היהודים כתופעה- גם בכלכלה...
ד"ר גיא בכורט טבת, תשסח18/12/2007כמדי חודש דצמבר, כפי שאני עושה מעל לעשר שנים, אנו יוצאים כל המשפחה לרכוש את השנתון המעולה, שמוציא האקונומיסט הבריטי, אשר סוקר את המגמות הכלכליות העולמיות לשנה הבאה.
המספרים המדהימים של המזרח התיכון - לשנת 2008
כמדי חודש דצמבר, כפי שאני עושה מעל לעשר שנים, אנו יוצאים כל המשפחה לרכוש את השנתון המעולה, שמוציא האקונומיסט הבריטי, אשר סוקר את המגמות הכלכליות העולמיות לשנה הבאה. אצלי הקנייה הזו היא כבר ריטואל קבוע ואהוב. אני ממתין כל השנה לחודש דצמבר כדי לקנות את החוברת.
בין היתר מציינים שם את המגמות הכלכליות הלאומיות בעולם, וכמובן במזרח התיכון. שוב אני נוכח לדעת עד כמה המספרים האלה מדהימים, שכן ישראל כבר מזמן התנתקה מן המזרח התיכון.
לפניכם גרף שהכנו ב-Gplanet על התל"ג (תוצר לאומי גולמי) הישראלי הכולל, לפי נתוני האקונומיסט. לפי הגרף ניתן לראות את השיא היחסי אליו הגענו לפני האינתיפאדה: (114 מיליארד דולר לשנת 2001), הצניחה של ראשית האינתיפאדה (105 בשנת 2002), וההתאוששות המהירה, עד לזינוק הטורף של היום (כל הנתונים דלהלן נכונים לחודש דצמבר של כל שנה).
2001: 114 מיליארד
2002: 105
2003: 120
2004: 122
2005: 132
2006: 150
2007: 172
גם בתל"ג לנפש אנו מזנקים, כאשר בדצמבר 2005 היינו 18,680 דולר לנפש, בדצמבר 2006 חצינו את רף ה-20 אלף דולר והגענו ל-20,870, והחודש קיבלנו כבר 23,520. במילים אחרות, הכלכלה שלנו משגשגת ופורחת, הביצועים משתפרים משנה לשנה, ואנו בהחלט ברמה מערב אירופית. חמש שנים נוספות כאלה, ואנו בליגה הלאומית של המדינות בעולם, ואין זה כה רחוק.
מדוע המספרים האלה מדהימים? על רקע הביצועים האומללים עד חסרי משמעות של כל השכנות לנו ביחד.
הרשות הפלסטינית, זו אשר פעם רצינו איתה משק כלכלי אחד, ללא גבולות, ואשר יש אצלנו השבים לחשוב כך, אינה נסקרת באקונומיסט, שכן אין היא כלכלה בעלת משמעות. התל"ג שלה בשנה שעברה היה 3מיליארד דולר, כאשר התל"ג של ישראל עמד על 150 מיליארד דולר.
השנה, עם קריסת עזה, צנח התל"ג הפלסטיני ל-2 מיליארד דולר, בעוד ששלנו עלה ל-172 מיליארד דולר. בנתוני תל"ג לנפש, אין הרשות הפלסטינית עוברת את הרף של 1,000 דולר לנפש. אתם מבינים? איך אפשר לדבר על שילוב בין המשקים, שהראשון תקוע בעולם השלישי, והשני מוליך כבר את העולם הראשון? ברור שבמקרה של גבול פתוח, כל העולם השלישי תמיד ישאף לחיות ולהגר אל העולם הראשון.
ירדן, עם היקף אוכלוסייה דומה לשלנו, מגיעה להישגים כמעט מכמירי לב. זו מדינה שחיה על תמיכה חיצונית, ואשר התל"ג שלה היה כדלקמן:
2004: 8 מיליארד
2005: 13 מיליארד
2006: 15 מיליארד
2007: 18 מיליארד, דהיינו עשירית מישראל.
אם ישראל מזנקת בטור הנדסי, ירדן עושה זאת בטור מתמטי זוחל. משנה לשנה הפער רק הולך וגדל.
סוריה אינה נמדדת ונספרת, שכן היא מחוץ לכלכלה העולמית, כאשר משפחת אלאסד ממשיכה לסגור את המדינה האומללה הזו מהשפעות העולם (הערכה גסה: 30 מיליארד דולר). לבנון מגיעה לביצועים עלובים מאוד, ואפילו ירודים, ראו המאמר על גל ההגירה הגדול מן המדינה.
2005: 19 מיליארד, 5,260 לנפש
2006: 24 מיליארד, 6,440 לנפש
2007: 23 מיליארד, 5,620 לנפש
שימו לבכם שלבנון יורדת בנתוניה, כאשר הקיץ האחרון, למשל, היה קטסטרופלי בנתוני התיירות הנכנסת.
מצרים חווה נס כלכלי קטן, אך מי שבודק את הנתונים לעומק מבין שאין מדובר כאן על שיפור או שכלול הכלכלה. זהו הנפט שמזרים מיליארדים לקופת המדינה, אך אלה נבלעים במהירות בזרם הילודה (77.5 מיליון תושבים כיום).
