מהאידיאל למציאות השוחקת, פרשת משפטים

אחרי המעמד הבומבסטי של מתן תורה, בו נעשו בני ישראל בני חורין גם ממלאך המוות כדברי חז"ל, אנו נוחתים בפרשתנו מטה מטה לדיני עבדים, רוצחים, נזיקין, גנבים, מפתים, מכשפות, סוטים, מושחתים ועוד. ממצב נשגב המצריך הכנה של ספירה שמסמל את הציפייה הדרוכה להתאחדות מוחלטת עם הא-לוקים על ידי תורתו, ימי הגבלה ופרישה לירידה לעולם בו יש אלפי גורמים העלולים להרחיק אותך ממקור החיים. עובדה היא שמשה עלה למרום ובני ישראל נכשלו מהר מאד בעבודה זרה (מעשה העגל) רציחה (של חור בן כלב ומרים) ועריות (כפי שחז"ל אומרים שלא עבדו את העגל אלא להתיר לעצמם את העריות).

כדי שלא נתבלבל ונבין את הקשר בין הפרשיות, מדגישה התורה "ואלה המשפטים", עם ו החיבור, לומר שמצוות אלו ניתנו ג"כ מסיני והם המשך ישיר של עשרת הדברות. 

ישנו סיפור של רבי נחמן של הבן מלך(זה יכול להיות אנחנו) שהשתגע וחשב שהוא תרנגול הודו, פשט את בגדיו, חי מתחת לשלחן ואכל עצמות ופירורים. וחכם אחד לקח על עצמו לרפא אותו. גם הוא הוריד את בגדיו ועשה עצמו תרנגול הודו. יצר קשר אמפאתי עם הבן מלך ושכנע אותו שאפשר להיות תרנגול הודו וללבוש בגדים. ואח"כ אמר לו שאפשר גם לאכול אוכל רגיל עד שעלה מעל השלחן והתרפא.

שמעתי פעם הסבר מהרב אילון על סיפור זה. המחשבה שהוא תרנגול הודו מבטאת את רצונו לעוף למרות שבפועל הוא לא יכול להתנתק ממש מהקרקע. וזה שהוריד את בגדיו הוא סמל לשחרור מכל דבר שלדעתו רק מגביל. ומטרת החכם היא לא לקצץ את שאיפתו לאין סוף אלא להראות לו שהגדולה האמיתית של א-לוקים היא בתוך מגבלות העולם, על דרך שאמרו חכמנו ז"ל שהקב"ה השרה שכינתו דוקא בין שני בדי הארון (שבו היו הלוחות) וזהו החופש האמיתי ממגבלות האנושיות על מנת להדבק בבורא הנמצא בכל גדולתו בתוך הגבול. עד כאן תוכן הסברו. המדרש אומר שהקב"ה נתאווה להיות לו דירה בתחתונים ואת זה עושים ישראל על ידי התורה שמבררת(המפרידה הטוב מן הרע) האמת מן השקר וקובעת את נקודות התחברות עם הבורא (המצוות) והתנתקות ממנו(העבירות) באופן מאד מדויק בכמות ואיכות בעולמנו הגשמי על כל סכנותיו.

כהרגלנו ננסה למצוא מקבילה בתחום הטיפולי בו אני עוסק על מנת לתמוך באנשים/נשים שיוכלו לעזור לעצמם. כמו שיש לה' ציפיות מוגדרות מהאדם בין אדם לחברו ובין אדם לקונו כפי שהוא בעולם הזה, שזה העניין של פרשת משפטים אחרי פרשת חווית מתן תורה (יתרו) כנ"ל. כך, כדי שהאדם יהיה בריא מבחינה רגשית הוא צריך למלא את צרכיו הרגשיים לפי סטנדרטים המקובלים בחברה, כולל מתן אפשרות לזולת למלא את הצרכים שלו/ה עצמו/ה. כפי שהזכרנו שבוע שעבר גם כשאדם סבל בעברו אין כל כך טעם לחטט בעבר ולהנציח את חווייתו ולהיעצר בה כי א"א לשנות אותם (אם כי קיימות שיטות של תכנות של המוח מחדש כמו בNLP או EFT ועוד אבל אלו פעולות טכניות ולא דיונים אין סופיים על דברים שאינם בשליטתנו) והוא גם לא שבוי בידם (כדברי ו.גלאסר כבר בשנות השישים) שהרי עכשיו הוא יכול עם עזרה לקחת את חייו בידיים ולעשות דברים שיקרבו אותו לצרכיו הרגשיים. לדוגמה: לצורך הקיום- לעשות פעילות גופנית ולאכול דברים בריאים, אהבה והשתייכות לפגוש אנשים חדשים ולהתיידד איתם, כוח ומסוגלות- לחפש תעסוקה, חופש- לעסוק בדברים החשובים לו/לה ולהביע את דעותיו כשזה מתאים. שחוק והנאה- ללמוד דברים חדשים ולקרוא. דברים אלו מעשיים אבל הם ממלאים אפילו באופן מזערי את צרכיו הפסיכולוגיים ויגרמו לו אחר כך להרגיש טוב יותר כדברי ספר החינוך: "אחרי המעשים נמשכים הלבבות". ולסיכום כמו שהעניין של מתן תורת חיים לא נעצר בחוויה אלא ירד בפרטי פרטים בגדרי העלום כך בבריאות רגשית האדם אינו ולא צריך להיות שבוי בחוויותיו אלא דרך מילוי צרכיו הרגשיים באופן מעשי ונורמטיבי הוא יחיה טוב יותר.

א-לעזר שנקר יועץ רגשי ותרפיסט מציאותי מוסמך גם ע"י מכון גלאסר שבאה"ב. בהמלצת הרב שמואל אליהו ורבנים נוספים.מקבל בקליניקה בצפת, אפשרות לשיחות בסקייפ גם בצרפתית ואנגלית. מחירים מותאמים לציבור הדתי והחרדי.
[email protected] 054-84-54-205