ארגון קשר- לעשות יותר עבור שידוכים
מערכת שורשיב סיוון, תשעא14/06/2011מה אפשר לעשות כדי לסייע לחברים ולקרובי המשפחה להתחתן? בארגון קשר מצאו את התשובה. עשרות מתנדבים נפגשים פעם בחודש ומנסים להצליח באתגר שהוא קשה לא פחות מקריעת ים סוף: להפגיש בין מכריהם
יש 150 מתנדבים בבר אילן, 30 בירושלים ו-20 באריאל. גיל המתנדבים נע בין 20 ל-70. 42 זוגות התחתנו עד היום, והיד עוד נטויה. בשיחה עם כרמית שוורץ, ממקימות הארגון, ניסינו להבין איך זה קורה, ואיך אפשר להיות גלגל של עולם השידוכים. מצווה לעשות "העתק הדבק".
איך נולד הרעיון להקים את הארגון?
הארגון קם לפני כ-7 שנים ביוזמה של סטודנטים מבר אילן. הייתה מצוקה של אנשים שרצו להיפגש לקראת חתונה, אך לא היו להם הצעות. אני הייתי עוד רווקה והרגשתי את זה על עצמי – שאין לי הצעות, ואני רוצה 'לצאת' ומחכה ומחכה להצעות שלא מיהרו לבוא.
גם בתור רווקה כל הזמן חשבתי על אנשים אחרים. זה התחיל מפתק קטן בו רשמתי לעצמי שמות של בנים ובנות שהייתי מנסה לשדך, והמשיך בהקמת הארגון, בצורה יותר מאורגנת ומסודרת.
בתור רווקה קיבלתי על עצמי החלטה שכשאני אתחתן לא אהיה מאלה ששוכחים מה שעברו.
הרעיון של השם 'קשר' ו'מקשרים' היה רעיון של הרב שלמה אבינר שנתן בזמנו תמיכה רעיונית. אנו גם מקבלים עזרה מלשכת רב הקמפוס בבר אילן, הרב שלמה שפר, ונעזרים בכולל ובמדרשה של בר אילן שנותנים לנו תמיכה ומקום למפגשים.
אז איך זה עובד?
פעם בחודש ישנו מפגש קבוע של מקשרים, כשלכל פעיל יש רשימת מועמדים שהוא מכיר – לפחות עשרה, ולדעתי זה כלל לא קשה להגיע לעשרה. כל אחד יכול.
כל הפעילים מתקבצים לערב אחד ויושבים סביב שולחנות, פחות או יותר לפי הגילאים, כי בדרך כלל אנשים מדברים על חברים ומכרים שלהם. יושבים בצוותים קטנים ומנסים להתאים בין המועמדים שכל אחד מכיר.
מי יכול להיות מקשר?
המשותף לכל המקשרים זה הרצון הטוב. כל מי שרוצה לעשות בתחום הזה – יכול. המקשר יכול להיות רווק או נשוי, צעיר בגילו או צעיר ברוחו, זכר או נקבה... (ואנחנו זקוקים לעוד מקשרים בנים!), המגבלה היחידה שיש על מנת להצטרף למעגל המקשרים היא למלא טבלה של לפחות עשרה מועמדים לשידוך. הדלת פתוחה בפני כולם, העיקר הוא רצון טוב.
הארגון הוא נטו התנדבותי. מדובר באנשים עם הרבה מסירות נפש כי זה מאוד מאוד קשה, זה דורש הרבה זמן, כח, מרץ והוצאות כספיות של טלפונים וכו'.
גיל המקשרים עצמם נע בין 20 עד 70!
אחד המתנדבים המאוד רציניים שלנו הוא אדם בן 68 שיצא לפנסיה לפני כשנתיים. הוא היה מנהל בית-ספר ומפקח. הוא מודע לחשיבות של התחום, ורשם לעצמו מלא אנשים שהוא מכיר, מבית הכנסת, מהקהילה ומהתלמידים לשעבר.
בדור ה"פייסבוק" אתם משתמשים גם בתמונות?
רק למקשרים עצמם אנו מראים תמונות, ולפעמים זה עוזר. אך זה שמועמדים פוסלים לפעמים בגלל תמונה זו רעה חולה. יש כאלה שברגע שהם רואים את התמונה הם אומרים לך "לא", ואי אפשר יותר לשכנע אותם.
האם אפשר לשכנע?
