האם צריך ל"רדת" כדי להפיץ תורה?

האתגר של "הפצת תורה" והפיכתה לנחלת הרבים מצריך בהכרח גם את הגעתה לציבור הרחב מאוד, לכל בית, לכל אדם ולכל משפחה. והציבור, כידוע, לא מורכב מחכמים בלבד או ממאה אחוזים אנשי מעלה אינטלקטואלים. למעשה, כפי שאומר הרב קוק, הציבור הרחב הוא בהכרח בעל יכולת הבנה נמוכה מזו של היחידים. יש לציבור הרחב חכמה מיוחדת ו"חכמת ההמון" הוא מושג שיש לעסוק הרבה בבירורו, אולם קליטה של רעיונות נשגבים מצריכה כלי אחר ושונה מזה שיש ל"המון". ובכל זאת, ההכרה בכך שלתורה יש בשורה שנוגעת לכלל ישראל, לכל יהודי ולכל משפחה, לכל יחיד ולכל עסק כלכלי, לכל מוסד חינוך ולכל מפלגה, מצריכה עיסוק אינטנסיבי ברעיונותיה של תורה בקרב הציבור כולו. לא תמיד זה קל, ופעמים רבות יש צורך ממשי בעיבוד ותרגום של הרעיונות הגבוהים לשפה שכולם יכולים להבין, אולם זהו הכרח אמיתי, עבודת קודש שהיא כמעט התקווה היחידה לקידום ממשי גם של המושג "המון" שנחשב לרוב למושג לא מחמיא.
בהרבה מאוד מובנים מדובר על מלאכה קשה במיוחד, או על פי הגדרתם של חכמי הסוד, צריך גדלות אישית גבוהה במיוחד כדי להסביר רעיונות גבוהים לאנשים פחות חכמים, אולם זו בהחלט עבודה אפשרית. מנסיוני בעבר, החל מתלמידי "מעגלים" ועד לאלפי גולשי אינטרנט מידי יום, הדברים בעיקר תלויים באופן ההסברה ופחות בעומקו של הרעיון. יש צורך לשנות את אופן ההסברה, יש צורך ללוש את המילים ולעצב אותם בצורה שיכולה להגיע לכולם, אולם הרעיון התורני עצמו יכול בהחלט להישאר במרום עוזו, ומשם להשפיע על הציבור ברכה מרובה. יותר מזה, דווקא הרעיונות הנשגבים ביותר יכולים לדבר לאנשים "נמוכים" בנקודת ההתחלה שלהם, כי הם רעיונות מקיפים שיכולים להגיע לכולם, גדלותה של התורה הופכת אותה, בהכרח, לעממית. זוהי משימה חשובה, אולי החשובה ביותר שעומדת בפנינו כיום.