הטיפול הנמרץ של הרב מרדכי אליהו שליט"א
הרב משה עמיאליז אייר, תשסח22/05/2008רשמים נפש אישיים של הרב משה עמיאל על אשפוזו החזור של הרב מרדכי אליהו שליט"א, רשמי מחשבות ורשפי דברים על הרב ותורתו.
רשומים עצמיים להשיב את נפשי בקשתי.
מרן הראשון לציון הרב מרדכי-צמח בן מזל-טוב שליט"א עובר אשפוז בטיפול נמרץ. כהמוני בית ישראל שבכל רחבי הארץ ובעולם, חיינו עצרו לרגעים בהלם ובכאב, מתוך גודל האהבה הרבה שכולנו יחד חשים ורוחשים למנהיג מגדולי האומה שכל חייו ניצב בתפלה ובהוראה למענם.
בדריכות רבה כל אחד וכל אחת קשובים למשמע עדכונים, ומטלטלים בין הודעה אחת לשמועה הבאה אחריה. אחוזים במורא גדול אל הרגעים הקשים הנזכרים במה שנאמר (איוב ז, יח): "וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ".
לבנו מפרפר עד שניתקה בקרבנו החיות. אומה שלימה עצורה בנשימתה – משל היינו כולנו מאושפזים בטיפול נמרץ! ברחבי הארץ והעולם המוני בית ישראל מעתירים תפילות – וכמו לא מאמינים: הייתכן?! על מי אנו צריכים להתפלל – על מורנו ורבנו הרב מרדכי אליהו שליט"א, שכל חייו מסר עצמו בתפילה ומסירות נפש על כל יהודי?!
וכבר מיום שביעי של פסח, בשיאה של הגאולה שבאה עם קריעת ים סוף לנצח – הפה ממלמל מעין לשון המשנה כך: "אנו לי'ה ולי'ה עיננו", "אנו לי'ה משתחווים ועינינו ליה מייחלות".
ומתוך כך אנו עומדים תדיר בתפילה, בכל אתר ואתר, אומרים מזמורי תהילים ומביעים שיחנו בתפלה לפני אבינו שבשמים, בעל הרחמים והסליחות, שהוא רופא והוא מרפא:
יהי רצון מלפניך – ובוודאי לנו שגם רצונך הוא זה,
שתשלח רפואה – כמו שעמד לפניך ובקש בתפלה למען עמך ונחלתך,
למורנו ורבנו – שכבודך ישתבח לעד משתבח בו בעולמך,
הרב מרדכי צמח בן מזל טוב – שיחד עמו באים מרפא ומזור לכל שאר חולי עמך ישראל,
רפואת הנפש ורפואת הגוף – שכל כך נדרשים לכל אחד ואחת מהמוני בית ישראל,
מהרה – כי עת לחננה כי בא מועד!
אמן כן יהי רצון – כי כן הוא רצונך יתעלה, כי תהילתנו אתה.
"ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עיננו"!
אולם, לבי לוקח אותי למקום אחר המואר מרמזי חז"ל גדולי הדורות, "אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם". כדבר הנבואה הנלמדת בדברי ישעיה הנביא (פרק ג"ן פסוק ד') באומרו:
מִי הֶאֱמִין לִשְׁמֻעָתֵנוּ וּזְרוֹעַ ה' עַל מִי נִגְלָתָה:
... אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם
וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה:
וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ:
כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ וַה' הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ:
... וַה' חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי אִם תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ
יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים וְחֵפֶץ ה' בְּיָדוֹ יִצְלָח:
כך אנו נזכרים במה שספרו חז"ל בכמה וכמה מקורות בתלמודם על גדולי הדור שנפלו למשכב. אלו אינם סיפורים פרטיים, גם כסיפורם האישי של גדולי הדור – אלא זהו סיפורה של האומה כולה. כאשר גדול הדור נופל למשכב – הוא מסמל את כאבה של האומה הנמצאת בנפילה למשכב. ומה שקורה עם צדיק שבדור, הוא ביטוי למתרחש במעמדה של האומה כולה. כי צדיק שבדור – לא את חייו הפרטיים הוא חי אלא את חיי העם כולו.
