מחקר חדש: נמשכת העלייה ברמת הפריון היהודי

כתבתו של אסף גולן פורסמה לראשונה בעיתון "מקור ראשון"

מחקר חדש של המכון לאסטרטגיה ציונית, שנערך על ידי יעקב פייטלסון, מגלה כי בניגוד לעבר, בשנים האחרונות נרשמת מגמת עלייה בכמות התלמידים היהודיים במערכת החינוך הישראלית זאת בניגוד לכמות התלמידים הערביים. מנתוני המחקר עולה כי בניגוד לתחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2007, נרשם גידול משמעותי בפריון הילודה במגזר היהודי כשבמקביל נרשמת מגמה ברורה של ירידה בפריון במגזר הערבי. לדוגמא בשנת 2010 נרשמה עלייה של 73% בהיקף הלידות בקרב היהודים בישראל זאת לעומת עלייה של 45% בהיקף הלידות בקרב הערבים. ביטוי לשינוי זה ניתן היה גם לראות בירידה בפער בין הפריון היהודי לפריון הערבי. אם בשנת 1965 עמד
ההפרש על 4.95 ילדים לאישה (לטובת האוכלוסייה הערבית), בשנת 2010 עמד ההפרש על 0.6 ילדים לאישה (לטובת האוכלוסייה הערבית), כשהמשכה של המגמה יוביל למציאות בה הפריון של הנשים היהודיות יעבור באופן משמעותי את הפריון של הנשים הערביות עד שנת 2030.

האוכלוסייה היהודית גדלה יותר מהתחזיות

בהקשר לכך מציין המחקר כי קיים פער משמעותי בין תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על כמות גידול האוכלוסייה במדינת ישראל לבין גידול האוכלוסייה בפועל. לדוגמא לפי פרסום הלמ"ס, בסוף 2010 הגיעה האוכלוסייה היהודית בישראל לכדי 5,803,300 נפש. מדובר בנתון
הגבוה ב- 235,800 נפש מהחלופה הנמוכה של תחזית הלמ"ס משנת 2007 על כמות הגידול של האוכלוסייה היהודית בישראל כשנתון זה גם גבוה בכ148,500 נפש מהחלופה הגבוהה של תחזית זאת עבור שנת 2010. מנגד בנוגע לנתונים על גידול האוכלוסייה הערבית מתברר כי זו גדלה דווקא באופן מתון כשהיא מתקרבת לתחזית הנמוכה של הלמ"ס בנוגע לאוכלוסייה זו.
ביטוי לנוסף לתהליך המוזכר לעיל הוא העובדה כי רמת הפריון במגזר הערבי ירדה בין השנים 2001-9 ברמה המקבילה לירידת הפריון במגזר זה ב35 השנים הקודמות. כלומר בין השנים 2000-1965, ירד ההפרש בפריון הכולל בין היהודים לבין האזרחים הערבים בישראל ב64.2% כש ב9 השנים האחרונות, קרי בין השנים 2009-2000, ירד ההפרש ב66% נוספים. החוקרים מציינים כי אחת הסיבות העיקריות לשינוי הדרסטי בפריון הכולל של הערבים במדינת ישראל בכלל ושל המוסלמים בפרט היא השינוי ברמת ההשכלה בקרבם. בשנת 1961 עמד הפריון הכולל של אוכלוסייה זו על כ 8- ילדים לאישה וחציון ההשכלה שלה היה על 1.2 שנות לימוד בלבד 24. חציון ההשכלה של היהודים עמד על 8.4 שנות לימוד, פי 7 מזה של הערבים. בעקבות השתלבותם של התושבים הערבים במערכת החברתית ובשירותים הממלכתיים של מדינת ישראל גדל חציון שנות הלימוד בקרבם עד שנת 1970 ב317%, ל 5- שנות לימוד. משנת 1970 המשיך לגדול חציון שנות הלימוד של ערביי ישראל עד ל- 8.6 שנים בשנת 1985 ובכך השתווה לזה
שהתקיים אצל היהודים בשנת 1960. בו זמנית, ירד הפריון הכולל של הערבים ב- 45.3% לעומת שנת 1964 ובשנת 1985 הוא עמד על 4.37 ילדים לאישה, רק ב0.87 גבוה מזה שהיה ליהודים בשנת 1960.
בהקשר לכך יש לציין את מחקרו של האו"ם בנוגע למזרח התיכון שקבע כי הפריון הכולל של כלל אוכלוסיית המזרח התיכון בראשית שנות ה- 50 של
המאה ה- 20 עמד על 6.33 ילדים לאישה. אחרי כן בשנים 1950-70 ירד הפריון באיטיות עד ל6.06 ילדים לאישה (ירידה של 4.3% בלבד). החל משנות ה- 70 נרשמה ירידה משמעותית בפריון הכולל במזרח התיכון והוא ירד ל 2.95- ילדים לאישה בשנת 2010 , ירידה של 51.3% לעומת ראשית
שנות ה- 70.

