הטבע רחוקות עד מאוד מבית המדרש ולא נוגעות לעולמו של הקב"ה-
אלא ההיפך, שהדברים נוגעים בהשפעה ישירה, וישנו קשר הדוק בשמירה על הסביבה, ועל איכות האוויר שננשום, על הבריאות שלנו, על איכות המים {שתמשיך להיהרס כי מטמינים פסולת רעילה בקרבת מקום} ובכלל איכות החיים שלנו כבני אדם- היום, ולא פחות חשוב-מחר.
גם כלפי הילדודס שלנו היקרים באגף החינוך אנחנו מחויבים להסברים, נסו לשאול אותם איזה מזון אנחנו מכניסים לגוף שה' נתן לנו ? {קרמבואים!}, מהן הקניות ברחבי הסופר, לערמות הפסולת שאנחנו משליכים לפח בכזאת קלילות בלי לדעת מה עושים עם הררי הזבל הזה, אם נצליח לפתח בהם את הרגישות ןתשומת הלב לעולמנו- כולנו נצא נשכרים מהאחריות שיפתחו למזלנו גם בחלק מבתי הספר ומהגנים מתחילים בשינוי תפיסתי זה קורה באמצעות גישה חויתיות {בואו נקלע את המבחן בחשבון לסל של המחזור..} והעלאת תכנים סביבתיים.דרך תוכניות שונות.
כבר היה מי שהשמיע את הטענה שיחסי אנוש היום לא כל כך לא תקינים כי התרגלנו לחיות בחיים חסרי מאמץ שבהם זורקים את הצלחות לפח והכל מפלסטיק בר החלפה... החיים מחייבים אותנו לשמור על איזון בין המשאבים {המוגבלים} בעולם לבין הבזבוז שלנו וקצת ענווה כלפי הכדור הזה...
מאחר ואיני ברת סמכא בשום דבר מאלו הנושאים, אבל כן חושבת שמחובתנו בעולמנו לשמר ולא לקלקל את העולם, אנסה בטורים הבאים ללמוד טיפין טיפין על הרעיונות הקלים והפשוטים שאפשר לאמץ כדי להפוך את העולם לטוב יות –
שנאמר- אם אני הצלחתי אז כל אחד יכול..
*מה זה לבד בכלל???
עבודת הליבוד היא טכניקה עתיקת יומין בו לוקחים צמר כבשים, מניחים אותו בשכבות האחד על השני בשתי וערב ובעזרת מים חמים וסבון משפשפים את הצמר כך שהסיבים שלו נדחסים ומתכווצים בעזרת שילוב המים והשפשוף. בסוףהתהליך נוצר בד לא ארוג אך טבעי וחזק מאוד. עשוי מסיבי צמר הכבשים הדחוס. איכות הבד נקבעת לפי אורך סיבי הצמר ממנו הוא נוצר.
מה אפשר לעשות עם לבד?
הלבד משמש ליצירת בובות וצעצועים מקסימים ורכים בגדים,ותיקים, כובעים, נעליים, כריות, שטיחים וסלים וחפצי אומנות ועוד.... נסו סתם לגזור צורה חמודה ולהצמיד לבגד אהוב..הנאה מובטחת.
מהחיות השונות התערבב בהפרשות, החיות רמסו את כל התערובת הריחנית ברגליהם –וכך ליבדו את הבד...
יש המון נושאים אקולוגים רלוונטים {ובוערים} לזמננו שאפשר לתת עליהם את הדעת דרך פרשתנו וסיפורו של נח:
מים והשפעתם על העולם, הכחדת בעלי החיים, הטיפול במשק חי נטיעת זנים חדשים ושימור ישנים, שינויים באקלים ובנייה בעץ ואפילו שיעור על איזו חיות יכולות לטרוף לך את הרגל אם איחרת להאכילן...
