חוזרים בתשובה בבתי ספר, ולימוד תורה היום

בזמן האחרון אנו נתקלים יותר ויותר בתופעה "חינוכית" מעניינת. ביותר ויותר אירועים חינוכיים, סמינריונים, שבתות כיתה, ימי עיון או סתם יוזמות מקומיות של מחנכים, דואגים המארגנים להביא לאירוע מה שנקרא "חוזר בתשובה מעניין", שידבר עם החֵבְרֶה. למה הכוונה ב"חוזר בתשובה מעניין"? ההגדרה קצת מוזרה, ככל שהלה היה שקוע יותר בעולם החטא לפני בואו (המבורך) לעולמה של הדת, הרי שערכו בשוק ההרצאות הנ"ל עולה. בצורה בוטה אני נוהג לומר ש"סתם מעשן בשבת (לשעבר) שווה 150 ₪ לשעה שיחה, מעשן חשיש שחזר בו שווה 200 ₪ לאירוע דומה ואילו מסניף קוקאין כבר דורש 500. מחטיאי רבים לשעבר, בוודאי אם היה מדובר בעולם של עירום, נשים והפקרות כבר שווים את משקלם בזהב ודורשים עד 2000 ₪ (!) לשעה וחצי של סיפור חטאיהם הגדולים מהעבר. יותר מפעם נתקלנו במכון שלנו בבקשות לימי עיון, "אבל שיהיו זולים, כי כל הכסף הולך לחוזר בתשובה..." (עובדה אמיתית לחלוטין!). כוונתם של המורים רצויה כמובן, הם חשים שאם מתהולל לשעבר יספר לתלמידיהם על מעללי העבר שלו ועל כך שהוא מאס בכל ה"טוב" הזה בשביל התורה, התלמידים ירגישו ש"שווה" להתחזק, להתקרב, ללמוד, להתפלל בכוונה ומה לא... כמובן שאין בכוונתי לחלוק על התופעה הברוכה שבה חוטאים "כבדים" לשעבר חוזרים לעולמם הפנימי, ובוודאי לא על כך שהם אף מנסים לעזור לאחרים להימנע מאותן טעויות עבר. גם אין בכוונתי לחלוק על כוונתם של המורים אלא על מעשיהם. לדעתי, מלבד הטעם לפגם שיש בחשיפת פגעיהם של אנשים בפני ציבור רחב, "מסחר" בהם (ובמחיר לא זול) ובעיסוק אינטנסיבי בפניהם של תלמידים בחטאים, בוהמה והפקרות מינית, הרי שיש בתופעה גם בעיה אמיתית ושורשית הנוגעת לאופן הקירוב של נוער (או מבוגרים) לעולמה של תורה. לדעתי אנו צריכים לזנוח את השיטה של "התמודדות" עם עולם החטא דרך ה"שווה לי", דרך ה"יותר משתלם לחיות עם מישהי אחת מאשר עם אלף מאתיים" כבר עברנו את הגיל ואת צורת ההתמודדות הזו. המשימה העומדת בפנינו כיום היא שונה לחלוטין. שומה עלינו למצוא דרכים ללמד את העם את המאור האמיתי שבתורה, לתרגם את הדברים העמוקים שבה לשפה שהציבור הרחב יבין, לא להראות שהתורה "לוקחת" על החטא במין קרב של רדידות, אלא בדיוק בכיוון ההפוך. נכון, עד היום לא ממש הצלחנו, שידרנו תורה גבוהה שלא מדברת לחלק מן העם. אולם עלינו לזכור שהמגבלה הזו היא בנו, בתורה עצמה יש את הכל, לא רק עומק ועולמות רוחניים אלא גם התמודדות אמיתית עם שאלות התקופה, מוסר ורוח כמו גם שאלות של מוסר אישי והתמודדות עם היצר... וכל זאת בצורה שאף אדם פרטי לא יוכל להגיע אליה. רוח האומה שבתורה שבעל פה הגתה והוגה בעומקים שאין כמוהם בכל תחום שהוא... הבעיה היא במדיה, ביכולת שלנו לתרגם את הדברים לשפת העם- וכאן משימתנו הגדולה. ישנו צורך גדול לעסוק בתחומים האלו כחלק מהלימוד השוטף, לדלות מתוך ים התורה שבעל פה את הנושאים הללו ואת ההתייחסות לשאלות הנצח שהמציאות מציבה בפנינו. מתוך שילוב של העמקה אמיתית בתורה, היקף ורוחב ומתוך רצון כן להגיע מתוך העיון לעיסוק גם בשאלות מהסוג המטריד את הציבור הרחב כיום, ניתן יהיה לבקוע דרך חדשה של "קירוב", קירוב מתוך הסחורה האמיתית שיש לתורת ישראל להציע- מתוך פניה לצדדים הגבוהים שב(כל) אדם, עיסוק עמוק בכל שאלה שהמציאות מסוגלת להציע בפנינו ויותר מכך והוספה בלתי פוסקת בצדדים הרוחניים. זוהי הדרך שאנו צריכים לפתח עבור דור שמחפש משמעות אחרת- דרך של גובה תורני מצד אחד, המתאים ומובן לכל חלקי העם מצד שני.