בשבע-שוק

בעיתון "בשבע" האחרון (כ"ז אדר ב' התשס"ח – גליון 287) (על מהדורת "ירושלים" שלו, ועל מהדורת "מרכז". איך יודעים מה מופץ אצלכם? בשורה בה כתוב את מספר הגליון (עמוד ראשון מתחת לסמל) ישנה אות שחורה על רקע צהוב – מסמנת איזה אזור ה"בשבע" הזה. י- ירושלים, מ-מרכז ועוד. זה כי בעל חנות בפ"ת, לא רוצה לקנות פרסומת בחיפה וי-ם – זה יקר לו. כמובן, שתוכן זהה. זה של י-ם עם פרסומת של "אוצר הארץ" בעמוד הראשון, בעוד שזה של המרכז הוא של אולמי רנסנס, לדוגמא. בעמודים 7 ו9 ישנה פרסומת לשפע שוק

(אותן שתי פרסומת בשני הגיליונות!).
לאחר שבשבוע שעבר קרא הרב אליהו להצטרף לחרם החרדי על "שפע שוק" בגליון "ראש יהודי", גם בשבע נדרש לסוגיה.

בעמוד 14, כותב העורך עמנואל שילה, בפינתו "שולחן עורך" על החרם על AM:PM. עמנואל שילה לא חושב שהחרם חכם, כי יבוא אדם אחר שיקנה את הרשת, או שהיא תסגר ותפתח רשת אחרת שתחליף את מקומה. הוא טוען שעדיף לרכוש רק אצל מי שלא מחלל שבת ולפעול דרך החוק.

בעמוד 16, כתב על כך יאיר שפירא בפינתו "שופטים ושוטרים" המסקרת מידי שבוע את שלטון ה(צ)חוק בישראל.
יאיר שפירא כתב:

"וייסמן הוא גם בעל השליטה ברשת הקמעונאית 'הריבוע הכחול', הפועלת בין השאר גם תחת המותג 'שפע שוק' בחנויות רבות ומצליחות המיועדות לציבור החרדי. נציין כי עוד הרבה לפני שווייסמן רכש את 'AM:PM', הוא הפעיל את תחנות הדלק של 'דור אלון' שבשליטתו, ואת חנויות הנוחות שבהן גם בשבת, והממסד החרדי שתק.

גם כשקבוצת בורוביץ הפעילה את תחנות 'סונול' בשבת ובמקביל את תת-הרשת החרדית דאז 'זול פה', הגה לא נשמע. אפילו איש העסקים נוחי דנקנר לא העלה את חמת הציבור החרדי על רשת 'שופרסל', למרות שחברת 'ישראייר' שבשליטתו טסה גם טסה בשבת. לבייב מחזיק בערוץ 9 הפועל בשבת. 'עלית' מחזיקה בחברת השוקולד 'מקס ברנר', הפותחת את חנויות הקונספט שלה בשבת. וקרן 'אייפקס', השולטת ב'תנובה', על שפע הכשריה המהודרים, מחזיקה גם את גרעין השליטה ב'בזק', חברה המעניקה שירותים שונים גם בשבת קודש.

אין באמור לעיל כדי לרפות ידיים במאבק החשוב למען השבת ולמעננו, שומרי השבת הנפגעים כלכלית ותעסוקתית מדריסת חוק עבודה ומנוחה בידי בכירי המשק. מטרתו רק להתריע כי הכדור שנורה לעבר עסקיו של וייסמן עלול להצית כאן מערכה כלכלית כוללת, שאולי טוב שתיפתח ביום מן הימים, אפילו בקרוב – אבל כאשר מטרותיה מוגדרות, מגבלותיה ברורות, ובעיקר: כשמניעיה טהורים.

לצורך העניין, כדאי להגדיר מראש במה נאבקים ועם מה משלימים. איזה מאבק יכול לזכות לשיתוף פעולה, אפילו של ציבור חילוני ומסורתי, ואיזה הופך לבלתי נסבל בחברה דמוקרטית. אשר על כן, אולי טוב שאת מושכות המאבק הכלכלי על השבת ייטלו רבנים שמסוגלים לפעול במציאות חברתית מורכבת יותר מזו של רבני ציבור הלומדים החרדי".

הנתונים שמביא יאיר שפירא במאמרו מעניינים מאוד: יש עוד הרבה חברות מחללות שבת, למה אתם לא מטפלים בהם? מסתבר שיש כאן הרבה – הרבה פוליטקה מלוכלכת, החל במשרדי פרסום חרדיים, עסקנים ועוד.

נרמז, שקרוב של אחד הרבנים קשור לרשת אחרת, ויש לו אינטרס כלכלי בהחרמת שפע שוק. אם רוצים באמת לעבור לעסקים שומרי שבת, יש לבנות צעדים "בוני אמון" עם חברות. והריני להציע כמה:
א. הקמת גוף המפקח על שמירת השבת, החל מייצור חומרי הגלם, ההובלה, היצור, והיצור הסופי. הגוף חייב לעמוד בתקנים של אמינות, ללא משא פנים ולקיחת שוחד. כמו"כ, הוא צריך להיות מוקבל על כל החוגים והזרמים.
ב. עידוד עסקים שומרי שבת. במקביל להקמת הגוף הראשון, הרבנים יעודדו את הציבור לקנות מעסקים שומרי שבת (וכדאי גם – מעסקי יהודים בלבד). לעשות שטיפת מוח (בדומה ל'אוצר הארץ') לקניית מוצרים משומרי שבת בלבד.
ג. חרם.
לאחר שנסיונות ההדברות עם החברה, שלא תעסיק עובדים בשבת, הציבור צריך להיות מודע לגופים המוחרמים, כאשר יוקם מוקד מידע (והאינטרנט יכול להיות פלטפורמה מעולה לכך) שיכתוב פרטים מדויקים בזמן אמת על עסקים שומרי שבת, מעסקי יהודים, בעלי כשרות ועוד.

החרמות, יעשו לא ממניעים אישיים, או מסחריים כאלה ואחרים, אלא מתוך שיקול ענייני בלבד, תוך שמיעת הצד השני.

לי, אין לי מה להוסיף יותר, אבל להבא –שבגליון הבא של "בשבע", לא תהיה פרסומת של שפע שוק, אם הם תומכים בחרם.

לפרסומאים שביננו – המשרד הוא "אפיקים". לטיפולכם שלא להעביר אליו עבודות לעיצוב.