{מדרש על נח המסכן שלא ישן ב40 יום שהותו בתיבה כי האכיל מסביב לשעון את כל החיות ,חיה חיה בזמנה ובמזונה המיוחד לה! ופעם אחת,התעכב עם מזונו של האריה שהביע את דעתו על האיחור... האמהות שביננו יכולות להאנח בהזדהות}
בעולם יש המון עמותות שונות ומשונות שכל תפקידן הוא לשמר איזה זן של חיפושית או קוץ נדיר עמותות שלוחמות במפעלים או בתאגידי ענק...
ואצלנו? בעולם הקהילות הדתיות-חרדיות? עם הזמן באיטיות, אך בעקשנות השתנתה התפיסה על נושא איכות הסביבה... והתחדדה הנקודה שאיכות הסביבה זה לא קומץ משוגעים שנלחמים על שמורות הטבע רחוקות עד מאוד מבית המדרש ולא נוגעות לעולמו של הקב"ה-
אלא ההיפך, שהדברים נוגעים בהשפעה ישירה, וישנו קשר הדוק בשמירה על הסביבה, ועל איכות האוויר שננשום, על הבריאות שלנו, על איכות המים {שתמשיך להיהרס כי מטמינים פסולת רעילה בקרבת מקום} ובכלל איכות החיים שלנו כבני אדם- היום, ולא פחות חשוב-מחר.
גם כלפי הילדודס שלנו היקרים באגף החינוך אנחנו מחויבים להסברים, נסו לשאול אותם איזה מזון אנחנו מכניסים לגוף שה' נתן לנו ? {קרמבואים!}, מהן הקניות ברחבי הסופר, לערמות הפסולת שאנחנו משליכים לפח בכזאת קלילות בלי לדעת מה עושים עם הררי הזבל הזה, אם נצליח לפתח בהם את הרגישות ןתשומת הלב לעולמנו- כולנו נצא נשכרים מהאחריות שיפתחו למזלנו גם בחלק מבתי הספר ומהגנים מתחילים בשינוי תפיסתי זה קורה באמצעות גישה חויתיות {בואו נקלע את המבחן בחשבון לסל של המחזור..} והעלאת תכנים סביבתיים.דרך תוכניות שונות.
כבר היה מי שהשמיע את הטענה שיחסי אנוש היום לא כל כך לא תקינים כי התרגלנו לחיות בחיים חסרי מאמץ שבהם זורקים את הצלחות לפח והכל מפלסטיק בר החלפה... החיים מחייבים אותנו לשמור על איזון בין המשאבים {המוגבלים} בעולם לבין הבזבוז שלנו וקצת ענווה כלפי הכדור הזה...
מאחר ואיני ברת סמכא בשום דבר מאלו הנושאים, אבל כן חושבת שמחובתנו בעולמנו לשמר ולא לקלקל את העולם, אנסה בטורים הבאים ללמוד טיפין טיפין על הרעיונות הקלים והפשוטים שאפשר לאמץ כדי להפוך את העולם לטוב יות –
שנאמר- אם אני הצלחתי אז כל אחד יכול..
*מה זה לבד בכלל???
עבודת הליבוד היא טכניקה עתיקת יומין בו לוקחים צמר כבשים, מניחים אותו בשכבות האחד על השני בשתי וערב ובעזרת מים חמים וסבון משפשפים את הצמר כך שהסיבים שלו נדחסים ומתכווצים בעזרת שילוב המים והשפשוף. בסוףהתהליך נוצר בד לא ארוג אך טבעי וחזק מאוד. עשוי מסיבי צמר הכבשים הדחוס. איכות הבד נקבעת לפי אורך סיבי הצמר ממנו הוא נוצר.
מה אפשר לעשות עם לבד?
הלבד משמש ליצירת בובות וצעצועים מקסימים ורכים בגדים,ותיקים, כובעים, נעליים, כריות, שטיחים וסלים וחפצי אומנות ועוד.... נסו סתם לגזור צורה חמודה ולהצמיד לבגד אהוב..הנאה מובטחת.
הוסף תגובה
עוד ממעין יהודית
עוד בנושא נשים