זמירון לפורים

קידוש לפורים

יום הפורים, ויכולו המים מהארץ וכל צבאם: ויכל לוט ביום הפורים כדו אשר שתה: וישתה ביום הפורים מכל כדיו אשר שתה: ויברך את יום הפורים ויקדש אותו: כי בו שתה מכל משקיו אשר בחר לשתות:
סברי סוררים ומורים ושיכורים
ברוך אתה מוכר פרי הגפן.
ברוך אתה אשר מכר לנו מכל יין, והשקנו מכל דבש והשכירנו בכוסותיו: ותתן לנו באהבה משקים לשמחה יין ודבש לששון, את יום חג הפורים הזה זמן שכרותינו בארבעה עשר לחודש אסור לשתיית מים, כי לנו מכרת ואותנו הרווית מפרי כרמים, ומשקי כדיך בשמחה

יום זה מכובד מכל ימים, כי בו ישתה צדיק תמים.
כל השנה תעשה מלאכתך, ויום הפורים ליינך. פורים לא תעשה בו מלאכה, כי חג הוא לפרי הכרמים:
יום זה ראשון הוא לימי שיכרון, יום משתה יום עבודת גרון, על כן כל איש ביינו ירון, על שתי כוסות יבצעו תמימים .
יום זה אכול לביבות שתה יין עסיס, כי היין ייתן לכל בו ישיש. אור פני מלך כשמן כתית, מרפא לנפש ואורך ימים.
יום זה לא תחסר כל בו ושתית ושמחת, וברכת את היין על השולחן ערכת. ישמח גם העני במנות שלחת, כי אסור בפורים פנים נזעמים.
יום זה הכוסות מספרים כבודו, וגם המרתף מלא חסדו. ראו כי כל אלה עשתה ידו, כי משתה הוא לבוערים וחכמים.

יום פורים אין לשכוח, זכרו כריח הניחוח, יין מצא בו מנוח, ושם ישתו ויחליפו כוח.

היום ישתו בני אמונים, זהירים לדבש אבות ובנים. חקוק שכרון על כל פנים, מרוב יין אמיץ כוח.
יין מצא ובאו כולם בברית יחד, נשתה ונרווה אמרו כאחד. ופתחו ופצו פה אחד, ברוך הנותן לשכור כוח.
יין מצא דיבר ביינו לוט השיכור, יום הפורים זכור ושמור. וכל כדיו יחד לגמור, חזק מותניים כבן מנוח.
יין מצא העם אשר נע בשיכר תעה, ישכור לקיים מצות שתיה. לבל יעבר בם מקרה רעה, לא יישן ויתגל באהלו כנוח.

כמה מעלות טובות למקום עלינו
אילו נהרגה ושתי ולא מלכה המלכה אסתר תחתיה- דיינו
אילו מלכה אסתר ולא קראה את המן אל המשתה- דיינו
אילו קראה אסתר את המן ולא נדדה שנת המלך- דיינו
אילו נדדה שנת המלך ולא בא המן אל החצר - דיינו
אילו בא המן אל החצר ולא הרכיב את מרדכי על הסוס- דיינו
אילו הרכיב את מרדכי ולא נפל על המיטה- דיינו
אילו נפל על המיטה ולא דיבר חרבונה - דיינו
אילו דיבר חרבונה ולא ניתלו בני המן עם אביהם- דיינו
אילו ניתן רכושם למרדכי ולא נעש(ת) נקמה בשונאים- דיינו
אילו נעש(ת) נקמה בשונאים ולא נקבעו ימי פורים- דיינו
אילו נקבעו ימי פורים ולא נצטוונו לעשות משתה ושמחה- דיינו
חסל סידור פורים כהלכתו, ככל משפטו וחוקתו, כאשר זכינו לשתות בראשיתו, כן נזכה לשתות באחריתו, בין ארור המן לברוך מרדכי לא ידענו, ושם חרבונא לטוב זכרנו, לכן עשינו כאשר נצטווינו, הנה שיכרנו איתנו ופעולתנו נכרת על פנינו.
שרים: "לשנה הבאה נשתה כפליים".