פרשת בראשית: הסדר בבריאת העולם

הסדר בבריאת העולם

התבוננות והעמקה בסדר בריאת כל הנבראים בששת ימי הבריאה, מלמדת, לעניות דעתי בעזה"י, שהסדר בבריאת העולם הגשמי הוא, שבכל יום נבראה בריאה שלמה יותר ובמעלה גדולה יותר מהבריאות שנבראו בימים הקודמים. ישנן בריות רוחניות שלא נבראו בסדר זה, כגון המלאכים שנבראו

ביום השני וכן האור המיוחד שנברא ביום הראשון (רש"י א,ד).

סיכום הבריאה

ביום הראשון נבראו האור והחושך; ביום השני - הרקיע והשמים; ביום השלישי התגלתה היבשה ונוצרו העשבים ועצי הפרי; ביום הרביעי נבראו השמש, הירח והכוכבים; ביום החמישי - הדגים והעופות; בתחילת היום השישי נבראו החיות והבהמות ובסופו נעשה האדם.

על מנת לבסס את הכלל שפתחנו בו בסדר בריאת העולם הגשמי, נביא תחילה את חלוקת הדרגות בתוך בעלי החיים ונראה שהם נבראו בסדר עולה.

מדרגתו של הדג פחותה משל העוף והבהמה

העובדה שהדגים נבראו לפני העוף ולפני הבהמות, מעידה על מדרגתם הנמוכה ביחס לבריאות אלו.

מדרגתם הנמוכה של הדגים ביחס לשאר בעלי החיים כתובה בדברי המהר"ל בספרו נר מצוה (עמ' י) וזו לשונו:

"כי הים הוא רחוק מן הישוב ואם זוכין ישראל אז האומות אין להם מציאות גמור, כמו דבר שהוא בים אין לו המציאות, ולכך הדגים שהם בים אין להם שחיטה [עיין בפרשת שמיני שהרחבנו בהסבר הדבר] וזה מפני שאין המציאות, כי המציאות היא בישוב".

וכן בדבריו בספרו נצח ישראל (פרק ל"ט, עמ' קסז): "מפני שהדגים אינם שלימות הבריאה, ולכן הם רחוקים יותר מן ההפסד הבא על הבעלי חיים… ולכך הדגים אשר אינם שלמי הבריאה יותר עוד רחוקים מן ההפסד… שכל בעלי חיים צריכין שחיטה ודגים באסיפתם בלבד, וגם תראה בעצם בריאתן, וזה כי האדם יש בהם הדיבור ושאר בעלי חיים יש בהם קול הדיבור, והדגים אין בהם אף קול הדיבור…".

 

מדוע מדרגתו של העוף נמוכה יותר משל הבהמה

לגבי העוף כתב המהר"ל בנצח ישראל(עמ' צד) "אמנם מה שאמר הפחות שבכולם מוכרי עופות יש לך להבין למה מוכרי עופות הוא השוק שהוא יותר קטן, ודבר זה ידוע למבינים כי העוף הוא נברא מן המים ואין בו ממשלת החמה כי החמה כח האש והלבנה ממשלתה על המים ולכן השוק הקטן מוכרי עופות שנבראו מן הרקק".

סיכום דברי המהר"ל

היוצא מדברי המהר"ל, שהדגים נוצרו מהמים (עפ"י מדרשים שהובאו במאמר על השרצים. ועיין ברמב"ן ובאוה"ח), לכן הם חיים במים ולכן הם פחותים במדרגתם מן הבהמות. וכן יוצא מדבריו, שהעופות הם במדרגה גבוהה יותר מהדגים כיון שהם נבראו מן הרקק [במסכת חולין כז: ישנה מחלוקת, ורש"י עה"ת נוקט בפשטות כמ"ד שנבראו מן הרקק, שהיא תערובת מים ואדמה]. למעלה מהם נמצאים הבהמות והחיות שנבראו מן האדמה ולכן הם חיים על פני האדמה ולא במים.

המהר"ל נתן הוכחה לכך שהדגים פחותים במדרגתם מן הבהמות והיא, שהדגים לא צריכים שחיטה לעומת הבהמות שמותרות לאכילה רק לאחר שחיטה.

באור המדרש עפ"י דברי המהר"ל

על פי דברי המהר"ל יובנו דברי מדרש במדבר רבה (במדבר פרשה יט)"וידבר[שלמה המלך]על הבהמה ועל העוף (מלכים א' ה,יג)... וכי אפשר לאדם לדבר על בהמה ועוף, אלא אמר מפני מה בהמה ניתרת בשני סימנים [קנה וושט] והעוף בסימן אחד? על שהבהמה נבראת מן היבשה, ועוף - כתוב אחד אומר מן האדמה דכתיב "ויצר ה' אלקים מן האדמה... ואת כל עוף השמים", וכתוב אחד אומר "ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף", בר קפרא אומר "מרקק שבים נבראו...".

