ירושלמי- מה מברכים על בשר בהמה?

"וְאֵ?ת כ?ּל־בְּהֶמְתָּ?ם וְאֶת־כ?ּל־מִקְנֵהֶ?ם"

ואם אוכלים את בשר הבהמה, מה מברכים לפני האכילה?

יש בזה מחלוקת בין התלמודים.
לפי הבבלי, כידוע, מברכים לפני האכילה "שהכל".
אבל בירושלמי אומרים שלפני אכילת בשר (או ביצים) מברכים "בורא מיני נפשות".
הביטוי "נפשות" מתייחס לדבר הנאכל, שהוא ממיני נפשות, כלומר בעלי חיים.

בירושלמי מובאות עוד כמה ברכות מיוחדות, שאינם מוכרות בתלמוד הבבלי.

מחלוקת התלמודים הזאת, היא בעצם מחלוקת כיצד לפסוק הלכה במחלוקת חכמים ורבי יהודה.
מחלוקת התנאים הזאת מובאת במשנה הראשונה בפרק שישי בברכות:
"ועל הירקות הוא אומר 'בורא פרי האדמה'. רבי יהודה אומר: 'בורא מיני דשאים' ".
שיטת רבי יהודה אומרת שמברכים על כל דבר ודבר ברכה מיוחדת. וכהסבר הבבלי לשיטתו: "כל מין ומין תן לו מעין ברכותיו".
בבבלי ההלכה כחכמים, ולא כרבי יהודה. לכן אין בסוגיות הבבלי מיני ברכות מיוחדות. אבל בירושלמי ההלכה היא כרבי יהודה, ולכן יש ברכות מיוחדות על מינים שונים, כמו הברכה שהזכרנו בפתח דברינו, על אכילת דברים מן החי: "בורא מיני נפשות".

מדוע בארץ ישראל פוסקים כרבי יהודה?
קודם כל יש לציין, שמתאים לרבי יהודה לפתח את כשרון ההודאה, שהרי זו המהות של שמו, כמו שלאה אומרת: "הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה' עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה".

ומתאים לארץ ישראל לאחוז במידתו זו של רבי יהודה, וכמו שאומר הזוהר הקדוש (ח"א קנה), שעל ידי לידת יהודה, הבן הרביעי, הושלמה הופעה בעולם של שם ה', שיש בו ארבע אותיות.

לכן דווקא בלידת יהודה לאה מודה לה', כי הופיע שם ה' בעולם, ע"י ארבעת הבנים.

ומוסיף הזוהר ואומר, שבזמן שיש גלות, שם ה' אינו שלם. לכן דווקא על ידי יהודה, הבן הרביעי, יש הודאה לה'.
עם ישראל הוא כנגד אות ה' האחרונה שבשם ה', ולכן שלימות ההודאה תלויה בשלימות מצב האומה. כאשר כנסת ישראל היא בארץ ישראל אז יש שם ה' מלא, והודאה לשם ה'.