חופש לטייל?

החופש הגדול ותקופת בין הזמנים בישיבות, הם זמן המאפשר לצעירים רבים ולמשפחות לצאת לטיולים רבים בארץ. כיום על פי האופנה העכשווית במגזר החברה נוהגים בדרך כלל לתכנן טיולי שטח הכוללים הליכה רגלית שנמשכת כמה ימים ושבמהלכה מתוכננת לינה בשטח. סוג הטיולים הזה פופולארי כל כך בציונות הדתית עד שניתן לראות במסלולי הליכה קשים ומאתגרים גם משפחות צעירות המטיילות יחד בקבוצה כשהפעוטות נישאים במנשאים מיוחדים המאפשרים כניסה למסלולי הליכה קשים ומאתגרים. אולם נראה שהרצון לטייל ברחבי הארץ נתקל בשנים האחרונות בקושי לא מתוכנן הקרוי רשות הטבע והגנים הלאומיים. מטיילים רבים מתלוננים על סגירתן של שמורות טבע רבות והפיכתן למקומות שהכניסה אליהן עולה כסף. הבעיה במהלך של הרשות קשור גם בדמי הכניסה כשלמשפחה מרובת ילדים מדובר בהוצאה ניכרת המייקרת את הטיול וגם בהוראות הרבות וההגבלות שמטילים פקחי הרשות על אפשרויות הטיול בשמורות הטבע, הוראות שבחלקן מונעות לינה בשטח ובמקרים אחרים מגבילות מאד את הגישה לפינות חמד קסומות. "יש תחושה כאילו מנסים לפגוע לנו בהנאת הטיול" אמר לי מטייל השבוע, והוסיף "במקום לאפשר תנועה חופשית, הפקחים עוקבים אחרי הנכנסים בשבע עיניים כאילו היינו ילדים קטנים. כל השמורה הייתה מלאה בשלטי אסור ואסור כאילו באנו לטבע להרוס אותו ולא להנות ממנו".

הטענות האלו מוכרות היטב לסופר ולעיתונאי צור שיזף, שידוע כטיילן טבע מושבע וכאדם ששמירת הטבע וערכיו עומדת בראש סדר העדיפויות והאג'נדות שלו, לדבריו " כבר בעבר קבלתי על המציאות המוזרה הזו ויחסם של פקחי הרשות למטיילים. כתבתי על כך כתבה גדולה מאד עוד בעיתון חדשות ז"ל וקראתי לכתבה 'אין לאן ללכת'". צור שיזף מוסיף גם כי "מאד מעצבן אותי שהרשות גובה תשלום בכניסה לשמורות, מדובר בגוף של המדינה המתוקצב כל שנה בסכום שנע בין 25 ל-30 מליון שקלים. מעבר לסכום הזה הרשות לא מקבלת כלום והמדינה בעצם שולחת את הרשות נשלחת לדאוג בעצמה לתקציבים שלה. הרי הגדלת הסכום היא לא משהו שהמדינה לא יכולה לעמוד בו. אבל במקום זה שולחים את הרשות להשיג את הכסף מהמטיילים. זו עוד אחת מהרעות החולות של ההפרטה והמחשבה שהכול צריך להיות מנוהל ברווחיות בלעדי המדינה. אגב למרות בעיה תקציבית זו לדעתי בכל מקרה התעריפים שהרשות גובהה בכניסה לשמורות גבוהים מידי. הרי לא מדובר בעסק כלכלי אלא במשאב טבע של כולנו. לכן הרשות צריכה לגבות מחיר מינימאלי שיכסה בדיוק את הוצאותיה בלבד".
צור שיזף גם כועס על יחסה של הרשות למטיילים "אני לא נגד הוראות. לעיתים יש מקומות בהם מדובר בשמורה רגישה, מקום שיכול מאד להיפגע, ואז בוודאי שיש לפקח היטב. אבל התחושה הכללית כיום היא שהרשות חושדת במטייל ולא מאמינה ברצון שלו לשמור על הטבע".

