תאורית הקשר

אני:הנה,ככה את רואה? אני מלפפת וסוגרת כאן מלמעלה.
אמא:מה ממש הכל?
אני:ה-כ-ל! שום דבר לא בחוץ.
אמא:אוי חבל..
אני:מה חבל? זה אצילי,זה אוסף אותי,נותן מסגרת לפנים.
אמא:את לא נראית קצת מבוגרת?
אני:ממש לא. אולי בוגרת.
אמא:את יודעת מה? אולי תוציאי קצת שיער מהצדדים?
אני:את לא רואה שיש כאן שני שוונצים?
אמא:איפה?
אני:הנה,שוונץ אחד, שוונץ שני.
אמא:בקושי רואים אותם.את נראית כמו מורה באולפנא.
אני:מה?! הם ממש לא קושרות ככה.
אמא:בואי אני רוצה להראות לך,אם רק תוציאי את הקוקו החוצה..
אני:הנה ככה אני בדיוק עושה,הקוקו בחוץ..ואז אני עוטפת אותו.
אמא:זה נראה חולה,כאילו נשר לך כל השיער.
אני:אבל הקוקו כאן זה נותן נפח,זה מגדיל ת'מטפחת.תראי את זה ככה למעלה...
אמא:מעניין..את מזכירה לי משהו..
אני:נערה עם עגיל פנינה?
אמא:לא...
אני:נסיכה הודית?מהאלו שקושרים להם ת'מטפחת גבוה?
אמא:לא,לא משהו אחר...
אני:אנג'לינה ג'ולי בסרט על הקמבודים?
אמא:אה נזכרתי! שיינדי הבת דודה שלי מתולדות אהרון.

אבא:את לא מתכוונת ללכת ככה נכון?
אני:למה?
אבא:תגידי לי מאיפה באים לך הרעיונות האלו לראש?
אני:מה זאת אומרת? זו הלכה.
אבא:איפה ראית שזה כתוב?
אני:באישה סוטה.
אבא:ומה זה קשור?
אני:הוא פרע את שיער ראשה.
אבא:ו...
אני:ומזה למדו שהשיער צריך להיות מכוסה.
אבא:אה,כמו שלמדו מ"ויצא יעקב" שהוא הלך עם כיפה.
אני:לא ,זו בדיחה!
אבא:ואיך את קוראת לסיר על הראש שלך?

איתי:וואי מדליק..
אני:אהבת?
איתי:בטח,זה מעולה.
אני:איזה כיף שאתה אוהב. כולם כאן שונאים את זה.
איתי:באמת?מה זה גדול.
אני:תודה.אתה מתוק.
איתי:ענק,ענק..
אני:מה אתה ממש אוהב,אה?
איתי:ברור!את נראית בול שיינדי הבת דודה של אמא.


אני:רוצה לראות איך אני שמה?
הוא:יש לך שני שוונצים בחוץ.
אני:אה זה בטעות,זה בכלל אמור להיות ככה.
הוא:מה הכל בחוץ?
אני:ה-כ-ל כמעט כלום לא מכוסה!
הוא:חבל..
אני:מה חבל?אתה רוצה שאני אראה חולה?
הוא:מה פתאום חולה?זה נותן לך מסגרת לפנים.
אני:מסגרת לפנים של מורה ברב בהר"ן!
הוא:לא יודע..לי את נראית כמו זאתי מהסרט.
אני:סרט תעודה על מאה שערים?
הוא:זה אצילי בעיני.
אני:תהיה אתה אצילי ותשים סירים על הראש.
הוא:טוב,חבל..דווקא קניתי לך מטפחת.
אני:אני בטוחה ששיינדי תשמח לקבל אותה..