נושא השכנועים הוא סיפור – לאחד המקשרים היה מועמד, בחור חמוד בן 25 וגרוש. הוא הציע אותו לבחורה והיא לא רצתה, אך הוא שכנע אותה "רק להיפגש". אחרי מסע כומתה של שכנועים – "נו, בשבילי", "אז תשרפי שעה מקסימום", בסוף היא אמרה: "טוב נו, ננסה". ב"ה, היום זה אחד השידוכים שלנו – הם נשואים!
קשה לשכנע אנשים. אחת המקשרות הציעה לאחד הבחורים הצעה נפלאה שמתאימה לו באופי, אך הוא לא היה מעוניין מכיוון ש"היו לה תלתלים", והוא העדיף מישהי "עם שיער חלק". הזוג הזה נשוי היום... לפעמים אנשים נתפסים לאיזו שטות, ואני לא אומרת את זה בביקורת. בדרך כלל כל ה'שריטות' הללו הן מכיוון שאנשים נפגשו כבר הרבה, וצריך לעזור להם להיחלץ מהקיבעון שלהם.
האם אתם מבחינים בסיבות מיוחדות לכך שיש היום תופעה של רווקות מאוחרת?
רבים הקולמוסים שנכתבו על הנושא, ויש סיבות רבות שאנו פוגשים, אך זו תופעה רחבה. א"א לומר שזה רק בררנות יתר, אני מכירה בחורה מקסימה בת 30 שנענית לכל הצעה, אך בכל זאת לא מצליחה להתחתן, זו תופעה רחבה מידי בשביל לפסוק אותה בטעם אחד.
אחת המקשרות היא סטודנטית שעושה מאסטר בייעוץ וחוקרת את הנושא, ושמעתי מהרב יהושע שפירא שיש כבר מישהו שמקדיש לנושא את הדוקטורט שלו.
יש הצלחות?
במשך השנים שמרנו על איזו סטטיסטיקה קבועה של שישה זוגות לשנה, כלומר בערך זוג פעם בחודשיים (עכשיו אנחנו ממתינים למשהו...).
אנו עושים כנס שנתי באייר, ומאז הכנס ב"ה היו הרבה הדים חיוביים. כמה מקומות בארץ בקשו לעשות "העתק - הדבק" ולפתוח סניפים דומים בירושלים, חיפה ואריאל, והם משתמשים בהנחיות ובשיטות שלנו, בתיאום מלא.
אם מקשר הצליח לעשות חתונה או שתיים זה מדרבן, ויש לו יותר מוטיבציה. בכנס האחרון הגיע מקשר שכבר כמה שנים משתדל ואמר לי: "כרמית, את לא תאמיני, התבשרתי לפני כחצי שעה על שידוך שלי, ב"ה". וזו שמחה גדולה. "החלום של הוא שיהיה כתוב במייל הבא: "יישר כח למקשר..." – אמר לי אחד המקשרים.
בכל פעם שיש לנו חתונה אנו נותנים תעודות הצטיינות ומוחאים כפיים במפגש, כי זו טרחה מאוד גדולה: לפנות, לשכנע ו"בדיוק ההוא תפוס" וכו'. זה מאמץ מאוד גדול לתפעל את הכל, והייתי רוצה לצ'פר יותר את המקשרים שלי. אם היו לי תרומות, הייתי מצ'פרת בכך את ה"מקשר המצטיין", או משהו כזה.
לי עצמי יש שתי הצלחות: השידוך הראשון היה מאוד מצחיק, זה היה קלאסי – בחור שהכרתי ובחורה ששמעתי עליה דרך קשר. אמר לי הבחור: "תראי, כבר הציעו לי אותה פעמיים וסירבתי. את השלישית שמציעה, ואם את אומרת שזה מתאים אז אני אנסה", וב"ה הייתה חתונה מאוד משמחת. השידוך השני היה לבחור שהיה בעצמו מקשר אצלנו, ובחורה שראיינתי דרך ארגון קשר, עוד כשהייתי רווקה.
האם אתם גם מלווים את הזוג הנפגש?
בהחלט! אני חושבת שכל מקשר כבר התחיל להיות סוג של "בעל ניסיון", מנחה ומלווה זוגות. לדוגמא, באחד המקרים של קשר מתמשך שהגיע לנקודה הקריטית של "להתארס או להיפרד", בני הזוג שאלו את המקשר והמקשרת, והם הפנו אותם ליועץ זוגי לפני חתונה, ונתנו את הכלים, וב"ה זה הגיע לחתונה.
אנשים צריכים את הדחיפה הזאת לפעמים, ולא רק ב"גונג האחרון" אלא מהרגע של ההסכמה לקבל את ההצעה, דרך השאלה איך לטפח את הקשר בתחילתו, ועד לשאלה איך לקבל את ההחלטה להתחתן. אנשים זקוקים לעזרה.