ש: אם היית מנהל את הרשות מה היית עושה?
ת: הייתי מבטל את התשלום, ובשמורות רגישות הייתי קובע מכסה יומית לנכנסים. בנוסף הייתי בונה אתרים ללינת קרקע בתוך המסלולים כך שהם יהיו חלק מהמסלול ואפשר יהיה לערוך בארץ טיולים מחוף לחוף ללא יציאה מהמסלול. אתר כזה יכול להיות מתוחזק בקלות גם עם שירותים מינימאליים ואפילו אפשר לסדר בו בצורה בטוחה מקום להבערת אש למדורה. אני לא ממציא פה את הגלגל. יש בעולם שמורות רבות שאתה מודיע שאתה בה ושומרים לך מקום לינה ואם אתה לא בא עד השעה עליה סיכמת נותנים למטייל מזדמן את המקום. לדעתי צריך לנהוג כך בארץ. בכל מקרה כדי לתחזק מקומות כאלו צריך גביית כסף מועטה ואת חלקן ניתן לפתוח לציבור גם ללא תשלום. בנוסף הייתי מפסיק את היחס למטייל כעבריין פוטנציאלי כפי שכך חשים היום אנשים רבים. הגיע הזמן שהרשות שבאמת מגינה על הטבע, תראה במטיילים שותפים לדאגה הזו ולא איזה אויב פוטנציאלי, הרי מי שיוצא לטייל עושה זאת מתוך אהבת טבע ולא מתוך רצון להרוס. אני מחדד בהקשר לכך את הנקודה ביחס למטיילים כמו אצלכם בציונות הדתית שיוצאים למסע רגלי של כמה ימים. הרי מדובר בחברה מביני עניין שלא רוצים ללכלך.

צור שיזף מוסיף שלדעתו בימי חופש של המדינה, יש לאשר כניסה לכל השמורות בחינם. "ביום העצמאות ל"ג בעומר וימים נוספים צריך לאפשר כניסה חופשית כך זה מקובל בכל העולם וזה מאפשר לכל הציבור להגיע ולטייל בטבע" מסיים צור את דבריו.

לעומת צור שיזף, איתן עומר, רכז ההדרכה במדרשת הגולן ובמדרשת עכו, קובע שיש בהחלט מקום לסגור שמורות טבע ולגדרם, ואף לגבות תשלום בכניסה. "אני מטייל בשטח במקומות רבים ובכל מקום בו נכנסה הרשות הכול נהיה נקי. אנשים לא זוכרים מה היה במעיינות שהיום הם מגודרים ונקיים, פעם הם היו פשוט פח אשפה. אין מה לעשות הישראלי המצוי שמגיע עם אוכל ומנגל עדיין לא מנקה אחריו ושומר היטב על אתרי הטבע למרות כוונותיו הטובות, לכן לדעתי יש מקום לגידור השטח".
איתן מגיב גם לתחושה שהרשות סגרה את כל אתרי הטבע בגדרות וסותר אותה, לדבריו , "אני שומע מהרבה מאד מטיילים את הטענה שהכול סגור אבל זה לא נכון. הרשות סוגרת רק חלק מהמקומות ובדרך כלל מדובר במקומות כאלו שאם לא יסגרו אותם תהיה פגיעה בטבע. עדיין יש מקומות רבים במדינה שניתן לטייל בהם באופן חופשי ואף לישון בשטח".

ש: המחירים לא מוגזמים?
ת: ממש לא, הרי משהו מנקה את האתר, מטפח אותו ומכין אותו כך שהוא יהיה בטוח למטיילים. אני מדבר על תיקון המתקנים ובניית שבילים ועוד פעילויות שהרשות ופקחיה עושים. לכן לא מדובר בסכום גבוהה אלא רק ברווח נקי של כולנו. אגב אני קובע זאת גם במבחן התוצאה יש מעיינות רבים שפעם הציבור לא היה מגיע ושוחה בהם בגלל מצבם ומראם והיום אתה מגיע ורואה המון אדם. איך השינוי הזה קרה? ברור שזה קרה בגלל ההשקעה של הרשות.

ש: רק על ידי גדרות אפשר להגן על שמורות בארץ?
ת: לא כל השמורות מגודרות. יש יערות רבים למשל בהר מירון ובבית לחם הגלילית שבהם אין גידור והכול פורח בגלל אכיפה אפקטיבית של הפקחים. אפשר להשוות את השמורות הפתוחות הללו להרי לבנון שממולם. שם אין עץ לרפואה והכול כרות ואילו אצלנו מדובר ביערות חורש טבעי שנחשבים לגדולים במזרח התיכון. לכן לא בכול מקום יש גידור.

איתן עומר מוסיף שעתידו של הטבע בארץ אינו בהכרח גידור ותשלום של כסף. "כולנו צריכים להירתם למשימת שמירת הנוף. צריך כמובן לחוקק חוקים אבל חשוב יותר שהישראלים יתחילו לקחת אחריות ויפסיקו להיות הישראלי המלוכלך. אם נמשיך ללכלך, נהרוס גם את הכינרת ואת כל מאגרי המים במדינה ויהיה רע מאד. עתיד הטבע בארץ לא תלוי בגדרות וברשות אלא בכולנו ואנחנו צריכים לעשות סוויץ בראש בסוגיה הזו". הוא מסכם את דבריו.

