מבוא לא סתום

פרשתנו עוסקת בחיים של יעקב ובניו בארץ מצרים והשבע עשרה שנה שסוף סוף הוא נח מכל הצרות שפקדו אותו במשך ימי חייו(עשו, לבן, יוסף, דינה, שמעון, בנימין) נקראים חיים. יחד עם זה מהצורה שנקבעה הפרשה, שמתחילה בספר תורה בלי שום רווח מהפרשה הקודמת, בלי שיראו את הקצה ההתחלתי שלה באופן ברור, לומדים חכמנו ז"ל (הובא בפירוש רש"י) שמשהו כאן נסתם : "לפי שכיון שנפטר יעקב נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד שהתחילו לשעבדם. ד"א שבקש לגלות את הקץ לבניו ונסתם ממנו.". ניתן היה להבין, שטחית, שחבל, קרתה כאן פשלה, נעצר הסרט באמצע המתח כמו בפורטל יהודי מסוים: "צפית בסרט היום 72 דקות, או שאתה מחכה שעה או שתרכוש את תוכנת מגה...". הזהר (א;רלד) אומר: " וכל מה שצריך לגלות גלה וסתם, אמר דבר וגלה לחוץ וסתם בפנים... ויעקב כל מה שהיה צריך לומר אמר, אבל גלה וסתם ולא פגם מכל מה שרצה ( לגלות) אפילו אות אחת". במילים פשוטות- יעקב אבינו אכן גילה את הקץ אבל באופן אחר ונסתר. ובשביל שהבנים יגיעו לקץ המיוחל יהיה צורך לעבור דרך ההעלם של נסתם.
הרבי מליובאוויטש מסביר במקום אחד(לק"ש;טו) שהחיים האמיתיים של היהודי (ויחי) זה הדביקות בה': "ואתם הדבקים בה' א-לוקיכם חיים כולכם היום", ותכלית הוכחת הדביקות בה' ובתורתו מתאמת דווקא כשבמצרים ערות הארץ, כשלא רואים עפ"י שכל איך יכול להגיע הקץ גם הצאצאים שנולדו שם הם מאמינים באמונה שלמה שמתבטאת בשמירה וקיום תורה ומצוות מלא ותוסס תוך ציפייה לגאולה. ואם יתגלה להם הקץ באופן גלוי זה פוגם בגודל הדביקות ולכן גם בחיים האמתיים שהם הכנה לגילוי הקץ.
רבי נחמן אומר בלמוהר"ן תנינא, יב שלפעמים האדם נופל לבלבולים וספקות והרהורים כאלה שכל מה שהיה מובן ונהיר אתמול מתערער והוא מרגיש רחוק מאד מה' ומצב זה מקבל חיותו מהמאמר הסתום שלמעלה מעשרה מאמרות שבהם נברא העולם ועל ידי שמחפש את ה' בשפלותו הוא מתקשר עם דרגה זו הנעלית ושוב מתקרב לה' עוד יותר מקודם. לגלות את הקץ של כל אחד מלשון קצה המגדיר את מהותו שלו ה' מביא לנו העלמות כדי שנחפש מה היא משמעות חיינו כפרט.
במאמר על פרשת חיי שרה הזכרנו שהחיים התקינים הם כרוכים לחיסרון ואי איזון שעלינו תמיד למלא ולאזן. כמו כן בפרשת ויחי לומדים שהאי וודאות יכולה להיות מקור לחיפוש ומציאת משמעות בחיינו והיא נותנת לנו את הכוח להתגבר על קשיים שכל אחד מאיתנו צריך לעבור. במילים של ויקטור פרנקל: " נראה לי, כי מי שמניח, שצורך ראשון הוא לאדם להגיע לשיווי-משקל, או למה שקרוי בביולוגיה "הומיאוסטאסיס", כלומר: מצב של העדר מתיחות, טועה טעות מסוכנת בתפיסת המושג של היגיינה נפשית. לא מצב של העדר-מתיחות נחוץ לאדם, אלא השאיפה והמאבק אל מטרה ראויה לו...". כפי שכל שבט קבל ברכה מיוחדת המעיד על עבודה מיוחדת כך לכל פרט יש את המיוחד לו ואם יש צורך בברכה זה מלמד שיהיו קשיים מעין הפסקות שכנראה עשויים לשמש אותנו כרווח להתבונן בין פרשה לפרשה (מלשון פירוש ופשר) בחיינו. וכלשון הזהר דרך מה שה' סתם (לגבינו) בפנים מגיעים למה שגלה לחוץ (עבורנו).

א-לעזר שנקר תרפיסט מציאותי ויועץ רגשי((COUNSELOR מוסמך 0548454205 אפשרות לשיחות גם בטלפון, סקייפ או לייב מסנג'ר גם באנגלית, צרפתית ואידיש.