בזכותכן עתידין להיגאל...

ואת, שסועדת את אמך בביתך.

את, שממשיכה להיפגש, ולא נותנת לייאוש לכלות כל חלקה.

ואת, שגם בימים הקשים ביותר הלכת לעבודה.

את, שלמרות הכל הבאת עוד ילד לעולם.

ואת, שמוכנה שוב ושוב לנסות טיפול, כדי לחבוק תינוק.

את, שכעסת היום פעם אחת פחות.

ואת, שנשאת את כאבך בלבך ובאת לרקוד בחתונה.

את, שמצילה חיים.

ואת, שמחלקת נרות ברחוב בערב שבת.

את, שנלחמת במחלה הארורה.

ואת, שמביאה לנדכאים ישועה ונחמה.

את, שנקרעת בין הבית והמשרה, ומנסה לעשות הכל הכי טוב.

ואת, שויתרת על החלום בשביל להתמסר לילדיך.

את, שעל אף הקושי מכסה עוד טפח.

ואת, שאת הבגדים הכי יפים לובשת בביתך.

את, שיושבת יום ולילה ליד מיטת בתך.

ואת, ששכלת את בנך ומסוגלת לפעמים לצאת מן הבית.

את, ששומעת ומבליגה.

ואת, שפונה לקבל עזרה.

את, שבעלך מגיע רק סמוך לחצות.

ואת, שגדלת בבית הרוס, והיום את אמא אוהבת.

את, שמוסרת נפשך למען הכלל.

ואת, שנסעת לבית הספר להביא לבנך את הסנדוויץ' ששכח.

את, שהרמת את הטלפון ואמרת את אשר עם לבך.

ואת, שהתאפקת ולא הרמת.

את, שמחבקת ומנשקת את ילדך בעל הצרכים המיוחדים.

ואת, שלא יודעת היכן בנך דומעת ושפתייך רוחשות.

את, שרגלייך לא נושאות אותך, הנושאת בתפילותייך בקבר רחל.

ואת, הסבתא-רבה שמברכת ברכות השחר בכותל לפנות בוקר.

את, שמגדלת את ילדייך לבד.

ואת, שקמת ונישאת בשנית.

את, שניקית אחר בנך בפעם החמישית היום.

ואת, שעל אף כל מה שראית החזקת באמונתך.

את, שקמה לפני כולם להתפלל.

ואת, שעל אף השנים מכינה בלינצ'ס לנינים עם שמחת חיים.

את, שאף פעם לא יודעת בדיוק כמה אורחים יבואו לסעודה.

ואת, שעצרת היום מלאכול עוד קוביית שוקולד.

את, ששוכבת במשך חודשים בשמירה על ההריון.

ואת, שתומכת ביולדת גם באמצע הלילה, ובשבת.

את, שלא ביקשת עזרה מבעלך בזמן שישב ולמד.

ואת, שזכרת אתמול את השכנה שגרה לבד.

את, היפה, ששומרת על עצמך.

ואת, היוצרת, שהופכת את העולם ליפה יותר.

את, שעל אף שהרגשת מתוחה, חייכת לילדייך.

ואת, שהכנת בצק בשתי ידייך.

את, שמנקה את הבית לפסח.

ואת, שלא צעקת כשמצאת פירורי עוגה בחדר שכבר ניקית.

את, שעזבת את הכל למען האמת.

ואת, שמעודדת את בעלך.

את, שאמרת 'נשמת כל חי' לפני שנושעת.

ואת, שסוחפת ומרימה נשים אחרייך.

את, שהלכת לשמח במחלקה הסגורה.

ואת, שביקשת סליחה ראשונה.

את, שמחזיקה בתיקך תוף לקבלת פני המשיח.

ואת, שלומדת כדי לצקת יסודות לביתך בקדושה ובשמחה.

את, שגם כשאת מתמוטטת מעייפות קוראת קריאת שמע בדקדוק.

ואת, ששרה כל בוקר מחדש מודה אני לפניך.

את, שיודעת לפרגן.

ואת, שזוכרת לטפוח לעצמך על השכם.

וגם את, שלא הוזכרת, ולעולם לא יכתבו עלייך כתבה.

ואף אחד לא יודע עלייך, ואולי גם את לא מכירה בכוחך.

יש מישהו שמכיר.

ובזכותך,

ובזכות חברותייך,

יגאלנו.