אודות החלוקה היהודית של התנ"ך

מושגי יסוד:
סדר בתורה הוא פרשת השבוע לפי מנהג ארץ ישראל להשלים את קריאת התורה בשבת בבית הכנסת בשלוש שנים. גם הנביאים והכתובים מחולקים לסדרים.

פרשה היא פיסקה. ישנם שלושה סוגי פרשיות – הפרשה הפותחת את הספר ושאר הפרשיות הן פתוחות או סתומות.

סדרה היא פרשת השבוע על פי מנהג בבל להשלים את קריאת התורה בשנה אחת, כפי שאנו נוהגים כיום.

החלוקה היהודית של התנ"ך כוללת:
א. פסוקים
ב. פרשיות פותחות פתוחות וסתומות
ג. סדרים
ד. סדרות

בחומש שיבה לבצרון שהוצאתי לאור ספורות הפרשיות וספורים הסדרים וספורים הפסוקים בתוך הסדרים, והסדרות מסומנות.

היכן נמצאים הסדרים?
א. הסדרים מסומנים בגיליונות כתבי יד של התנ"ך. בכתב יד לנינגרד, שהוא כתב היד השלם של כל התנ"ך העתיק ביותר שיש לנו, יש גם רשימות מקובצות של ראשי סדרים וגם סימון ראשי הסדרים בגיליונות.
ב. ברשימות של ראשי הסדרים, כגון בספר החילופים לר' מישאל בן עוזיאל שנכתב לפני כאלף שנים. בספר החילופים מנויים כל סדרי התנ"ך, ולפיו רשמו את ראשי הסדרים במהדורות התנ"ך שבהוצאת מוסד הרב קוק והוצאת חורב וכתר ירושלים.
ג. הרבה פסקאות במדרש שמות רבה ובמדרש ויקרא רבה ובמדרש דברים רבה ובמדרש רבי תנחומא תחילתן בראשי סדרים.
מדרשים אלו "כוללים דרשות על העניינים שקראו בציבור ביום הדרשה".
ד. בפיוטים קדמונים. הפיוטים היו כלולים בתוך שלוש הברכות הראשונות של תפילת העמידה בשבתות, כמו שעדיין אנו נוהגים בראש השנה וביום הכיפורים. לאבותינו היו פיוטים מיוחדים להרבה שבתות.

1. רבי יניי [קרי: ינאי] כתב פיוטים לפי הסדרים. רבנו גרשום מאור הגולה כתב עליו: "יש לנו ללמוד מן הפייטנים הראשונים שהיו חכמים גדולים. הרי רבי יניי שהיה מן החכמים הראשונים ופייט קרובות לכל סדר וסדר של כל השנה." פרופ' צבי מאיר רבינוביץ שההדיר שוב את פיוטי רבי יניי שנמצאו בגניזה בקהיר עשה כהוגן וסדר את מחזור פיוטי רבי יניי לפי הסדרים. הוא משער שר' יניי חי בסוף תקופת הסבוראים בערך בשנת ד' אלפים ש'.

2. פרופ' עזרא פליישר פרסם מתוך הגניזה פיוט לימי חול. בפיוט זה יש מחרוזות לברכות תפילת שמונה עשרה לימים שלישי רביעי וחמישי. הפיוט מכיל רמזים לתחילת סדרי התורה בספר שמות ובספר ויקרא ובספר במדבר.

ה. רשימות הפטרות על פי המנהג התלת שנתי, שנמצאו בגניזה.

לְמָה שימשה החלוקה לסדרים של התורה?
במסכת מגילה כתוב: "לבני מערבא דמסקי לדאורייתא בתלת שנין" ומפרשים שבני ארץ ישראל היו קוראים מאה וחמישים וארבעה סדרים בשלוש שנים. פירוש זה נמצא כבר במחברת התיג'אן שנהוג היה לכותבה בתימן ביחד עם חמישה חומשי תורה מנוקדים ומוטעמים – תאג', והוא מקובל בדורות האחרונים על החוקרים.

בהקדמה לתנ"ך קורן נכתב: "ידוע לנו על חלוקת התורה ל-154 סדרים, לפי מנהג ארץ ישראלי קדום של מחזור שלוש שנים בקריאת התורה בציבור בשבתות – 'סדר' אחד בכל שבת ושבת. ה'סדרים' בתורה הם 'סדרי השבוע' של הקדמונים (במקביל ל'פרשיות השבוע' שלנו)".

למה שימשה החלוקה לסדרים של נביאים וכתובים?
בהקדמה לתנ"ך קורן נכתב: "על משמעותה של החלוקה לסדרים בספרי נביאים וכתובים אין לנו ידיעות ממקורות קדמונים".

החוקרים מצאו, שהרבה הפטרות מסתיימות בתחילת סדר, במיוחד כאשר יש דילוג בהפטרות. כאשר האשכנזים מדלגים, הפסוק האחרון הוא תחילת סדר, חוץ מהפטרת משפטים, שמדלגים בה אחורה. כי הרבה ראשי סדרים הם פסוקים של טובה וברכה ונחמה וצריך לסיים בדבר טוב.