זאת אחת הסיבות לכך שאנו עורכים כנס העשרה גדול למקשרים פעם בשנה. המקשרים שהם ב'חזית' צריכים כלים, עזרה ותמיכה בעצמם. לכן הבאנו רבנים ויועצים שמתמחים בתחום.
אלו תובנות בנושא הרווקות והשידוכים חשוב לך להעביר הלאה?
אחת המקשרות סיפרה לי שהבת שלה נשואה עם ילדים, והיא קיבלה מייל מחברה שלה בת 23: "אני כל כך שמחה בשבילכן חברות שלי שאתן עסוקות כל כך עם הילדים, עד כדי כך שכבר אין לכן זמן לזכור אותי".
המשותף בין המתמידים בעיסוק בשידוכים הוא שהם היו שם וחוו על בשרם את הקושי.
דודה שלי הקימה עם בעלה מאגר שידוכים, אך הם הפסיקו אותו אחרי שנה. שאלתי אותה: "למה הפסקתם?", והיא ענתה שזה קשה פיזית ונפשית לרדוף אחרי אנשים... עניתי: "נכון, אבל יותר קשה זה להיות רווק".
יש לנו מקשרת מבוגרת שמקדישה את העיסוק הזה לעילוי נשמת אימה. היא סיפרה לי שהיא שידכה עשרות זוגות שהתחתנו, אך זה מתוך עשרות אלפים של ניסיונות וטלפונים. צריך להיות משוגע לדבר, וצריך מישהו שיבין לליבו של הרווק. מי שרוצה להצטרף אני קוראת לו, אך שידע שזה מאוד קשה.
העבודה הקשה לא מייאשת?
אני מאוד שמחה על העשייה, אף-על-פי שזה קשה. אני זוכרת שחודשיים אחרי המפגש הראשון היה לנו זוג שהתארס תוך 2.5 חודשים. אני זוכרת היטב את ה sms: "יש שידוך ראשון!!!!!!!!!!!!".
איזו עצה את יכולה לתת לכל מי שרוצה לעסוק בתחום?
לא להתייאש. אתה עושה השתדלות, ולא יודע איך הדברים יתגלגלו. אתה מניע את הגלגלים של עולם השידוכים. כל אחד מניע את הגלגל שלידו, וזה מתגלגל הלאה. אתה עושה היום, ואתה לא יודע לאן זה יתגלגל מחר. אתה מידבק בדרכיו של הקב"ה, המזווג זיווגים, והקב"ה יצרף בע"ה כוונה טובה למעשה.
להצטרפות לחצו כאן
איך נולד הרעיון להקים את הארגון?
הארגון קם לפני כ-7 שנים ביוזמה של סטודנטים מבר אילן. הייתה מצוקה של אנשים שרצו להיפגש לקראת חתונה, אך לא היו להם הצעות. אני הייתי עוד רווקה והרגשתי את זה על עצמי – שאין לי הצעות, ואני רוצה 'לצאת' ומחכה ומחכה להצעות שלא מיהרו לבוא.
גם בתור רווקה כל הזמן חשבתי על אנשים אחרים. זה התחיל מפתק קטן בו רשמתי לעצמי שמות של בנים ובנות שהייתי מנסה לשדך, והמשיך בהקמת הארגון, בצורה יותר מאורגנת ומסודרת.
בתור רווקה קיבלתי על עצמי החלטה שכשאני אתחתן לא אהיה מאלה ששוכחים מה שעברו.
הרעיון של השם 'קשר' ו'מקשרים' היה רעיון של הרב שלמה אבינר שנתן בזמנו תמיכה רעיונית. אנו גם מקבלים עזרה מלשכת רב הקמפוס בבר אילן, הרב שלמה שפר, ונעזרים בכולל ובמדרשה של בר אילן שנותנים לנו תמיכה ומקום למפגשים.
אז איך זה עובד?
פעם בחודש ישנו מפגש קבוע של מקשרים, כשלכל פעיל יש רשימת מועמדים שהוא מכיר – לפחות עשרה, ולדעתי זה כלל לא קשה להגיע לעשרה. כל אחד יכול.
כל הפעילים מתקבצים לערב אחד ויושבים סביב שולחנות, פחות או יותר לפי הגילאים, כי בדרך כלל אנשים מדברים על חברים ומכרים שלהם. יושבים בצוותים קטנים ומנסים להתאים בין המועמדים שכל אחד מכיר.
מי יכול להיות מקשר?