כך ידענו את מורנו ורבנו הראשון לציון שליט"א, שזכה ונתעלה למעמד של גדול הדור. מאז ומתמיד הכרנו שאין לו חיים פרטיים, וכל חייו הם שירה למען חיי האומה. את חיי העם ואת חוליי המוני העם הוא נשא על כתפיו לזיכרון לפני ה' תמיד, בהכרעות מורכבות ביותר ובתפילה תדירית שבכל יום ובכל שעה. במעט שידענו, אנו רואים מערומים למאות ואלפים של שאלות ופניות מכל רחבי הארץ והעולם, בתורה ובפסק ההלכה, בהוראה והדרכה, בתחינה ובקשה, הן במה שמגיע ללשכה, הן במה שנמסר למקורבים, הן במה שנכתב בפתקאות ומה שנאמר בעל פה, ובכל מקום ובכל שעה צובאים המונים ומשחרים לפתחו לזכות לברכה מהדרת קודשו.
גם בשעות כאובות כאלה, כך הבנתי לעצמי, ודווקא ובעיקר בשעות קשות כאלה – הצדיק נתון למבחן הרוחני שהאומה נמצאת בו.
רגעי האשפוז של מורנו ורבנו שליט"א החלו בשביעי של פסח: היום הגדול החותם את היציאה ממצרים לעולם, אל מול הנס העצום של קריעת ים סוף שקרע מעלינו את חלאת מצריים לעולם ועד, מתוך הפלא של השירה הנאדרה בקדש על הים של משה ובני ישראל. ולמשמע מאמר רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש על הגילוי העליון של הקב"ה שהיה באותה השעה על עם ישראל, בדחיית כל טענה של מלאכי השרת, על מנת להחיש גאולה שלימה לעמו שאכן יצאו ביד רמה, "ויהי לי לישועה".
דווקא עובדה יקרה זו מסבירה פנים כי קרוא נקרא מורנו להיות ניצב לפני המלך, אבינו שבשמים, בבחינת הכתוב "תנו עוז לאלוקים", על מנת לתבוע בתוקף, כנוסח התפילה הנאמר בפתחי ארון הקדש, שעליהם אומר רשב"י כי הם מעוררים שערי רחמים ואהבה עליונה של הקב"ה בכולנו:
עַל הַכֹּל יִתְגַּדַּל. וְיִתְקַדַּשׁ. יִתְבָּרַךְ. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵֹּא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא. הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו וְכִרְצוֹן כָּל עַמּוֹ בֵית יִשְׂרָאֵל,
תִּגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ בִּמְהֵרָה. וְיָחוֹן וְיָחוֹס וִירַחֵם עַל פְּלֵטָתֵנוּ וְעַל פְּלֵטַת עַמּוֹ בֵית יִשְׂרָאֵל.
בְּחֵן בְּחֶסֶד בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן. וְאִמְרוּ כָּל הָעָם אָמֵן:
הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר שִׁבְיָתֵנוּ וְשִׁבְיַת עַמּוֹ בֵית יִשְׂרָאֵל בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.
וְיוֹצִיאֵנוּ מִכָּל צָרוֹתֵינוּ לִרְוָחָה. וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה בְּקָרוֹב, וְאִמְרוּ כָּל הָעָם אָמֵן:
קרוא נקרא רבנו להיכל מלכו של עולם לדרוש את הקמת השכינה מעפרה, ואת גילוי מלכות ה' בעולם ועלינו בגאולה השלימה: "כי עת לחננה כי בא מועד".
עמידה זו נדרשת מצדיק שבדור, והוא נקרא לה. ובזריזות של מסירות נפש הטבועה בנו מאברהם אבינו היא מיד נענה: "הנני". והוא ניצב בשמים – כנגד כל המקטרגים והוא דוחה ומבטל את כל גזירותיהם. והוא ניצב בשמים, עד כדי מעוט חלבו ודמו ממש, במסירות נפש ונשמה.
