מניעות בשידוכין ומחשבות על פתרונן

מאמר זה נכתב מתוך שבח והודיה לה' על שזכיתי לקחת חלק פעיל בעמותת "ישפה", שבימים אלה רושמת בסיפוק את הודעתו של הזוג ה-100 על אירוסיו, ומתוך הניסיון שנולד במפגשים עם צעירי ישראל המבקשים את זיווגם.

אין מדובר במדע מדויק, והדברים נגזרים מהמפגשים הרבים ומתחושות הלב שנולדות בעקבותיהם ומובן שהם נעשים מתוך תקווה ותפילה שיש לציבור יכולת לקחת חלק בפתרון הבעיות, הן ביצירת אווירה ציבורית נכונה, הן ביכולת הקשבה לאלה שרווקותם כבר הפכה למצוקה, והן, ובעיקר, מתוך תקווה להרחיב את מעגל השותפים בבניית בתים בישראל.
במאמר זה (ובמאמרי המשך) אבקש לגעת בחמש המניעות שלהלן שנכתבות בסדר העובר מן הכלל אל הפרט:
1. תעודת הלידה – מוסכמת גיל הנישואין.
2. תעודת ה-BA – פערים מדומים בהשכלה.
3. הבדידות החמימה (אני ישן באלכסון על מיטה וחצי).
4. תסמונת הבאה בתור (מחלה זכרית).
5. לנצח בדייט – ניצחון שכולו החמצה.

מוסכמת גיל הנישואים - יש הרבה יותר רווקים מרווקות

בנות

גיל	סך הכל בנות	רווקות	גרושות/ אלמנות	סך כל הפנויות ב2004	סך כל הפנויות ב2002
25-29	201,000	77,500	8,300	85,800	80,700
30-34	180,500	28,900	15,900	44,800	40,800
35-39	153,600	14,700	19,800	34,500	32,200
סה"כ	535,100	121,100	44,000	165,100	153,700
				מתוכם במגזר הדתי כ-25,000	מתוכם במגזר הדתי כ-23,000

בנים 
    

גיל	סך הכל בנים	רווקים	גרושים / אלמנים	סך הכל פנויים ב-2004	סך הכל פנויים ב-2002
25-29	205,900	122,500	3,700	126,200	120,010
30-34	182,500	47,000	9,100	56,100	48,500
35-39	149,200	18,200	12,000	30,200	28,000
סה"כ	537,600	187,700	24,800	212,500	196,600
				מתוכם במגזר הדתי כ-32,000

מתוכם במגזר הדתי כ-30,000
* ע"פ נתוני הלמ"ס בשנתון הסטטיסטי לשנת 2006 ונכונים לשנת 2004.
** המספרים של המגזר הדתי הינם הערכה הנשענת על מספר מסיימי י"ב ביחס לכלל הציבור.


בטבלה שלפנינו ניתן לכאורה לראות גלולת הרגעה של מצב הרווקות בנות המגזר, שהרי מהמספרים היבשים – כפי שאומרת הכותרת – יש הרבה יותר רווקים מרווקות, אך דא עקא נכון להיום הטבלה משקרת ובגדול. המוסכמה החברתית על גיל הנישואים משבשת ומשנה את התמונה לחלוטין ונסביר: בין גיל 25 לגיל 40 מסתובבים בקרבנו כ-57,000 בני המגזר המבקשים "למלא את חסרונם" (הדבר נכון גם לגבי כלל האוכלוסייה היהודית שבה יש 377,600 פנויים). אמנם יש קצת יותר בנים מבנות, אך בל נטעה, הטבלה משקפת את המציאות אם הבנים היו נושאים נשים בני גילם, אבל אם ננסה לבטא את המציאות בה אנו חיים ונשווה את גיל 25-40 בבנות לגיל 27-42 בבנים הרי שהפער יתהפך לחלוטין וזאת מהטעם הפשוט – מספר הרווקים בשנתון שגילו 25 גדול לאין ערוך ממספר הרווקים בשנתון שגילו 41 והדבר ניכר באופן ברור בטבלה שלעיל ודי אם נראה את המספר שהולך ויורד ככל שעולה השנתון.