המשותף לכל המקשרים זה הרצון הטוב. כל מי שרוצה לעשות בתחום הזה – יכול. המקשר יכול להיות רווק או נשוי, צעיר בגילו או צעיר ברוחו, זכר או נקבה... (ואנחנו זקוקים לעוד מקשרים בנים!), המגבלה היחידה שיש על מנת להצטרף למעגל המקשרים היא למלא טבלה של לפחות עשרה מועמדים לשידוך. הדלת פתוחה בפני כולם, העיקר הוא רצון טוב.
הארגון הוא נטו התנדבותי. מדובר באנשים עם הרבה מסירות נפש כי זה מאוד מאוד קשה, זה דורש הרבה זמן, כח, מרץ והוצאות כספיות של טלפונים וכו'.
גיל המקשרים עצמם נע בין 20 עד 70!
אחד המתנדבים המאוד רציניים שלנו הוא אדם בן 68 שיצא לפנסיה לפני כשנתיים. הוא היה מנהל בית-ספר ומפקח. הוא מודע לחשיבות של התחום, ורשם לעצמו מלא אנשים שהוא מכיר, מבית הכנסת, מהקהילה ומהתלמידים לשעבר.
בדור ה"פייסבוק" אתם משתמשים גם בתמונות?
רק למקשרים עצמם אנו מראים תמונות, ולפעמים זה עוזר. אך זה שמועמדים פוסלים לפעמים בגלל תמונה זו רעה חולה. יש כאלה שברגע שהם רואים את התמונה הם אומרים לך "לא", ואי אפשר יותר לשכנע אותם.
האם אפשר לשכנע?
נושא השכנועים הוא סיפור – לאחד המקשרים היה מועמד, בחור חמוד בן 25 וגרוש. הוא הציע אותו לבחורה והיא לא רצתה, אך הוא שכנע אותה "רק להיפגש". אחרי מסע כומתה של שכנועים – "נו, בשבילי", "אז תשרפי שעה מקסימום", בסוף היא אמרה: "טוב נו, ננסה". ב"ה, היום זה אחד השידוכים שלנו – הם נשואים!
קשה לשכנע אנשים. אחת המקשרות הציעה לאחד הבחורים הצעה נפלאה שמתאימה לו באופי, אך הוא לא היה מעוניין מכיוון ש"היו לה תלתלים", והוא העדיף מישהי "עם שיער חלק". הזוג הזה נשוי היום... לפעמים אנשים נתפסים לאיזו שטות, ואני לא אומרת את זה בביקורת. בדרך כלל כל ה'שריטות' הללו הן מכיוון שאנשים נפגשו כבר הרבה, וצריך לעזור להם להיחלץ מהקיבעון שלהם.
האם אתם מבחינים בסיבות מיוחדות לכך שיש היום תופעה של רווקות מאוחרת?
רבים הקולמוסים שנכתבו על הנושא, ויש סיבות רבות שאנו פוגשים, אך זו תופעה רחבה. א"א לומר שזה רק בררנות יתר, אני מכירה בחורה מקסימה בת 30 שנענית לכל הצעה, אך בכל זאת לא מצליחה להתחתן, זו תופעה רחבה מידי בשביל לפסוק אותה בטעם אחד.
אחת המקשרות היא סטודנטית שעושה מאסטר בייעוץ וחוקרת את הנושא, ושמעתי מהרב יהושע שפירא שיש כבר מישהו שמקדיש לנושא את הדוקטורט שלו.
יש הצלחות?
במשך השנים שמרנו על איזו סטטיסטיקה קבועה של שישה זוגות לשנה, כלומר בערך זוג פעם בחודשיים (עכשיו אנחנו ממתינים למשהו...).
אנו עושים כנס שנתי באייר, ומאז הכנס ב"ה היו הרבה הדים חיוביים. כמה מקומות בארץ בקשו לעשות "העתק - הדבק" ולפתוח סניפים דומים בירושלים, חיפה ואריאל, והם משתמשים בהנחיות ובשיטות שלנו, בתיאום מלא.
אם מקשר הצליח לעשות חתונה או שתיים זה מדרבן, ויש לו יותר מוטיבציה. בכנס האחרון הגיע מקשר שכבר כמה שנים משתדל ואמר לי: "כרמית, את לא תאמיני, התבשרתי לפני כחצי שעה על שידוך שלי, ב"ה". וזו שמחה גדולה. "החלום של הוא שיהיה כתוב במייל הבא: "יישר כח למקשר..." – אמר לי אחד המקשרים.