המובן הזה, מגלה כי מה שנראה לנגד עיננו הוא רק מעט מזעיר מהמתרחש באמת. ובעוד כאן בארץ, בעולם הזה, מטפלים בגוף, הרי שעיקר המאמץ הוא דווקא של נשמת הצדיק בהרעשת עולמות עליונים בתביעה חוזרת ונשנית כפסק וכהכרעה ממש ממקור דברי משיח ה' דוד המלך בתהילים (מזמור קד), כאומר: (אמנם) יָמַי כְּצֵל נָטוּי וַאֲנִי כָּעֵשֶׂב אִיבָשׁ: - אולם - וְאַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וְזִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר: אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ: וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם ה' וְכָל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֶת כְּבוֹדֶךָ: כִּי בָנָה ה' צִיּוֹן נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ: "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד"!
ימים הרי גורל הם הימים בעם ישראל כיום. אינם ימים רגילים, ואת זה כולם יודעים ומרגישים בעם. הימים החולפים עלינו מופיעים בקשיים רבים ובקריסת מערכות רבות, ומחייבים לפעול פעולות למעלה מהרגיל, למעלה מהכוח, למעלה מהכל: לפעול למעלה! זהו הטיפול הנמרץ של האומה כולה. ויותר מאשר רבנו מאושפז לטפל בעצמו, הוא בכבודו והדרת קדשו מטפל הנמרצות במצבו הקשה ביותר כיום של עם ישראל.
אומנם, תקופת הימים של ימי הספירה מנשבת באוויר פסגות, מגאולת מצרים ועד למתן תורה. ובמהלך הספירה של הימים אנו זוכים לימי ההילולא הגדולים של רבי מאיר בעל הנס והרשב"י והרמח"ל ועוד לקוממיות שחרור ירושלים, כהולכים ומתעלים – אך צדיק שבדור אינו מתפתה לכל זה, אלא ממשיך במלוא התוקף ותובע את שלימות ישועת ה' בגאולה השלימה.
אולם עלינו לדעת, אין מלך בלא עם! וביותר כאשר את חוליינו אנו הוא נושא, את צרות הדור הוא לוקח על עצמו לסבול, את תקוות הדורות כולם הוא לוקח על עצמו לתבוע. לזה אנו נקראים להשתדל בתפילה. כך נמסרה ההודעה הערב, ליל י"ז (גימט' טו"ב) באייר:
"בניו של הרב קוראים לעם ישראל להתחזק מחר במיוחד בתורה ובמעשים טובים, היות ומחר זה היום השלישי לאירוע אותו עבר הרב, כל אחד כפי יכולתו.
מי שביכולתו לקחת על עצמו צום ביום זה צריך לקבל על עצמו צום היום לפני השקיעה, אברכים היושבים ולומדים שהתענית יכולה לפגוע בלימוד שלהם שלא יצומו - יתחזקו בלימוד ואם יכולים יקבלו על עצמם תענית דיבור".
והתפילה, והקבלה האישית של חיזוק בתוספת לימוד תורה, בקיום כל מצווה, בקיום כל מעשה טוב – בוודאי מועילים רבות לעורר רחמים וחסד המביאים בכנפיהם מרפא ובריאות איתנה למו"ר שליט"א, ובוודאי לכל אחד מאיתנו היא זכות שזוכים אנו לה בזכותו לפני אבינו שבשמים.
בע"ה את הדאגה נפנה להתחזקות משותפת, באחדות גדולה ועצומה של אמירת תהילים, מצוות הפרשת חלה, קבלה אישית של חיזוק – ומכל אלה תצמח תקווה טובה ובשורו טובות ישועות ונחמות, נזכה לראות את מו"ר בריא אולם בבריאות גופא ונהורא מעליא, שב לאיתנו כבראשונה להנהיג את העם בתוקף התורה הקדושה, אל משיח צדקנו שיבוא במהרה בימנו.