"ר' שאול קוסובסקי ז"ל .. חישב את כמות הסדרים של כל הספרים ביחד והגיע למספר 293; זהו מספרם של ימות החול בשנה רגילה... יוצא איפה שנקבע 'סדר' קריאה מן התורה הנביאים והכתובים, לכל יחיד ויחיד, לכל יום ויום מ-365 ימי השנה. כך, כנראה, נהגו קדמונינו".

כיצד נכנסה החלוקה הנוצרית לספרי התנ"ך שלנו?
"התנ"ך השלם הראשון יצא לאור בשנת רמ"ח בשונצינו. כל המדפיסים בזמן ההוא היו יהודים. החל בשנים רע"ד/רע"ז החלו נוצרים להדפיס את ספרי המקרא, והגדיל לעשות מכולם המדפיס הווניציאני הנודע דניאל בומברג.

מהדורתו השניה רפ"ה/ו הידועה בשם 'מקראות גדולות', יצאה לאור בתבנית גדולה עם פירושים וענייני מסורה, ובתבנית קטנה בלי פירושים, והיא יסוד לכל מהדורה חדשה כמעט עד ימינו, לרבות המהדורות שנדפסו בידי יהודים...

גם חלוקת התנ"ך לפרשיות נעשתה כאן [בהוצאת קורן] לפי המסורה. התנ"ך – תורה נביאים כתובים – מחולק ל-24 ספרים (ועל כן נקרא בפי הראשונים 'עשרים וארבעה'). כל ספר נדפס בהדפסה רצופה, ורק 'פתוחה' או 'סתומה' מחלקות את הכתוב. טקסט התנ"ך אינו מתחלק, כמצוי בדפוסים שיצאו על ידי הנוצרים ובעקבותיהם על ידי מדפיסים יהודיים, לפי 'קפיטלים' ופסוקים, שהם מעשה כומר באנגליה".

הערות על חלוקה זו:
"החלוקה הנוצרית היא בניגוד למסורה".

"לפי המסורה יש בעשרים וארבעה הספרים ספר 'שמואל' אחד, ספר 'מלכים' אחד וספר 'דברי הימים' אחד. משלושת הספרים עשו הנוצרים ששה." לפי המסורה דברי הכתובים על אודות נחמיה כלולים בספר עזרא.

מניית הפסוקים והפרשיות לצורך לימוד:
חכמינו הראשונים התבססו על ידע התורה הבסיסי של כל יהודי, ורק ציטטו את הפסוקים. במקצת מקומות הם הפנו לפרשה שנמצא בה הפסוק .

בימינו נזקקים רבים להפניה מפורטת יותר כדי למצוא את הפסוק. אחת המטרות שלנו היא שנשוב להשתמש בסדרים בתור מראי מקום בזמן שאנחנו מצטטים פסוקים. קביעת מספר לכל פרשה מקילה על הלימוד. למשל במקום להגיד פרשת המילואים שבספר שמות אפשר לומר פרשה קטז בספר שמות.

חכמי ישראל מְצֵרִים על המצב
הרב משה אליעזר פוזנא הוציא חמישה חומשי תורה בשנת תשמ"ט בלונדון. הוא מנה את הפסוקים בתוך כל סדרה וסדרה ולא השתמש בחלוקה הנוצרית. בהוצאה זו מובאים מכתביהם של שמונה מגדולי ישראל המברכים אותו על הוצאת חומש ללא ה"קאפיטל", "שנתקנו ע"י כמרים נוכרים שכיוונו להביא ע"י זה מחשבות זרות לקורא". הרב שמואל הלוי ואזנר והרב יעקב קמינצקי צירפו את ברכתם ואמרו: "והדבר קרוב לנו להדפיס חומשים כמקורם שנתנו בסיני".

מטרת החומש שלנו:
הוצאנו, בשלב ראשון, חמישה חומשי תורה מחולקים לפרשיות ספורות, ולסדרים ספורים, ולפסוקים ספורים בתוך הסדרים, וגם לסדרות. בתי ספר ותלמודי תורה רבים רוכשים עבור ילדי כיתות א' חמישה חומשים בכרך אחד ללא מפרשים. הם יכולים לזכות להיות בין הראשונים שזוכים ללמוד תורה שהיא כולה שלנו.

גם גבאי בתי כנסת הרוכשים חומשים לצורך הציבור בקריאת התורה יכולים לזכות את המתפללים בהקשבה לקריאת התורה מתוך חומש זה.

כל יהודי ויהודי יכול להחליט שראוי שיימצא בביתו חומש זה ויזכו הוא ובני משפחתו ללמוד בו תורה.

לפרטים נוספים ולרכישת חומש שיבה לבצרון: בצלאל אריאל, בית אל, טל' 0545-919622,
דוא"ל- [email protected] 
ניתן לקרוא חומרים נוספים באתר האינטרנט: www.ourtora.022.co.il

כמו כן, ניתן להתעדכן דרך דף שיבה לביצרון בפייסבוק.