רמת הפריון בישראל גבוהה היום מרוב מדינות ערב

החוקרים גם מציינים כי בניגוד לשנים 1960-1950 שהפריון הכולל של יהודים בישראל היה הנמוך ביותר מבין 14 מדינות במזרח התיכון, (הוא היה נמוך בשליש מן הפריון הכולל של האוכלוסייה בלבנון, נמוך ב 42%- מזה
שבמצרים, ב 45%- מזה שבטורקיה, איראן, קטאר ואיחוד הנסיכויות הערביות, ב 47%- מזה שבכווית וערב הסעודית, נמוך ב 47.5%- מזה שבסוריה, ב- 48% מזה שבירדן ונמוך ב 53%- מהפריון הכולל בתימן), כיום
בשנת 2010 הפריון הכולל של יהודי ישראל עומד במקום החמישי מתוך אותן 14 מדינות. כלומר הפריון בישראל גבוה ב63%- מזה שבלבנון, ב- 53% מזה שבאיראן, ב33%- מזה שבטורקיה וכווית, ב 23%- מזה
שבערב הסעודית, ב20%- מאיחוד הנסיכויות הערביות, וגבוה במקצת מזה שבמצרים.
אחת המשמעויות הברורות של המציאות הזו היא הצורך להיערך מחדש לקליטת תלמידים יהודיים בכיתות א' בבתי הספר. הסיבה לכך היא שעל פי הנתונים הללו, צפוי גידול המהיר במספר תלמידי כיתות א' בחינוך העברי בשנים הקרובות. לעומת הגידול הזה צפויה התייצבות ואף ירידה מסוימת במספר תלמידי כיתה א' בחינוך הערבי. כלומר על פי מסקנות המחקר שיעור תלמידי החינוך הערבי מכלל תלמידי כיתה א' בישראל יפחת מ29.1% בשנת 2007, לכדי 24.3% בלבד בשנת 2016 ולכדי 22.5% בשנת 2020, כשבהתאם יגדל שיעור תלמידי החינוך העברי עד ל 75.7% מכלל תלמידי כיתה א' בישראל בשנת 2016 ול 77.5%- בשנת 2020.
נתון מעניין נוסף במחקר קובע גם כי הירידה בפריון אינה מאפיינת רק את המגזר הערבי במדינת ישראל אלא גם את המגזר החרדי. על פי הנתונים של הלמ"ס, ישנה ירידה של ירידה של 15.3% ברמת הפריון במגזר זה בין השנים 2001-9. בו זמנית לעומת הירידה הזו עלה הפריון הכולל של המגזר הכללי בישראל ב- 14.6% וזאת בין השאר בזכות השתלבותם של העולים, יוצאי ברה"מ לשעבר, בחברה הישראלית. למעשה, בדיקת קצב השינויים בשיעור תלמידי החינוך החרדי מכלל תלמידי כיתה א' בחינוך העברי, מצביעה על ירידה דרסטית החל משנת 2000/01. על פי הנתונים בשנת
1999/00 גדל שיעור החינוך החרדי ב- 4.6%, מ 19.4%- ל 20.3%. אולם בשנת 2000/01 , ובשנים הבאות ירד קצב הגידול בחינוך החרדי בהדרגה עד שבשנת 2009/10 הוא הפך להיות שלילי ושיעור תלמידי החינוך החרדי ירד בפעם הראשונה.
ביטוי למגמה הזו אפשר היה לראות בעלייה שנרשמה בשיעור תלמידי החינוך הממלכתי שגדל מ55.6%- בשנת 2008/09 ל-55.7% בשנת 2009/10. מדובר בעלייה הראשונה זה 30 שנה בכמות תלמידי החינוך הממלכתי והיא מצביעה לדעת המחקר על המפנה הדמוגרפי שמתחולל לדבריו בחברה הישראלית. משמעות הנתונים הללו בטווח הרחב היא כי שיעור התלמידים במערכת החינוך הממלכתי יעלה ובשנת 2040 הוא עשוי להגיע ל- 64.3%. כמו כן, בשנת 2033 עשוי שיעור תלמידי החינוך החרדי להשתוות עם שיעור תלמידי החינוך הערבי ברמה של 18.3% בלבד.