על יחס המדע לתורה

בגליון אוקטובר 2007 של מגזין "סיינטיפיק אמריקן ישראל" פורסמה כתבה/ מאמר שעסק ביחס המדע לאמונה ולתורה. ניתן לקרוא את המאמר כאן, לאחר קריאת הדברים פניתי במכתב לעורכי המגזין בעברית ובו הבעתי מחאה קלה על הדברים. לצערי הם לא טרחו להשיב לי.
מכיוון שאני רואה חשיבות גדולה בדברים וביחס שנגזר מהם לתורה ומדע, אני מפרסם את מכתבי כאן, לעיונכם.


לכבוד,
מערכת סיינטיפיק אמריקן ישראל.

שלום רב,
שמי יניב חניא ואני מכהן כרב בראש ארגון "שורש פרוייקטים אמוניים". כמי שעוסק שנים בהשבה על שאלות בנושא אמונה דרך האינטרנט, קראתי בעניין רב את המאמר/ כתבה בגיליון האחרון שעסקה ביחס בין מדע לאמונה.
אני חייב להודות שמאוד הופתעתי והתאכזבתי. בניגוד לכל כלל מדעי או עיתונאי, הרי ששני הדוברים ייצגו רק צד אחד בדיון, כתב העת לא הביא מולם שום דעה מתנגדת, או אפשרות בחינה אוביקטיבית של דברי ה"מתדיינים". לעניות דעתי כתב עת מכובד כל כך לא היה נוקט בדרך זו בשום דיון אחר, מלבד דיון שעניינו השמצת האמונה, שהרי באופן טבעי הייתם חשים צורך להביא את הדעה השניה בכל דיון שהוא.

נקודה נוספת, הנוגעת למהדורה בעברית, היא ששני המדענים שהופיעו בכתבה היו שניהם נוצרים, וכך גם תפיסתם הדתית (דהיינו תפיסתם את הדת, לאו דווקא אמונתם) מה שגרם לדיון להיות מאוד מוגבל במגבלותיה של האמונה הנוצרית. דווקא היהדות, שמתייחסת לקושיות ולסתירה בין מדע לאמונה ברצינות לא פטריאכלית, יכלה לתרום לדיון בתצורה מאוד משמעותית לפחות במהדורה העברית של הגיליון.

שני המדענים המכובדים גם עשו כל שביכולתם כדי להשמיץ את המאמינים ויחסם אלינו היה מתנשא עד מעורר מחאה ("בורים" היתה ככל הנראה המילה המכובדת ביותר שבה הם הרשו לעצמם להתייחס למי שכונו בריאתנים), אולם דבריהם היו רצופים באי דיוקים, ובאמירות מאוד לא מאובחנות.

רק לשם הדיון חשוב לי לציין מספר דוגמאות לנקודות כאלו, שאולי יש בהם כדי לחשוף כמה הופסד על ידי פתיחת הדיון לצד אחד של המשוואה בלבד:
א) אחד הפרופסורים מציין בדבריו שהדת נותנת "אישור הזכות לשכב עם אביך אם אין לך ילדים". כמובן שמדובר בעיוות מדהים של המציאות, התורה לא רק שאינה מאשרת גילוי עריות, היא רואה בו את החטא החמור ביותר שהאדם יכול לחטוא וסיפור בנות לוט (שמשמש כמקור לאמירה הלא מדעית של פרופסור קראוס) קובע אותן לדראון עולם על מעשה זה. יתירה מזו, הדת היא זו שהפיצה בתרבויות אין ספור את מניעת גילוי העריות, וכמי שעוסק באינטרנט אני יכול להעיד שפעמים רבות המדע עושה ככל שביכולתו כדי להכשיר את התופעה, בניתוחים שונים של ה"טבו" אופן התפשטותו בעולם וכדומה. חיפוש מהיר של המושג באנגלית בגוגל יתן לכם מושג על גודלה של התופעה ועל המאבק ה"מדעי" לקבלתו של גילוי העריות. בתחום זה קביעתו של קראוס גובלת למעשה בשקר גס, כאשר הוא יודע שדבריו אינם נכונים מדעית. (בהערת אגב אציין שכאן באה לידי ביטוי ההערה השניה שלי, לגבי נוצריותם של המדענים הללו, חלק מן הנוצרים האוונגליסטים מפרשים סיפורי תורה בצורה ישירה וגסה כזו).
ב) המדענים מתעלמים בדבריהם מנושא נוסף והוא שלמעשה המדע קיבל את דעתה של הדת בנושא גיל העולם בויכוח העתיק ביותר שבין הצדדים. במשך רוב שנותיו של המדע ועד לפני מעט מאוד זמן, המדע האמין בהיות ה"עולם קדמון", זאת היתה הטענה המרכזית ביותר בויכוח מול האמונה והעובדה שהמדע היום מודה בכך שהעולם נברא יש מאין (אם כי במקריות), היא ניצחון עצום של ה"בורים" על המדענים. כמובן שהמרחק בין אמונה בעולם קדמון לבין 4.7 מיליארד שנה הוא גדול לאין ערוך יותר מאשר המרחק בין 4.7 מיליארד ל5768 או בין המרחק בין סן פרנסיסקו לניו יורק.
ג) אולם לא רק המרחק בין עולם קדמון ל4.7. כידוע, האמונה המדעית היתה עד לא מזמן שהעולם קיים קרוב ל13 מיליארד שנה (למעשה באותו גיליון, בעמוד 68 כתבתם כך בעצמכם), המעבר ל4.7 הוא מעבר המבוסס על התאוריה האינפלציונית של תאורית המפץ הגדול, ושוב, גם כאן מדובר על "הליכה גדולה לקראת" המאמינים. שהרי המרחק בין 13 מיליארד שנה ל4.7 הוא גדול יותר מאשר ה4.7 מיליארד ל6000 (אם כי לא באחוזים). גם כאן הלך המדע והתקרב לאמונה...

שלושת נושאים אלו הם רק דוגמאות, כמובן, וחשוב לציין שביהדות ישנם הוגי דעות רבים וחשובים (הרב א"י קוק הוא הבולט שבהם) שקיבלו את תורת האבולוציה וראו בה יסוד תיאורטי הקשור בטבורו לתורת הסוד היהודית. לי עצמי יש סוג אחר של הסבר המבוסס על תיאוריות ההתפתחות האינפלציונית, אולם מה שחשוב לי להראות הוא מה הפסיד הגיליון בצורת הדיון הכל כך לא מדעית שבה ניגשתם לעניין.

דעו לכם שאנשי האמונה הם לא בורים, עמי ארצות או רפי שכל... הביטויים ל"הציל את העולם מאיומים שמקורם בדת" או ל"עזור לעולם להיפטר מאלוהים" אינם מעידים על עוצמה מדעית אלא על ההיפך ממנה... ואופן הדיון החד צדדי בגיליון גרם להעמקת חוסר הידע ולהפסד לאחד הדיונים שמרתקים ביותר של המאות שבהם אנו חיים, בהתנגשות ובדיון של תורה, אמונה ומדע. במובן זה, מי שהפסיד הם הקוראים של הגיליון שפגשו מדע שחוטא בחטאים שמהם הוא סולד ומזהיר לרוב- חד צדדיות, אי פתיחות לדעות שונות ובחינה מוטה של נתונים ועובדות.

בברכה והערכה של פעולכם-
יניב חניא
שורש, פרוייקטים אמוניים