2004: 69 מיליארד דולר (כמעט חצי מישראל באותה תקופה)
2005: 102 מיליארד דולר
2006: 116 מיליארד דולר
2007: 145 מיליארד דולר
אלא שהתל"ג בנפש ממשיך לדשדש בסביבות אלף דולר לנפש, בעוד ישראל כבר מתקרבת לכוון ה-30 אלף דולר לנפש.
באשר לסעודיה, חבית הנפט של העולם, הייתם יכולים לצפות לנתונים טובים יותר, כאשר התל"ג הכולל עולה, וכך גם התל"ג לנפש, אך בשנים של גאות עצומה של מחירי נפט, היינו מצפים להרבה מיותר. משמעות הדבר ששכבה צרה לוקחת לכיסה הרבה מן ההכנסות.
2005: 301 מיליארד, 11,930 לנפש
2006: 369 מיליארד, 14,250 לנפש
2007: 401 מיליארד, 15,950 לנפש
כאשר מביטים במספרים של עיראק, מבינים את גודל הצרה האמריקאית: הנפט, שהיה אמור להזניק את המדינה קדימה, אינו עושה זאת, קודם כל בגלל גל הטרור, הפוגע במתקני נפט, צינורות ותחנות.
נראה, למשל, את קצב הגידול השנתי, וכיצד הוא נבלם, וזאת בשנים של מחירי נפט עצומים!
2005: 19.2% גידול שנתי (!)
2006: 4.1%
2007: 3.0%
לא להאמין, אך במדינה הזו, בעלת פוטנציאל עושר עצום מן הנפט, התל"ג לנפש הוא: 2,150.
ולבסוף, איראן, שגם היא אמורה ליהנות מגאות מחירי הנפט, אלא שהבעיות הכלכליות של איראן קשות.
תל"ג לנפש:
2005: 2,930
2006: 3,560
2007: 3,900 זהו גידול, אך כמעט לא מורגש. באותן שנים זינק התל"ג לנפש של ישראל, למשל, ב-5,000 דולר.
אנו רואים מגמה די ברורה: מזרח תיכון נובל כלכלית, כאשר רק הנפט, מתת שמים, מחזיק אותו עדין צף במים. למי שאין נפט, הוא כבר טבע. כל זאת, כאשר ישראל, שאין לה שום משאבים טבעיים, מזנקת לצמרת הכלכלות בעולם, וכל עתידה עוד לפניה, שכן במהפכת האינפורמציה שאנו נמצאים בתוכה, ישראל היא נסיכת העולם, לאחר המלכה, ארצות הברית.
כמדי חודש דצמבר, כפי שאני עושה מעל לעשר שנים, אנו יוצאים כל המשפחה לרכוש את השנתון המעולה, שמוציא האקונומיסט הבריטי, אשר סוקר את המגמות הכלכליות העולמיות לשנה הבאה. אצלי הקנייה הזו היא כבר ריטואל קבוע ואהוב. אני ממתין כל השנה לחודש דצמבר כדי לקנות את החוברת.
בין היתר מציינים שם את המגמות הכלכליות הלאומיות בעולם, וכמובן במזרח התיכון. שוב אני נוכח לדעת עד כמה המספרים האלה מדהימים, שכן ישראל כבר מזמן התנתקה מן המזרח התיכון.
לפניכם גרף שהכנו ב-Gplanet על התל"ג (תוצר לאומי גולמי) הישראלי הכולל, לפי נתוני האקונומיסט. לפי הגרף ניתן לראות את השיא היחסי אליו הגענו לפני האינתיפאדה: (114 מיליארד דולר לשנת 2001), הצניחה של ראשית האינתיפאדה (105 בשנת 2002), וההתאוששות המהירה, עד לזינוק הטורף של היום (כל הנתונים דלהלן נכונים לחודש דצמבר של כל שנה).
2001: 114 מיליארד
2002: 105
2003: 120
2004: 122
2005: 132
2006: 150
2007: 172
גם בתל"ג לנפש אנו מזנקים, כאשר בדצמבר 2005 היינו 18,680 דולר לנפש, בדצמבר 2006 חצינו את רף ה-20 אלף דולר והגענו ל-20,870, והחודש קיבלנו כבר 23,520. במילים אחרות, הכלכלה שלנו משגשגת ופורחת, הביצועים משתפרים משנה לשנה, ואנו בהחלט ברמה מערב אירופית. חמש שנים נוספות כאלה, ואנו בליגה הלאומית של המדינות בעולם, ואין זה כה רחוק.
מדוע המספרים האלה מדהימים? על רקע הביצועים האומללים עד חסרי משמעות של כל השכנות לנו ביחד.
הרשות הפלסטינית, זו אשר פעם רצינו איתה משק כלכלי אחד, ללא גבולות, ואשר יש אצלנו השבים לחשוב כך, אינה נסקרת באקונומיסט, שכן אין היא כלכלה בעלת משמעות. התל"ג שלה בשנה שעברה היה 3מיליארד דולר, כאשר התל"ג של ישראל עמד על 150 מיליארד דולר.
