הפגנות? מיצינו!

כמה פעמים סופרים כל אדם המשתתף בהפגנה?! תלוי אם מדובר בהפגנת שמאל או ימין... הלוואי והמשפט הזה היה בדיחה. לצערינו הוא מציאות כואבת שמטילה בספק גדול את השאלה האם יש טעם בכלל במאמץ האדיר המושקע בארגון הפגנות ובהשתתפות בהן. כמובן שאם המטרה היא להיפגש עם הקרובים והידידים שלא ראית מאז ההפגנה האחרונה ולהוכיח שוב את חוק הדתיים השלובים, הרי זה דבר אחד, שאין לזלזל בו. אך אם המטרה היא להשפיע בדרך כלשהי על התנהלות מדינת ישראל ועל קבלת ההחלטות בה, הרי שהפגנות הן (כמעט) בזבוז זמן מוחלט.
ההחלטות החשובות באמת לא נקבעות בכיכר רבין בתל אביב ובוודאי שלא בכיכר פריז בירושלים. הן נקבעות במסדרונות בית המשפט העליון, בחדרי הישיבות בכנסת ובראשו של ראש הממשלה. מושחת ורקוב ככל שיהיה. הן מושפעות מאוד ממה שעובר במוחם של יועצי תקשורת כאלה או אחרים, ומהרוח הנושבת מכיוון חדרו של עורך ידיעות אחרונות או מפיק מבט. אבל ההשפעה שיש עליהן להפגנות רחוב, ואפילו ישתתפו בהן שלוש מאות אלף איש (97% מהם שבוּסִים וסרוגים, כמובן, שישמעו נאומים צפויים וחסרי מעוף ויריעו בהתלהבות, מכמה גלויי ראש, כמובן), חסרות משמעות כמעט לגמרי. הן משמשות אולי לפריקת לחץ עבור ציבור כעוס ולחוץ ומספקות לו תחושה ש'הנה, עשינו משהו חשוב כדי לעצור את תוכנית החורבן הבאה של ראש הממשלה'. אבל בתקשורת, שהיא זו שמביאה את הדברים לסלונו של הישראלי הממוצע, זה שגר לו בין גדרה לחדרה, ויושב בערב עייף ומשועמם מול הטלוויזיה, בלי כוח ופתיחות לשום דבר ערכי, הן יקבלו לכל היותר שלושים שניות בין הפרסומת לידיעה על כוכב נולד 9, ומקבלי ההחלטות האמיתיים במדינה יתייחסו אליהן בבוז. כמו אל איזה זבוב טורדני אבל חסר משמעות אמיתית.

למה אנשים איבדו את המוטיבציה להגיע להפגנות?
פשוט מאוד.
יש שהניסיון המר בעבר גרם להם להתייאש מהסיכוי שמשהו ישתנה בעקבות ההפגנות האלו.
ויש שהבינו שהדרך להשפיע באמת עוברת במחוזות אחרים.
מוקדמים יותר.
 
בקלפי, שם נקבע מספר הנציגים שירימו את ידיהם בכנסת כשההחלטות מתקבלות, בדחיפה של עוד אנשים ערכיים שיגיעו לצמתים חשובים בהן נשלחים המסרים המכריעים אל הציבור בישראל – הטלוויזה, הרדיו, העיתונות ובית המשפט. והאמת, בכל דבר אחר כמעט, לא משנה מה. הניסיון של השנים האחרונות, הסכמי אוסלו, הגירוש מגוש קטיף, מלחמת לבנון והשלכותיה ועוד ועוד, הוכיחו שוב ושוב שאם אתה רוצה לשנות ולהשפיע באמת על מה שקורה כאן בארץ, הפגנות זו הדרך (כמעט) האחרונה לעשות את זה.