מה הקשר בין העובדה, שהבהמה נבראה מהאדמה לעומת העוף שנברא מן הרקק ובין ההלכה שלעוף מספיק שחיטת סימן אחד?

על פי דברי המהר"ל יובנו דברי המדרש היטב. כיון שהדגים נוצרו מהמים, הם נחותים במדרגתם מהעופות והבהמות ולכן לא צריכים אפילו שחיטה להתירם באכילה [הרחבה בפרשת שמיני]. העופות שנוצרו מהרקק הם במדרגה גבוהה יותר מהדגים ולכן צריכים שחיטה אבל מספיקה שחיטה מצומצמת של סימן אחד, ואילו הבהמות והחיות נוצרו מהאדמה ולכן הן במדרגה גבוהה יותר מאשר העופות ועקב כך צריכות שחיטה גמורה של שני סימנים.

על פי המדרש ודברי המהר"ל שהובאו לעיל יוצא, שבריאה שנוצרה מן המים היא פחותה בשלמותה ומדרגתה מבריאה שנוצרה מן האדמה.

סדר בריאת כל המציאות הגשמית

כעת נבין את הסדר של כל המציאות שנבראה. בתחילה נברא הדומם [עיין בכוזרי מאמר ראשון סעיפים לא-מג לגבי הדרגות בבריאה] הכולל: אור וחושך, שמים, עננים, מים ויבשה. אחר כך נברא הצומח הכולל: דשאים ועצי פרי, וגם בהם הסדר מובן, שהדעת נותנת שעצי הפרי במעלה גבוהה יותר מאשר העשבים, הן משום גודלם וחוזקם והן משום יופים ותועלתם לאדם.

אחר כך נבראו המאורות הגדולים, שהם אמנם במעלה פחותה מבעלי החיים אך הם במעלה גבוהה יותר מאשר הצומח. אולי משום, שהם מושלים בצומח, כהסבר הרמב"ן את דברי התורה לגבי המאורות "ולמשׂל ביום ובלילה", וזו לשונו "כי יש להם ממשלה בארץ בשִנוייה אשר יולידו בה, וממשלה בהויה ובהפסד בכל השפלים..." (א,יח). לבעלי חיים יש גם נפש של תנועה ולכן הם במעלה גבוהה יותר מאשר המאורות, וכדברי הכוזרי לגבי הנפש בבעלי חיים "תנועות, רצונות ומידות, חושים חיצוניים ופנימיים וכיוצא בהם נתיחדו כל בעלי החיים" (מאמר ראשון סעיף לג).

לאחר בריאת המאורות נבראו הדגים, שהם במעלה גבוהה יותר מהשמש והירח, ולאחריהם נבראו העופות. ביום השישי בבוקר נבראו החיות והבהמות ובסופו נברא נזר הבריאה, שיש בו גם שכל ונשמה, שהיא חלק אלקים ממעל.

מדוע דבר שנוצר מהמים הוא במדרגה פחותה מאשר דבר שנוצר מהאדמה

נלע"ד בעזה"י להסביר מדוע דבר שנוצר מהמים הוא במדרגה פחותה מאשר דבר שנוצר מהאדמה על פי דבריו של המהר"ל בספרו גבורות ה' (פרק יח' עמ' פב-פג), בהסבירו מדוע השם "משה" מתאים לתכונותיו ולמהותו של מרע"ה. השם "משה" נקרא משום שמרע"ה נמשה מן המים ככתוב "כי מן המים משיתהו", וזו לשון המהר"ל "אשר הוא [משה] מסולק ומוסר מן המים, וזה כי המים אין להם צורה עומדת קיימת... ולכך היה מרע"ה ענין צורה בלבד מבלי חומר, והמים הם הפך, כי המים אין להם צורה גמורה ולכך נקראים תמיד בלשון רבים, ולא תמצא לשון יחיד במים לפי שכל אחדות מכח הצורה המאחד את הדבר והמים הם בלי צורה גמורה...".

מהי צורה, ומדוע היא נקראת "צורה"

ביאור והרחבה: העולם מחולק לחומר וצורה. ישנם דברים שהם צורה נבדלת מחומר, וישנם דברים שהם מורכבים מחומר וצורה (פ"ג מהל' יסה"ת הל"ט). אפילו למים יש צורה אלא שאין זו צורה גמורה, וכמו שמדויק מדברי המהר"ל "אין להם צורה גמורה", משמע שיש להם צורה חלקית.

צורה פירושה - הדבר שמבדיל בין גוף אחד למשנהו הבדלה עצמית ולא מקרית (מפרש על הרמב"ם). צורה היא מציאות רוחנית [נבדלת מחומר], שמעצבת את החומר למבנה כזה או אחר. צורה היא התוכן הרעיוני העמוק שמסתתר מאחורי כל מציאות והוא שנותן לה את המבנה הגשמי המיוחד לה, הן בסוג החלקיקים שממנו היא מורכבת והן באופן שהחלקיקים מורכבים, וממילא גם בצורה החיצונית של המציאות.

