תיק נסיעות לשנה החדשה

השעה 17:45.שבת- שמחת תורה, אני אומרת "ברוך המבדיל בין קודש לחול" ופתאום נופל האסימון- הגיע "אחרי החגים", התחדשו ובאו ימות החול, שבועות אפורים נראים באופק ללא כל חג שיעצור את השגרה, יאוש מזדחל אל תוך הגרון ואני מרגישה בודדה בעולם הגדול.

תדעו לכם, כשמרגישים עצבות או יאוש מיד צריך לקרוא ל"אמבולנס המחשבות הטובות", כי אחרת היאוש יתגבר וההחלמה ממנו תהיה קשה יותר.

אז קראתי ל"אמבולנס המחשבות הטובות" (ולא, מחשבות טובות זה לא חנפנות, אלא אמת, רק שאני בחרתי להתעלם ממנה), והוא הגיע.
הפרמדיק לא הבין מה הבעיה, הוא אמר-" תגידי לי את משוגעת?? כרגע עברת את כל החגים, ראש- השנה- שמעת שופר, בלבלת את השטן, קבלת את קצבתך, יום כיפור- עברת כביסה עם סחיטה וייבוש מהכל מכל כל, סוכות- קיימת המון מצוות, ואת אומרת שאת בודדה?? שאת רואה אופק אפור??? נראה לי שאת לא צריכה אמבולנס את פשוט צריכה רופא עיניים", והוא נסע.

ואני נשארתי וחשבתי לעצמי- הוא צודק, ה' לא סתם נתן לי את כל החגים הנפלאים האלה מיד בתחילת השנה, ה' רצה שיהיה לי תיק מצוייד למסע של שנה, הוא שם לי סנדוויצ'ים של תשובה, בקבוקים עם אמונה, ממתקים של תפילה,כובע- בשביל היראת שמיים, הכל על השיש, אני רק צריכה לזכור לשים בתיק ולצאת למסע. ולהאמין שמה שיש לי בתיק +שיחה תמידית עם בורא עולם הם המתכון המוצלח למסע מועיל שיוביל אותי אל מטרתי בשלמות.

ולא לשכוח- הרבה מצב רוח!