מה אוכלות הארנבות?

[ציטוט-] "הנה הבהמה ועוף השמים וחיית הארץ יש להם הבנה להציל נפשם מדבר הממית אותם, ויעיד עליהם רועה צאן ובקר, שכאשר תרעינה באחו הם בורחים ומונעים עצמם מכל עשב השדה, אשר הוא להם סם המוות. ואיך לא יחוס האדם- אשר נתן לו ה' בינה יתרה- על נפשו. מדוע לא יחמול על עצמו ועל בניו לגרום חס ושלום מיתה ברוב מפעליו" [-ציטוט] (ר' יחזקאל לנדאו "הנודע ביהודה") לאחרונה ילדי ביקשו ממני ארנבות על מנת לגדלם. הסכמתי מיד, נסענו לקנות וכשהגענו לביתנו השלב הבא היה לארגן להם מגורים ולברר מה הן יכולות לאכול וכמה. התקשרתי למספר יודעי דבר, בעלי ניסיון בגידול ארנבות, הסברים מפורטים לא איחרו לבוא, קיבלתי פירוט מדויק ובהיר על סוג המזון המתאים ועד כמה חשוב להקפיד על מזון נכון למען בריאותן ופוריותן. מקרה זה גרם לי לחשיבה מרובה. איך ברור לכל בר דעת שכל יצור שחי על פני האדמה צריך את מזונו המיוחד וכל חריגה ממזון זה תיפגע בגופו ואילו אנחנו, "נזר הבריאה", הפכנו מבלי משים לפח זבל אנושי הגורס וטוחן כל דבר המוצע לו ללא הבחנה. גם לנו, לבני האדם, יש צרכים תזונתיים מאוד ברורים ומאוד מוגדרים וכל חריגה מצורכי התזונה שלנו סופה למשוך מכאוב ומחלות. קשה לדבר על צורכי תזונה בשעה שמדפי חנויות המזון ברחבי ארץ קודשנו מלאים "מכל טוב" שעושה טוב רק לתעשיות המזון ולא לאדם הצורך אותם. הטבע הועיד לכל בעלי החיים את מזונו המיוחד לו, ועיקרון זה נכון גם לגבי האדם. למרבה הצער, רחוק מזונו של האדם המודרני ושונה מכל מה שנקבע על ידי הטבע. האדם מזין את עצמו בצורה גרועה ביותר מתוך בורות, טעויות, חיקוי, הרגלים ומידע לא מהימן של מספקי המידע ביניהם- טיפות חלב, חברות המזון ואפילו רופאים. התקופה בה אנו חיים כיום, מצטיינת בהישגים מדעיים עצומים ובהתפתחות טכנולוגית כבירה. כל אלה היו צריכים רק להעלות את רמת החיים של האדם ולשפר את מצב בריאותו. הדבר היה צריך להתבטא בצמצום הדרגתי במספר החולים והשימוש בתרופות, אך המציאות מראה את ההיפך- מספר החולים גדל, המרפאות ובתי החולים עמוסים ופתרון ממשי למחלות הכרוניות איננו. האדם עסוק באכילת יתר, אכילת מזון חסר ערך תזונתי, מלא תוספות כימיקליות מסוכנות, וכן בצריכת מזונות ממכרים כגון קפה קקאו, אלכוהול וסוכר. התוצאה היא מצב של תת תזונה, חרדה, מתח נפשי ומלחות רבות: בעיות עיכול שונות, דלקות חוזרות ונשנות, כאבי ראש, סינוסים, עייפות כרונית ובעיות פיריון. בידינו הבחירה, כמו בכל תחומי חיינו גם פה, צריכים אנו להוביל את עצמנו לבריאות גופנית ונפשית למען נוכל ללכת בדרך התשובה הטבעית, התשובה האמונית והתשובה השכלית. מכיוון שכבר נכתב מעט על הפילוסופיה והצורך בבריאות במאמרים הקודמים (אפשר לעיין) נתחיל בכללים שכל אדם צריך לקחת על עצמו בדרך לאכילה נכונה: 1. [קו תחתון-] אכול רק כשאתה רעב [-קו תחתון]- נשמע ברור, אבל הלוואי וכך היינו מתנהגים. פעמים רבות אנחנו אוכלים מתוך שעמום, כעס, חוסר מנוחה, כדי לספק צורך אחר או סתם כי הגיע הזמן. רבים מאיתנו לא יודעים מהי תחושת רעב אמיתית. יש הבדל בין תיאבון לבין תחושת רעב. התיאבון הוא תגובה לגורם חיצוני הפועל על הגוף כגון מראה של אוכל, ריחות, דיבור על מזון, התיאבון בא עם האכילה אבל הרעב בא לפני האכילה. תחושת הרעב נוצרת בעיקר על ידי פעולת בלוטות ההפרשה המצויות באזור הפה. תחושת רעב אמיתית מתבטאת בהפרשת יתר של רוק בפה. בשעת רעב אמיתי יכול האדם לאכול כל מזון בצורתו הטבעית וליהנות ממנו. כאשר נאכל בשעת רעב אמיתי מובטח לנו עיכול תקין וספיגה טובה של כל חומרי המזון ללא תופעות לוואי כגון גזים ומיחושי בטן.[ 2. [קו תחתון-] לעס היטב את המזון- [-קו תחתון] "לקיבה אין שיניים"- יש הרבה שלא מודעים לכך ותוך ביס או שנים נותנים למזון להתגלגל בנבכי הוושט שלהם הישר לתוך הקיבה ומכריחים אותה לעבוד קשה כדי להביא את המזון למצב של עיסה דלילה לפני העברתו לתריסריון. לאדם יש 32 שיניים בממוצע, לכן כדאי שנשתמש בהן. בשעת הלעיסה נטחנים חלקי המזון לחלקים קטנים ביותר והם מתערבבים ברוק המופרש על ידי הבלוטות. ברוק יש אינזימים חשובים המסייעים בעיכול המזון. ככל שניטיב ללעוס כך נקל על הקיבה והמעיים ונגרום לעיכול מלא של המזון בגוף. חברים יקרים- לאחר הפסקה ארוכה שב אני וכותב ומקווה לסדר ולקביעות. אשמח מאוד להערותיכם ושאלותיכם כדי שנוכל ללמוד ביחד ולתת דגשים עד להבנת החשיבות העליונה של בריאות גופנו ונפשנו בדרך לשכלול וצמיחה רוחנית. אינני רוצה שהדברים יישארו בגדר קוריוז, או כותרת רבת חן, אלא שירדו לעומקם של החיים מתוך הבנה עמוקה שכל גילוי של שלמות בחיינו הפרטיים והכלליים, בטח ששלומות של בריאות, מקדמת את שמו של צורנו.