מרן הראשון לציון הרב מרדכי-צמח בן מזל-טוב שליט"א עובר אשפוז בטיפול נמרץ. כהמוני בית ישראל שבכל רחבי הארץ ובעולם, חיינו עצרו לרגעים בהלם ובכאב, מתוך גודל האהבה הרבה שכולנו יחד חשים ורוחשים למנהיג מגדולי האומה שכל חייו ניצב בתפלה ובהוראה למענם.
בדריכות רבה כל אחד וכל אחת קשובים למשמע עדכונים, ומטלטלים בין הודעה אחת לשמועה הבאה אחריה. אחוזים במורא גדול אל הרגעים הקשים הנזכרים במה שנאמר (איוב ז, יח): "וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ".
לבנו מפרפר עד שניתקה בקרבנו החיות. אומה שלימה עצורה בנשימתה – משל היינו כולנו מאושפזים בטיפול נמרץ! ברחבי הארץ והעולם המוני בית ישראל מעתירים תפילות – וכמו לא מאמינים: הייתכן?! על מי אנו צריכים להתפלל – על מורנו ורבנו הרב מרדכי אליהו שליט"א, שכל חייו מסר עצמו בתפילה ומסירות נפש על כל יהודי?!
וכבר מיום שביעי של פסח, בשיאה של הגאולה שבאה עם קריעת ים סוף לנצח – הפה ממלמל מעין לשון המשנה כך: "אנו לי'ה ולי'ה עיננו", "אנו לי'ה משתחווים ועינינו ליה מייחלות".
ומתוך כך אנו עומדים תדיר בתפילה, בכל אתר ואתר, אומרים מזמורי תהילים ומביעים שיחנו בתפלה לפני אבינו שבשמים, בעל הרחמים והסליחות, שהוא רופא והוא מרפא:
יהי רצון מלפניך – ובוודאי לנו שגם רצונך הוא זה,
שתשלח רפואה – כמו שעמד לפניך ובקש בתפלה למען עמך ונחלתך,
למורנו ורבנו – שכבודך ישתבח לעד משתבח בו בעולמך,
הרב מרדכי צמח בן מזל טוב – שיחד עמו באים מרפא ומזור לכל שאר חולי עמך ישראל,
רפואת הנפש ורפואת הגוף – שכל כך נדרשים לכל אחד ואחת מהמוני בית ישראל,
מהרה – כי עת לחננה כי בא מועד!
אמן כן יהי רצון – כי כן הוא רצונך יתעלה, כי תהילתנו אתה.
"ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עיננו"!
אולם, לבי לוקח אותי למקום אחר המואר מרמזי חז"ל גדולי הדורות, "אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם". כדבר הנבואה הנלמדת בדברי ישעיה הנביא (פרק ג"ן פסוק ד') באומרו:
מִי הֶאֱמִין לִשְׁמֻעָתֵנוּ וּזְרוֹעַ ה' עַל מִי נִגְלָתָה:
... אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם
וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה:
וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ:
כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ וַה' הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ:
... וַה' חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי אִם תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ
יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים וְחֵפֶץ ה' בְּיָדוֹ יִצְלָח:
כך אנו נזכרים במה שספרו חז"ל בכמה וכמה מקורות בתלמודם על גדולי הדור שנפלו למשכב. אלו אינם סיפורים פרטיים, גם כסיפורם האישי של גדולי הדור – אלא זהו סיפורה של האומה כולה. כאשר גדול הדור נופל למשכב – הוא מסמל את כאבה של האומה הנמצאת בנפילה למשכב. ומה שקורה עם צדיק שבדור, הוא ביטוי למתרחש במעמדה של האומה כולה. כי צדיק שבדור – לא את חייו הפרטיים הוא חי אלא את חיי העם כולו.