השנה, עם קריסת עזה, צנח התל"ג הפלסטיני ל-2 מיליארד דולר, בעוד ששלנו עלה ל-172 מיליארד דולר. בנתוני תל"ג לנפש, אין הרשות הפלסטינית עוברת את הרף של 1,000 דולר לנפש. אתם מבינים? איך אפשר לדבר על שילוב בין המשקים, שהראשון תקוע בעולם השלישי, והשני מוליך כבר את העולם הראשון? ברור שבמקרה של גבול פתוח, כל העולם השלישי תמיד ישאף לחיות ולהגר אל העולם הראשון.
ירדן, עם היקף אוכלוסייה דומה לשלנו, מגיעה להישגים כמעט מכמירי לב. זו מדינה שחיה על תמיכה חיצונית, ואשר התל"ג שלה היה כדלקמן:
2004: 8 מיליארד
2005: 13 מיליארד
2006: 15 מיליארד
2007: 18 מיליארד, דהיינו עשירית מישראל.
אם ישראל מזנקת בטור הנדסי, ירדן עושה זאת בטור מתמטי זוחל. משנה לשנה הפער רק הולך וגדל.
סוריה אינה נמדדת ונספרת, שכן היא מחוץ לכלכלה העולמית, כאשר משפחת אלאסד ממשיכה לסגור את המדינה האומללה הזו מהשפעות העולם (הערכה גסה: 30 מיליארד דולר). לבנון מגיעה לביצועים עלובים מאוד, ואפילו ירודים, ראו המאמר על גל ההגירה הגדול מן המדינה.
2005: 19 מיליארד, 5,260 לנפש
2006: 24 מיליארד, 6,440 לנפש
2007: 23 מיליארד, 5,620 לנפש
שימו לבכם שלבנון יורדת בנתוניה, כאשר הקיץ האחרון, למשל, היה קטסטרופלי בנתוני התיירות הנכנסת.
מצרים חווה נס כלכלי קטן, אך מי שבודק את הנתונים לעומק מבין שאין מדובר כאן על שיפור או שכלול הכלכלה. זהו הנפט שמזרים מיליארדים לקופת המדינה, אך אלה נבלעים במהירות בזרם הילודה (77.5 מיליון תושבים כיום).
2004: 69 מיליארד דולר (כמעט חצי מישראל באותה תקופה)
2005: 102 מיליארד דולר
2006: 116 מיליארד דולר
2007: 145 מיליארד דולר
אלא שהתל"ג בנפש ממשיך לדשדש בסביבות אלף דולר לנפש, בעוד ישראל כבר מתקרבת לכוון ה-30 אלף דולר לנפש.
באשר לסעודיה, חבית הנפט של העולם, הייתם יכולים לצפות לנתונים טובים יותר, כאשר התל"ג הכולל עולה, וכך גם התל"ג לנפש, אך בשנים של גאות עצומה של מחירי נפט, היינו מצפים להרבה מיותר. משמעות הדבר ששכבה צרה לוקחת לכיסה הרבה מן ההכנסות.
2005: 301 מיליארד, 11,930 לנפש
2006: 369 מיליארד, 14,250 לנפש
2007: 401 מיליארד, 15,950 לנפש
כאשר מביטים במספרים של עיראק, מבינים את גודל הצרה האמריקאית: הנפט, שהיה אמור להזניק את המדינה קדימה, אינו עושה זאת, קודם כל בגלל גל הטרור, הפוגע במתקני נפט, צינורות ותחנות.
נראה, למשל, את קצב הגידול השנתי, וכיצד הוא נבלם, וזאת בשנים של מחירי נפט עצומים!
2005: 19.2% גידול שנתי (!)
2006: 4.1%
2007: 3.0%
לא להאמין, אך במדינה הזו, בעלת פוטנציאל עושר עצום מן הנפט, התל"ג לנפש הוא: 2,150.
ולבסוף, איראן, שגם היא אמורה ליהנות מגאות מחירי הנפט, אלא שהבעיות הכלכליות של איראן קשות.
תל"ג לנפש:
2005: 2,930
2006: 3,560
2007: 3,900 זהו גידול, אך כמעט לא מורגש. באותן שנים זינק התל"ג לנפש של ישראל, למשל, ב-5,000 דולר.
אנו רואים מגמה די ברורה: מזרח תיכון נובל כלכלית, כאשר רק הנפט, מתת שמים, מחזיק אותו עדין צף במים. למי שאין נפט, הוא כבר טבע. כל זאת, כאשר ישראל, שאין לה שום משאבים טבעיים, מזנקת לצמרת הכלכלות בעולם, וכל עתידה עוד לפניה, שכן במהפכת האינפורמציה שאנו נמצאים בתוכה, ישראל היא נסיכת העולם, לאחר המלכה, ארצות הברית.
הוסף תגובה
עוד מד"ר גיא בכור
עוד בנושא עם וארץ ישראל