מדוע זו מצווה לאכול בערב יום כיפור?

על פשרה של מצוות האכילה בערב יום כיפור

חז"ל למדו מצורת ההתנסחות של התורה במצוות התענית ביום כיפור, שיש
מצווה מיוחדת של אכילה ביום התשיעי, ולא רק זה אלא שהעושה כן מעלה עליו הכתוב
כאילו התענה תשיעי ועשירי!

מה פשר המצווה הזו?

מדוע התורה מצווה אותנו להרבות באכילה ביום שמייד לאחריו אנו מצווים להימנע מכך
לגמרי?

לא ייתכן שזו סתם עצה טובה של התורה כדי שיהיה לנו קל יותר לצום, כיוון שהתורה
איננה ספר הדרכות בריאותיות, אלא גזירות אלוקיות. עצות נקבל מהרופאים. התורה
באה להדריך את האדם בנתיבי המוסר והקדושה. נראה שיש לחפש את התשובה במקום אחר.

_____________________

ישנם אנשים הסובלים מבעיה רפואית, ומסיבות בריאותיות אינם יכולים לצום ביום
כיפור. אלא שלעיתים כשבאים לאדם כזה עם האוכל בציווי רופא, קשה לו מאד לאכול.
לצערנו ישנם מקרים בהם האדם אפילו מסרב ומסכן בזה את בריאותו.

אבל נשאלת השאלה 'למה?' טוענים כלפי אותו אדם 'הרי למה אתה צם? לא בגלל שאתה
נהנה מזה, אלא כי הקב"ה אמר, ואתה מקיים את ציוויו בהכנעה. אך אותו אלוקים שאמר
לך לא לאכול ביום כיפור, במצבים מסוימים בהם יש סכנה לגופך, הוא עצמו מצווה
אותך כן לאכול. זו המצווה שלו אליך כרגע'. לפעמים הדברים הללו חודרים אל הלב
ועושים פעולתם, ולפעמים לא כל כך...

למה קורית התופעה הזו?

יש כאן התרחשות נפשית אנושית מצויה. האדם רגיל לשרטט במוחו ולדמיין בדעתו את
הדרך בה צריך לעבוד את ה', מתנהג לפיה ומתרגל אליה. כשמזדמנת לו פתאום דרך
אחרת, הוא מסרב לקבל אותה, למרות שייתכן בהחלט שדווקא בה ה' רוצה.

זה הופך את עבודת ה' מהכנסות לרשות עליון וקבלת מרות של הקב"ה ל'תוכנית
כבקשתך'. האדם מרגיש שלעבוד את הקב"ה זה דווקא על ידי הצום ביום כיפור ולא על
ידי האכילה.

לעומת זאת מספרים על האדמו"ר מבעלז זצ"ל שבגלל מחלה היה חייב לאכול
ביום כיפור, וכשאכל פניו זהרו משמחה, עד כדי כך שדבר כזה ראו אצלו רק בשעה שאכל
את המצה בליל הסדר.


חטא העגל ופרה אדומה

כתוב בחז"ל לגבי פרה אדומה שהיא כפרה על חטא העגל – במדרש: "תבוא האם ותקנח את
צואת בנה".
מה הקשר בין הדברים? נכון, זו פרה וזה עגל, אבל מה הקשר היותר עמוק בין הדברים?

יש להבין מה היה החטא בעגל. על פי ספר הכוזרי לא היה זה חטא של עבודה זרה, אלא
להפך. עם ישראל השתדל מאד בעבודת ה', אלא שהם עשו זאת בדרך שנראית בעיניהם ולא
כפי שה' ציווה. ולכן חטאו בעשיית תמונה שזה דבר שה' אסר.

לכן כתשובת המשקל לזה מצווה אותם ה' בפרה אדומה שזה דבר חסר טעם הגיוני
לחלוטין. זה 'חוקה', ואחד מהדברים שאומות העולם מונים בו את ישראל. לא מובן
מדוע היא מטמאת את הטהורים ומטהרת את הטמאים. אך על ידי קבלה מוחלטת של דבר ה',
גם בלי הבנה שלנו, אנו מתקנים בדיוק את מה שחטאנו בעגל.
__________________________


ניתן להסביר לפי זה את עניין איסור האכילה בערב יום כיפור.

מתרחש כאן דבר מעניין. במשך שני ימים רצופים, ט' ו-י' בתשרי, אנו עושים שני
דברים הפוכים לגמרי. יום אחד אנחנו רק אוכלים ואוכלים, וביום השני אנחנו לא
אוכלים כלום, וזה אסור באיסור חמור של כרת.

אבל רגע אחד, שואל האדם, מה הדבר הטוב והנכון לעשות – לאכול או לא לאכול?

התשובה היא שהדבר הנכון והטוב הוא לעשות את רצון ה'. אם זה יהיה לאכול – נאכל,
ואם זה יהיה לא לאכול – לא נאכל. עבודת ה' אמיתית היא לא לעשות מה ש'נראה' לנו
ו'מתחבר' לנו, אלא לקיים במדוייק את הציווי האלוהי.

למעשה הדבר הזה לא נוגע רק לאופן עבודת ה' ביום כיפור, אלא הוא בעצם השורש של
כל חטא. למה אדם חוטא? כיוון שהוא הולך אחרי שרירות ליבו ועושה את מה שהוא
רוצה, ולא את מה שה' רוצה ממנו.

לכן התיקון הזה שמתבצע בימים האלו- התשיעי והעשירי בתשרי מתאים מאד לימים האלו,
ימי התשובה, כיוון שיש בזה תיקון יסודי לסיבת החטא, ומניעת סטיות בעבודת ה'.

לאתר חברים מקשיבים