בכל פעם שיש לנו חתונה אנו נותנים תעודות הצטיינות ומוחאים כפיים במפגש, כי זו טרחה מאוד גדולה: לפנות, לשכנע ו"בדיוק ההוא תפוס" וכו'. זה מאמץ מאוד גדול לתפעל את הכל, והייתי רוצה לצ'פר יותר את המקשרים שלי. אם היו לי תרומות, הייתי מצ'פרת בכך את ה"מקשר המצטיין", או משהו כזה.
לי עצמי יש שתי הצלחות: השידוך הראשון היה מאוד מצחיק, זה היה קלאסי – בחור שהכרתי ובחורה ששמעתי עליה דרך קשר. אמר לי הבחור: "תראי, כבר הציעו לי אותה פעמיים וסירבתי. את השלישית שמציעה, ואם את אומרת שזה מתאים אז אני אנסה", וב"ה הייתה חתונה מאוד משמחת. השידוך השני היה לבחור שהיה בעצמו מקשר אצלנו, ובחורה שראיינתי דרך ארגון קשר, עוד כשהייתי רווקה.
האם אתם גם מלווים את הזוג הנפגש?
בהחלט! אני חושבת שכל מקשר כבר התחיל להיות סוג של "בעל ניסיון", מנחה ומלווה זוגות. לדוגמא, באחד המקרים של קשר מתמשך שהגיע לנקודה הקריטית של "להתארס או להיפרד", בני הזוג שאלו את המקשר והמקשרת, והם הפנו אותם ליועץ זוגי לפני חתונה, ונתנו את הכלים, וב"ה זה הגיע לחתונה.
אנשים צריכים את הדחיפה הזאת לפעמים, ולא רק ב"גונג האחרון" אלא מהרגע של ההסכמה לקבל את ההצעה, דרך השאלה איך לטפח את הקשר בתחילתו, ועד לשאלה איך לקבל את ההחלטה להתחתן. אנשים זקוקים לעזרה.
זאת אחת הסיבות לכך שאנו עורכים כנס העשרה גדול למקשרים פעם בשנה. המקשרים שהם ב'חזית' צריכים כלים, עזרה ותמיכה בעצמם. לכן הבאנו רבנים ויועצים שמתמחים בתחום.
אלו תובנות בנושא הרווקות והשידוכים חשוב לך להעביר הלאה?
אחת המקשרות סיפרה לי שהבת שלה נשואה עם ילדים, והיא קיבלה מייל מחברה שלה בת 23: "אני כל כך שמחה בשבילכן חברות שלי שאתן עסוקות כל כך עם הילדים, עד כדי כך שכבר אין לכן זמן לזכור אותי".
המשותף בין המתמידים בעיסוק בשידוכים הוא שהם היו שם וחוו על בשרם את הקושי.
דודה שלי הקימה עם בעלה מאגר שידוכים, אך הם הפסיקו אותו אחרי שנה. שאלתי אותה: "למה הפסקתם?", והיא ענתה שזה קשה פיזית ונפשית לרדוף אחרי אנשים... עניתי: "נכון, אבל יותר קשה זה להיות רווק".
יש לנו מקשרת מבוגרת שמקדישה את העיסוק הזה לעילוי נשמת אימה. היא סיפרה לי שהיא שידכה עשרות זוגות שהתחתנו, אך זה מתוך עשרות אלפים של ניסיונות וטלפונים. צריך להיות משוגע לדבר, וצריך מישהו שיבין לליבו של הרווק. מי שרוצה להצטרף אני קוראת לו, אך שידע שזה מאוד קשה.
העבודה הקשה לא מייאשת?
אני מאוד שמחה על העשייה, אף-על-פי שזה קשה. אני זוכרת שחודשיים אחרי המפגש הראשון היה לנו זוג שהתארס תוך 2.5 חודשים. אני זוכרת היטב את ה sms: "יש שידוך ראשון!!!!!!!!!!!!".
איזו עצה את יכולה לתת לכל מי שרוצה לעסוק בתחום?
לא להתייאש. אתה עושה השתדלות, ולא יודע איך הדברים יתגלגלו. אתה מניע את הגלגלים של עולם השידוכים. כל אחד מניע את הגלגל שלידו, וזה מתגלגל הלאה. אתה עושה היום, ואתה לא יודע לאן זה יתגלגל מחר. אתה מידבק בדרכיו של הקב"ה, המזווג זיווגים, והקב"ה יצרף בע"ה כוונה טובה למעשה.
להצטרפות לחצו כאן
הוסף תגובה
עוד ממערכת שורש
עוד בנושא יהדות