 לדוגמא: עץ ואבן. לכל גוף יש תוכן רעיוני שונה, שהוא הגורם לו להיות בצורה [מבנה] של עץ או בצורה של אבן וכו', דהיינו צורה מסוימת של מבנה המולקולה ושל חיבור המולקולות זו לזו וכו'. למשל, חלק מהרעיון הפשוט שנמצא מאחורי העץ הוא, שהגוף הזה יכול לשנות את צורתו הגשמית הקשה על ידי אש, ולכן לעץ יש מבנה חומרי כזה, שכאשר הוא יבא במגע עם אש הוא יתמזג עם החמצן ויהפך לאפר.

ההבדל בין מים לאדמה

לעומת החומר, למים אין צורה גשמית קבועה, אלא הם תמיד מקבלים את צורת הכלי שבו הם נמצאים, לעומת החומר שיש לו צורה מסוימת, קצוות ופינות, שטח ונפח. אמנם גם למים יש צורה גשמית במקצת, שהרי יש צורה מסוימת למולקולות ולטיפות המים, אבל כל טיפה היא לעצמה, אין משהו שהופך מספר טיפות מים לגוף אחד בעל צורה מסוימת וקבועה.

הבדל גשמי זה מלמד בעצם על הבדל רוחני, שהחומר הוא במעלה גבוהה יותר מאשר המים. לחומר [לדוגמא אבן] יש, בנוסף לתוכן הרעיוני [צורה בלשון הראשונים] שנותן לכל גרגיר וגרגיר את המבנה שלו, דהיינו מבנה מולקולרי מסוים, גם תוכן רעיוני נוסף שגורם לכל הגרגירים הזעירים להיות מחוברים ומאוחדים ולהרכיב גוף בעל צורה גשמית מסוימת ותכונות גשמיות מסוימות [נשרף באש או לא, נימוח במים או לא, נשרט בציפורן או לא וכד'].

למים, לעומת החומר, יש רק תוכן רעיוני בסיסי שנותן את המבנה הבודד של כל מולקולה וטיפה, אבל אין את התוכן הרעיוני הנוסף שמאחד את כל החלקיקים ונותן להם צורה משותפת קבועה בעלת תכונות מסוימות. לכן המים הם במדרגה פחותה מאשר החומר, כיון שיש בהם פחות תוכן רעיוני מאשר יש בחומר. לזה התכוון המהר"ל באומרו "לפי שכל אחדות מכח הצורה המאחד את הדבר, והמים הם בלי צורה גמורה".

הסבר דומה במושגים שונים

את הדברים הנ"ל אפשר להגיד במילים אחרות אשר משלימות את ההסבר הראשון.

הקב"ה מחיה ומקיים את כל המציאות בכל רגע ורגע (רמב"ן ב,יז; "נפש החיים" שער א,פ"ב) כמו שאנו אומרים בתפילה כל יום "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", וכלשון חז"ל "אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל [מלאך] ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל" (בראשית רבה פרשה י' אות ו'). דהיינו, לכל מציאות חומרית יש מציאות רוחנית, שפע אלקי שמחיה אותה בכל רגע ורגע, ובלעדי שפע זה אין לשום מציאות קיום [עיין גם בספר דרך ה' לרמח"ל חלק א, פרק חמישי אות ב'].

ככל שהמציאות החומרית מורכבת יותר ובעלת כוחות נוספים כך גם המציאות הרוחנית שמחיה אותה היא במדרגה גבוהה יותר, שהרי היא צריכה לְחַיות מציאות יותר מחוכמת, שמורכבת ממספר רב של כוחות.

כיון שלחומר יש כח נוסף מאשר למים, והוא הכח שגורם לכל הגרגירים להיות מאוחדים, ולהיותם גוף אחד בעל תכונות מסוימות ושונות מאשר כל גרגיר [חלקיק של האבן], ממילא יש לחומר מציאות רוחנית יותר עליונה מאשר למים שאין להם צורה גשמית, דהיינו כח שיתפוס את כל החלקיקים ביחד.

בעצם, שני ההסברים שאמרנו הם זהים: השפע האלקי הוא מציאות רוחנית שמאחוריה עומד תוכן רעיוני עמוק מאד של חכמתו האין סופית של הקב"ה.

זו גם הסיבה שמעלת הצומח גבוהה יותר ממעלת הדומם, כיון שיש לו כוחות נוספים של צמיחה וגדילה לעומת הדומם שנשאר באותו מצב, וכן בעלי חיים מיוחדים בכוחות נוספים של חיים, תנועה וכו' וכן האדם מתייחד בשכל, רגשות וכו'.

הסיבה שצורה נקראת כך היא, משום שהכח הרוחני העמוק הזה הוא הנותן את הצורה הגשמית והמבנה החומרי.

כיון שהמים במדרגה רוחנית נמוכה מאשר האדמה, לכן גם מה שנברא מן המים הוא במדרגה פחותה מאשר דבר שנברא מן האדמה.