תגובת דוברת רשות הטבע והגנים לכתבה-

העלות היא בין 10-25 שקלים למבוגר ומחצית לכך עבור כניסת ילדים מגיל חמש. עד גיל-5 בחינם. בנוסף לכך מי שמטייל הרבה יכול לרכוש מנוי שמכסה את עצמו תוך 3-4 ביקורים.
ביחס לטענות בנושא התקציב, הרשות מתוקצבת חלקית על ידי המדינה ומשרד האוצר הוא זה שקבע שעל הרשות לפעול, על מנת לבסס הכנסות שישמשו כחלק מתקציבה. כדי להכניס את הדיון לפרופורציה נגלה לציבור שהרשות מנהלת יותר מ-500 שמורות וגנים, מתוכם 65 בלבד בתשלום והשאר בחינם. גם מתוך 65 האתרים בתשלום- מרביתם גירעוניים, כך שדמי הכניסה אליהם לא מכסים אפילו את תפעול האתר, שלא לדבר על כך שצוותי האתרים אמונים על תחזוקת אתרים שכנים בשטחים הפתוחים, כמו מגדל צדק (ששופץ על ידי הצוות של גן לאומי מקורות הירקון) ורבים אחרים.
בנוסף לכך הרשות מתקצבת בעצמה כניסת קבוצות תלמידים ב-3 שקל לתלמיד וגם עשרות אוטובוסים לילדים מאזורי מצוקה (ע"ע הפעילות המדהימה שעשינו במהלך "עופרת יצוקה", אז אירחנו מאות ילדים מיישובי עוטף עזה ואפילו שלחנו צוותי הדרכה למקלטים). בכל מקרה כל ההכנסות של הרשות קודש לשמירת טבע בישראל והרשות היא מוסד ללא כוונת רווח. גם אם המדינה תתקצב את כל תקציב הרשות (ויש לכך פלוסים ומינוסים) הכסף יגיע מכספי המיסים = מהציבור. אז השאלה היא האם כל הציבור מממן (דרך המיסים) או שמי שמבקר יותר ישלם יותר. לשם השוואה, בכל המדינות המערביות יש גבייה בכניסה לחלק מהשמורות והאתרים ובחלקן התקציב לשמירת טבע הוא עצמאי לגמרי ולא תלוי בהחלטה כזו או אחרת של הממשלה.
אגב, גם מוזיאון ישראל מתוקצב ע"י המדינה וגם הפסים שעליה נוסעת הרכבת או הנתיבים שעליהם נוסע אוטובוס של אגד, ועדיין משלמים בכניסה לאלו. תקציב הרשות, כולל החלק של ההכנסות, מאושר מידי שנה ע"י ממשלת ישראל והרשות מבוקרת ע"י מבקר המדינה.
ביחס לטענה על יחס הפקחים הנוקשה, אין לי כדובר הרשות כוונה להתייחס לקשקוש הזה ואני ממליץ לך לא להכניס אמירה שכזו- הפקחים שלנו מחלצים בימים אלו עשרות ומאות מטיילים שנתקעו בלי מים/איבדו את הדרך/ירדו מהשביל ונפלו, ובמקביל נלחמים בציד לא חוקי, כריתות עצים, נהיגה בחופים, לכלוך שטחים פתוחים, השלכה של פסולת בניין בנחלים, נזקי חקלאות, ספירות ומחקרים, מעקב אחר פרויקטים של תשתיות ועוד ועוד, תוך שמידי פעם הם גם מותקפים באלימות (פיזית ומילולית) ע"י הנאכפים. אם זו התחושה של אנשים פרטיים- חבל, אבל זו ממש לא התחושה הרווחת בציבור ועובדה שכל שנה מגיעים יותר ויותר אנשים לאתרים וכן שאתרי הלינה ממוקמים בצורה לא נוחה כשבמסלולים של כמה ימים אין אתרי לינה טובים בתוך מסלולי ההליכה עצמם במקומות מסודרים שמהווים חלק ממשי של המסלול הלילה הוא הזמן של החיות ולפי תפיסה זו מוקמו חניוני הלילה. בנוסף אפשר לעדכן את צור ולציין שהממשלה אישרה השנה את התוכנית לעידוד הבילוי בטבע- בעצם הקמת רשת חניוני לילה מצפון עד דרום וממזרח למערב, כאשר רשות הטבע והגנים היא זו שתכננה ועליה הוטל הביצוע של הנושא, כך שבעוד מספר שנים הפריסה תהיה טובה יותר- ועדיין במגבלות של שמירת טבע.

בברכה עומרי גל
עוזר דוברת הרשות