המקרה של טופז לא מלמד על כלום

ביום חמישי האחרון שמעתי בתוכנית רדיו ראיון עם השופטת לשעבר דורנר (היא היום ראש מועצת העיתונות או משהו כזה) שבו היא נשאלה "מה מלמד המקרה של דודו טופז על החברה שלנו". למרות שאני בדרך כלל לא מסכים ואפילו חולק על דעותיה, הפעם הסכמתי עם מה שהיא אמרה- שלדעתה זה לא מלמד כלום.
דודו טופז הוא חד מהרבה אנשים שעוסקים בבידור ובתעשיית הרייטינג, הוא לא מלמד והוא לא סימן לשיטה, הוא נפל קשות (ותודו שהוא מסכן גדול) והוא יחטוף עונש חמור מאוד שבו יסגרו איתו חשבון... וזהו. זה לא משהו שאפשר ללמוד ממנו על החברה שלנו, על הדרך, על התקשורת או על דברים אחרים. בכל מקום ובכל תחום יש אנשים מושחתים ויש בעיות, בכל תחום יש קנאה ושנאה ותחרות ולדעתי פוליטיקאים עושים דברים נוראים יותר לאחרים מאשר סתם לתת להם מכות. אז האם המקרה של קצב מלמד על החברה שלנו במוסד הנשיאות? האם המקרה של כדורגלן מושחת מלמד על הכדורגל? לא ולא, זה מקרה פרטי של נפילה קשה, האדם ייענש וזהו.
למה יש נטיה להפוך כל מקרה לסטדי קייס? מה אנחנו מרוויחים בזה שאנחנו אומרים- "כך הם פניה של החברה הישראלית"? לדעתי אנחנו לא מרוויחים כלום וזה ממש לא נכון. כל אחד מאיתנו הוא יחיד, יש לו בעיות, יש לו קשיים... והוא צריך להתמודד איתן מבלי שזה ילמד על החברה כולה.
לתרבות הרייטינג יש בעיות גדולות והיא גורמת לצרות לא פשוטות... אבל זה לא קשור בכלל לדודו טופז או למקרה הזה. אם כבר האנשים שחטפו את המכות הם יותר משפיעים/ מושפעים מתרבות הרייטינג מאשר טופז עצמו...