כך ידענו את מורנו ורבנו הראשון לציון שליט"א, שזכה ונתעלה למעמד של גדול הדור. מאז ומתמיד הכרנו שאין לו חיים פרטיים, וכל חייו הם שירה למען חיי האומה. את חיי העם ואת חוליי המוני העם הוא נשא על כתפיו לזיכרון לפני ה' תמיד, בהכרעות מורכבות ביותר ובתפילה תדירית שבכל יום ובכל שעה. במעט שידענו, אנו רואים מערומים למאות ואלפים של שאלות ופניות מכל רחבי הארץ והעולם, בתורה ובפסק ההלכה, בהוראה והדרכה, בתחינה ובקשה, הן במה שמגיע ללשכה, הן במה שנמסר למקורבים, הן במה שנכתב בפתקאות ומה שנאמר בעל פה, ובכל מקום ובכל שעה צובאים המונים ומשחרים לפתחו לזכות לברכה מהדרת קודשו.
גם בשעות כאובות כאלה, כך הבנתי לעצמי, ודווקא ובעיקר בשעות קשות כאלה – הצדיק נתון למבחן הרוחני שהאומה נמצאת בו.
רגעי האשפוז של מורנו ורבנו שליט"א החלו בשביעי של פסח: היום הגדול החותם את היציאה ממצרים לעולם, אל מול הנס העצום של קריעת ים סוף שקרע מעלינו את חלאת מצריים לעולם ועד, מתוך הפלא של השירה הנאדרה בקדש על הים של משה ובני ישראל. ולמשמע מאמר רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש על הגילוי העליון של הקב"ה שהיה באותה השעה על עם ישראל, בדחיית כל טענה של מלאכי השרת, על מנת להחיש גאולה שלימה לעמו שאכן יצאו ביד רמה, "ויהי לי לישועה".
דווקא עובדה יקרה זו מסבירה פנים כי קרוא נקרא מורנו להיות ניצב לפני המלך, אבינו שבשמים, בבחינת הכתוב "תנו עוז לאלוקים", על מנת לתבוע בתוקף, כנוסח התפילה הנאמר בפתחי ארון הקדש, שעליהם אומר רשב"י כי הם מעוררים שערי רחמים ואהבה עליונה של הקב"ה בכולנו:
עַל הַכֹּל יִתְגַּדַּל. וְיִתְקַדַּשׁ. יִתְבָּרַךְ. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵֹּא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא. הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו וְכִרְצוֹן כָּל עַמּוֹ בֵית יִשְׂרָאֵל,
תִּגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ בִּמְהֵרָה. וְיָחוֹן וְיָחוֹס וִירַחֵם עַל פְּלֵטָתֵנוּ וְעַל פְּלֵטַת עַמּוֹ בֵית יִשְׂרָאֵל.
בְּחֵן בְּחֶסֶד בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן. וְאִמְרוּ כָּל הָעָם אָמֵן:
הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר שִׁבְיָתֵנוּ וְשִׁבְיַת עַמּוֹ בֵית יִשְׂרָאֵל בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.
וְיוֹצִיאֵנוּ מִכָּל צָרוֹתֵינוּ לִרְוָחָה. וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה בְּקָרוֹב, וְאִמְרוּ כָּל הָעָם אָמֵן:
קרוא נקרא רבנו להיכל מלכו של עולם לדרוש את הקמת השכינה מעפרה, ואת גילוי מלכות ה' בעולם ועלינו בגאולה השלימה: "כי עת לחננה כי בא מועד".
עמידה זו נדרשת מצדיק שבדור, והוא נקרא לה. ובזריזות של מסירות נפש הטבועה בנו מאברהם אבינו היא מיד נענה: "הנני". והוא ניצב בשמים – כנגד כל המקטרגים והוא דוחה ומבטל את כל גזירותיהם. והוא ניצב בשמים, עד כדי מעוט חלבו ודמו ממש, במסירות נפש ונשמה.
