על מדורי ה"יהדות" באתרים הגדולים

באחד מימי החנוכה שעברו שמתי לב שישנה עליה גדולה בכמות הגולשים שהגיעו לאתר שורש מאתר nrgיהדות (ישנו מנגנון שמאפשר לבעל אתר לראות מהיכן מגיעים אליו אנשים). מכיוון שהעלנו כמויות אדירות של חומר לכבוד חנוכה, הסתקרנתי, לבושתי, לראות לאן בשורש שולח האתר החדשותי את גולשיו... למרות שמזמן כבר קיבלתי על עצמי שלא להיכנס לאתרי ה"יהדות" בפורטלים הגדולים. ואכן, הבדיקה שערכתי לא הפתיעה אותי (לצערי). ההפניה, כמו בדרך כלל, היתה לנושא "הכי פחות יהדות" שניתן היה למצוא באתר שהיה עמוס בג'יגות שלמות לכבוד חג האורים...

אתרי ה"יהדות" למיניהם בוחרים להציג לקוראים שלהם יהדות מזווית מאוד מסויימת- יהדות רכילותית, זולה, מגמתית וסופר חד צדדית. אם בעמודי החדשות כולם יודעים ש"התקשורת שמאלנית", הרי שבעמודי היהדות כולם שונאים רבנים שמתערבים להם בחיים, שונאים את מנהל בית הספר שמכריח ללבוש חצאית על המכנסיים בשיעורי ספורט, סולדים מחרדלי"ם ובעיקר מתעניינים ב"פסיקה האחרונה של הרב לוי על האסלות הפולטות של גי.קי רולינג".
 
ובכל זאת, ההזדקקות של הציבור למדיות הללו מפתיעה. שוב ושוב יכולים אנשים מכובדים (מאוד) לפנות אליך בשאלה, "נו, מה אתה אומר על מה שווינט יהדות כתבו על זה שהרב כהן הורה לירות על רפורמים?... מה לא שמעת? אבל....".

כולנו אוהבים לומר שעיתונאים הם שקרנים, ש"שום דבר לא נכון חוץ מהמחיר והתאריך...", שהם מעוותים את המציאות ושהם נגדנו... אבל כאשר מדובר על משהו מאוד עסיסי שקורה למישהו אחר, הרי שפתאום "אין עשן בלי אש" ובטח לא היו כותבים את זה אם לא היה בזה משהו.

בדיוק כמו שהכיבוש משחית, יש כנראה משהו משחית בעצם ההיזדקקות למדיה הנוכחית המקיפה אותנו. תראו מה קורה לאנשים שניגשים,ככל הנראה ברצינות, לניסיון לעסוק בה. מיד הם מגיעים לרכילות סוג ד', חיפוש וחיטוט זול או העלאה על נס של תופעות שוליות. כי זה מה שמעניין, מוכר או גורם לאנשים להקליק עוד פעם אחת. אני גם חושב שפרסום של תשובות מרבנים (כמו באתר ויי נט יהדות על ידי רבני צוהר) בסמוך למדורים המוקדשים כולם לפורנוגרפיה למיניה- הוא אסון. לא רק בזלזול הגדול בעצם התשובה הרבנית, אלא גם (ובעיקר) בשל העובדה שהכותרות הזועקות של התכנים הללו גורמת לנכנס להגיע למחוזות אפלים של האנושות- ולהישאר שם הרבה יותר מאשר ב"יהדות" המקורית.

ובכל זאת, אנחנו נזקקים לכך. הציבור הדתי הוא חלק מכל זה, וכל הופעה של "ארגון החסד" באיזה שהוא קישור ביזארי מועברת מיד ברשימת תפוצה לכל המכותבים שלנו... כדי שכולם יראו ש"כתבו על ההדלקת נרות שערכנו עם חיילי ההנדסה" בעיתון. ומשם- רשימת המכותבים שלך עוברת לשוק הבשר. בקליק.
יש מקום להבין מה בדיוק משחית במדיה ואיך זה, לדוגמא, שאנשים טובים שמגיעים לבית ספר לקולנוע מעלה, מגיעים לאן שהם מגיעים. אולם נראה שבגדול החומרים הללו מדברים לנפש ברבדים מאוד מסויימים ומכניסים אותה פנימה, הופכים אותה לחלק מהאווירה הכללית במדיה, מרככים את הנוראות שבחוסר הצניעות, הופכים ללגיטימי דברים שעד אמש היו מזעזעים אותך עד עומק הנפש... ופתאום- אתה מתקשר לכולם ושואל: "מדהים מה שעושים במכינות למי שלא רץ מספיק טוב במדסי"ם... מה, לא שמעת, היה כתוב בפליקס יהדות....". לעיתים זה בא מהצד של "הכי חשוב בעולם להגיב על זה", כאילו שכך תציל את העולם.

הרבה מחשבה אני מקדיש לשאלה האם אנשים רעים נמשכים לעיתונות או שהעיתונות משום מה גורמת לרע והזול שבאדם לצאת, אולם דבר אחד בטוח- הזולות הזאת לא נגמרת בענייני ארץ ישראל או במתקפות על מתנחלים. היא בכל מקום- גם אם קוראים לו "יהדות".