הדקדוק בכך שגילו של הבן המתחתן יהיה מבוגר מגילה של האישה הינו בעיני מציאות מעוותת המנציחה רווקות שלא כדין ולא כהוגן. נראה שמקורו של רעיון זה הינו מאי-שם בהיסטוריה הרחוקה שבה היה נישא "גבר" בן 15 לנערה בת 12 ויום אחד. לכל ברור (וגם היום ניתן לראות) שנערה בת 12 בוגרת מנער בגילה, אם תרצו היא כבר בת-מצווה והוא עוד פטור מן המצוות, אך מכאן להשליך על היחסים של בחור בן 25 ובחורה בת 26 או בחור בן 23 ובחורה בת 22 אין ולא כלום. אפשר להוסיף בחיוך עצוב שתוחלת החיים שלה גדולה מתוחלת החיים שלו בשלוש שנים, אז במספרים היבשים – אם הוא יתחתן עם מבוגרת ממנו בשנתיים-שלוש ישנו סיכוי סביר שהם יסיימו את חייהם בשיבה טובה וביחד. אך גרוע מזה, ב"ה כל מחזור במגזר שלנו גדול מחברו, כלומר מסיימי י"ב במגזר הדתי בשנת 2005 קטנים ממסיימי י"ב בשנת 2006. היות שהחלוקה בין בנים לבנות בכל מחזור קרובה להיות שווה, יוצא אפוא שהבנים מתחתנים עם המחזורים מתחתיהם והבנות עם המחזורים מעליהן ואז נגזרת רווקות חלילה על ההפרש של הבנות בין מחזור למחזור. וכדי שיובן באופן יותר פשוט – אם במחזור שסיים השנה סיימו 100 בנים ו-100 בנות, במחזור של שנה הבאה יסיימו 101 בנים ו-101 בנות, הרי שעל-פי הכלל שכל בת מתחתנת עם בוגר ממנה תישאר בת אחת ללא אופציה למציאת חתן, שהרי 100 הבנים של מחזור מעליה יתחתנו עם 100 הבנות במחזור שלה המונה אותה ועוד 100. מאחורי ההסברים היותר שכיחים לצידוק תופעה זו אתה יוכל לשמוע מבחור בן 42, בתגובה על הצעה של בחורה בגילו, דיון פיזיולוגי שמונע ממנו לבנות משפחה בהיקף שעליו הוא חלם, שהרי בשונה ממנו לנשים יש שעון משלהן. דברים אלו משקפים מציאות חלקית בלבד, כי כידוע אבהות איננה משימת "שגר ושלח", היכולת הפיזיולוגית שלו ללדת בגיל 51 אינה מותאמת בהכרח ליכולתו ללוות בן לבקו"ם בגיל 70. ידידי הנכבד, הרב מנחם בורשטיין, טורח לומר לי פעמים הרבה שאשלח אליו את בעלי הטיעונים האלה ויש בידו גם התשובות הפיזיולוגיות בעניין.

אבל קוראים יקרים, הטיעון הזה שכיח גם אצל בני 27 שמציעים להם בחורה בת 28, ששם מדובר בתירוץ פיזיולוגי שאולי מחביא את החשש שמדובר בבת זוג שגדולה עליו גם ערכית. לעיתים אני אומר לו בחיוך עצוב "אל תדאג, גם ההצעה הצעירה ממך בשנתיים גדולה עליך".
חשוב לציין שהפערים בין בנים לבנות במגזר שלנו סובלים ממצוקה משמעותית נוספת. לצערנו תופעת הדתל"שים הינה "מכה" שמגדילה את הפער בין מספר הבנות במגזר הדתי למספר הבנים, על כל בת העוזבת את הדת ניתן למצוא שלושה בנים המסירים את כיפתם. אך על השלכותיה של תופעה זו על בעיית הרווקות ארחיב בפרק הבא.

האם לנו, כחברה וכפרטים, יש דרכים לשנות גזירה? חד-משמעית התשובה היא כן!
ראשית בתודעה שלנו הפרטית פנימה. הצעתי פעם לבחור בן 30 בחורה בת 33 שגרה באיזור מגוריו ויש להם הרבה חברים משותפים. הם יצאו כמה פעמים ולא התחתנו. אבל הם שאלו כמה מחבריהם: אם אתם אומרים שזה כ"כ מתאים, איך לא הצעתם את זה? והתשובה שיקפה דבר אחד: כשאנחנו חושבים עליך אנחנו חושבים על בנות שהן צעירות ממך. היא לא מסתובבת בשדה האופציות שהן הצעות ראויות לך. את זה אמרו כולם אחרי שהסבירו לבני הזוג ש"וואלה, כמה זה יכול להתאים!". במילים אחרות, אתה כמי שחושב על חיבורים צא ממוסכמות, פתח את הראש שלך, אל תגביל את מעוף מחשבתך בתעודות לידה.
מעבר למחשבותינו, יש לנו פה. נשתמש בו! בל נהיה מטיפים בשער. אבל כל אימת שהנושא עולה, בין אם המדובר ברווקים, בין אם מדובר בהוריהם, נשדר בפשטות שאין טבעי ונורמאלי יותר מפער סביר של שנה שנתיים למעלה או למטה.
לעולם לא נצחק, נתבדח, נרים גבה כשאנחנו שומעים על זוג בפער הפוך מן המקובל, ובכלל זה אפילו לא נאמר: "אוי, גם אני מכיר זוג כזה". היום החתן הצעיר יצפה לאיזו עקיצה ואם אתה חבר טוב שלו, אפילו "יזמין" אותה: "מה אתה אומר על החטיארית שלי". בל נשגה: מילים הורגות! ואם נשכיל להרגיש בתוכנו פנימה שמדובר במשהו טבעי, לשדר את זה לסביבתנו, ולעודד את מהלך היפוך החשיבה בנושא הגיל, הוא בוא יבוא.