המובן הזה, מגלה כי מה שנראה לנגד עיננו הוא רק מעט מזעיר מהמתרחש באמת. ובעוד כאן בארץ, בעולם הזה, מטפלים בגוף, הרי שעיקר המאמץ הוא דווקא של נשמת הצדיק בהרעשת עולמות עליונים בתביעה חוזרת ונשנית כפסק וכהכרעה ממש ממקור דברי משיח ה' דוד המלך בתהילים (מזמור קד), כאומר: (אמנם) יָמַי כְּצֵל נָטוּי וַאֲנִי כָּעֵשֶׂב אִיבָשׁ: - אולם - וְאַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וְזִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר: אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ: וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם ה' וְכָל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֶת כְּבוֹדֶךָ: כִּי בָנָה ה' צִיּוֹן נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ: "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד"!
ימים הרי גורל הם הימים בעם ישראל כיום. אינם ימים רגילים, ואת זה כולם יודעים ומרגישים בעם. הימים החולפים עלינו מופיעים בקשיים רבים ובקריסת מערכות רבות, ומחייבים לפעול פעולות למעלה מהרגיל, למעלה מהכוח, למעלה מהכל: לפעול למעלה! זהו הטיפול הנמרץ של האומה כולה. ויותר מאשר רבנו מאושפז לטפל בעצמו, הוא בכבודו והדרת קדשו מטפל הנמרצות במצבו הקשה ביותר כיום של עם ישראל.
אומנם, תקופת הימים של ימי הספירה מנשבת באוויר פסגות, מגאולת מצרים ועד למתן תורה. ובמהלך הספירה של הימים אנו זוכים לימי ההילולא הגדולים של רבי מאיר בעל הנס והרשב"י והרמח"ל ועוד לקוממיות שחרור ירושלים, כהולכים ומתעלים – אך צדיק שבדור אינו מתפתה לכל זה, אלא ממשיך במלוא התוקף ותובע את שלימות ישועת ה' בגאולה השלימה.
אולם עלינו לדעת, אין מלך בלא עם! וביותר כאשר את חוליינו אנו הוא נושא, את צרות הדור הוא לוקח על עצמו לסבול, את תקוות הדורות כולם הוא לוקח על עצמו לתבוע. לזה אנו נקראים להשתדל בתפילה. כך נמסרה ההודעה הערב, ליל י"ז (גימט' טו"ב) באייר:
"בניו של הרב קוראים לעם ישראל להתחזק מחר במיוחד בתורה ובמעשים טובים, היות ומחר זה היום השלישי לאירוע אותו עבר הרב, כל אחד כפי יכולתו.
מי שביכולתו לקחת על עצמו צום ביום זה צריך לקבל על עצמו צום היום לפני השקיעה, אברכים היושבים ולומדים שהתענית יכולה לפגוע בלימוד שלהם שלא יצומו - יתחזקו בלימוד ואם יכולים יקבלו על עצמם תענית דיבור".
והתפילה, והקבלה האישית של חיזוק בתוספת לימוד תורה, בקיום כל מצווה, בקיום כל מעשה טוב – בוודאי מועילים רבות לעורר רחמים וחסד המביאים בכנפיהם מרפא ובריאות איתנה למו"ר שליט"א, ובוודאי לכל אחד מאיתנו היא זכות שזוכים אנו לה בזכותו לפני אבינו שבשמים.
בע"ה את הדאגה נפנה להתחזקות משותפת, באחדות גדולה ועצומה של אמירת תהילים, מצוות הפרשת חלה, קבלה אישית של חיזוק – ומכל אלה תצמח תקווה טובה ובשורו טובות ישועות ונחמות, נזכה לראות את מו"ר בריא אולם בבריאות גופא ונהורא מעליא, שב לאיתנו כבראשונה להנהיג את העם בתוקף התורה הקדושה, אל משיח צדקנו שיבוא במהרה בימנו.
הוסף תגובה
עוד מהרב משה עמיאל
עוד בנושא מכתב מקורא