חנוכה- חג שלא נגמר לעולם

חג חנוכה חל בכ"ה בחודש כסלו. לפי חז"ל מלאכת בנין המשכן הסתיימה בכ"ה בכסלו. כמו שכתוב: " אמר רבי חנינא בכ"ה בכסליו נגמר מלאכת המשכן ועשה מקופל עד אחד בניסן " (מדרש ילקוט שמעוני מלכים א - פרק ו - רמז קפד ).
למעשה חודש כסלו הוא חודש מוכן ומסוגל לבנית בית להקב"ה. זהו דבר פלא שבכוח האדם, לבנות מקום להשכנת השכינה בעולם של חומר. הקב"ה נתן את כוחות האלה לעם ישראל כדי שאומות העולם יראו, את גילוי השכינה בבית המקדש.
המשכן ובית המקדש מוכיחים את מידת הנצחיות של מצוות בנין בית לה' בכל זמן, כמו שכתוב: ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כה,ח). מצוות בנין בית לה' קיימת לעולם, ובכל דור ודור על ישראל להשתדל ולבנות את בית המקדש.
כך בעל ה"שפת אמת" מסביר את המהות של חג חנוכה.
חנוכה בא להנציח את מצוות בנין בית מקדש בתוך עם ישראל, כדי שישאפו לקיים אותה באופן מעשי בכל דור ודור.
כמו שכתוב: " והנה מצווה זו ועשו לי מקדש היא לעולם שצריכין בני ישראל במעשיהם להכין מקום מקדש" (שפת אמת שנת תרס"ה חנוכה דף קכג).
חג החנוכה הוא הארוך מבין חגי ישראל ומונה שמונה ימים. נראה לומר, שחג חנוכה אינו נגמר לאחר שמונה ימים אלא נמשך לכל אורך השנה. לכן בניגוד לשאר החגים, אין אנחנו עושים הבדלה בסיום החג, כי החג אינו פוסק ונפרד מאיתנו. השפעת החג צריכה ללוות אותנו במשך כל ימי השנה.
ההלכה על מקום הנחת החנוכייה ממחישה את הנקודה הזאת. חז"ל קבעו שיש להניח את החנוכייה בשער הבית, מול המזוזה. בעל ה"שפת אמת" מפרש שיש קשר בין המזוזה ובין החנוכייה. כמו שהמזוזה קבועה בשערי בתינו במשך כל השנה, כך החנוכייה צריכה להשפיע על הבית באופן תמידי. (שפת אמת חנוכה שנת תרס"ה דף 244)

כמו שראינו למעלה, עיקר ההשפעה של החנוכייה היא בכמיהה של כל יהודי, לבנין בית המקדש ולעורר את ישראל לעבודת הבניה ממש.
הנקודה של נצחיות החג נמצאת גם בתפילה המיוחדת של חנוכה.
בכל התפילות של חנוכה אנחנו מוסיפים חלק מיוחד על נס חנוכה שמתחיל במילים האלה: "על הניסים ועל הפורקן..." .
אם נתבונן בחלק האחרון של תפילת "על הניסים" נגלה שקיים סדר בפעולות שנקטו החשמונאים.
".... ולעמך ישראל 1 עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה. 2 ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופינו את היכלך. 3 וטיהרו את מקדשך. 4 והדליקו נרות בחצרות קדשך. 5 וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול " (סידור תפילה).
ראשית הקב"ה הביא לישראל ישועה גדולה וניסים גלויים, בניצחון על היוונים. כמו שכתוב: ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה.
מיד לאחר הניצחון, החשמונאים עלו למקום המקדש כדי לפנות את הפסלים ושאר דברי פסולת שהיו בחצר בית המקדש. כמו שכתוב: ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופינו את היכלך.
לאחר מכן, עם ישראל טיהר את בית המקדש מטומאה. כמו שכתוב: וטיהרו את מקדשך
ולבסוף, החשמונאים עשו מעשה והדליקו את מנורת הזהב. פעולת ההדלקה באה כדי להודות להקב"ה על כל הניסים שהוא עשה לעם ישראל.
לאחר שהחשמונאים חידשו את עבודות המקדש, רבני הסנהדרין קבעו לדורות את חג החנוכה. הם רצו להנציח את מהות החג כדי שנלמד ממעשיהם, מהו הסדר הנכון כדי להודות לה' על מעשי ניסים.
למעשה, כאשר הקב"ה עושה ניסים לישראל עלינו להודות לו באותה דרך שנקטו החשמונאים.
הם עלו להר הבית כדי לסלק את כל התועבות שהגויים הוסיפו, טיהרו את מקום המקדש וחידשו את עבודת בית המקדש מיד לאחר הניצחון,ללא כל דיחוי.
במלחמת ששת הימים זכינו לקבל במתנה מהקב"ה את ירושלים והר הבית, בניצחון ניסי, לכל הדעות.
כדי להודות לה' על נס הניצחון, עלינו לפעול בדרך החשמונאים ולנקות את שטח הר הבית מכל דבר של טומאה. לאחר מכן עלינו לטהר את מקום המקדש ולעשות מעשה, כמו למשל לבנות מזבח להקרבת קרבנות.
האם ראוי לחגוג את חנוכה בלי לנהוג כמו החשמונאים?
היוונים נלחמו ביהודים בנקודות המבטאות את הייחודיות של ישראל. הרב חרל"פ כותב בספרו "מעייני הישועה", למה היוונים ביטלו את שלוש מצוות האלה:

שבת, ברית מילה וקידוש החודש. מצוות אלה מבטאות את הייחודיות של עם ישראל.
"הנקודה העיקרית והמקור שממנו שאבו ישראל את חיי הקדושה שלהם בימי החשמונאים היתה בדברים שבהם מתגלה התיחדותם של ישראל....." (הרב יעקב משה חרל"פ, מעייני הישועה, בעקבתא דמשיחא פרק מ"ה דף קצו).
נראה לומר, שדבר אחד משותף למצוות אלה: כולן מסמלות התחלה של דרך חדשה בעולם.
שבת: לכאורה, שבת היא המצווה הראשונה שאדם הראשון קיים. לפי חז"ל, אדם הראשון הוא זה שכתב את המזמור שאנחנו אומרים בכל שבת: "מזמור שיר ליום השבת..." (תהילים צב).
ברית מילה: זאת המצווה הראשונה שהקב"ה נתן לאברהם אבינו-היהודי הראשון בהיסטוריה.
חודש: זאת המצווה הראשונה שהקב"ה צווה את ישראל במצרים, כאומה עצמאית. (ראה רש"י בראשית א,א).
היוונים נלחמו נגד מידת הראשית, המאפיינת את עם ישראל. (ראה ויקרא רבה פרק לו סימן ד).
לפי דברי הרב חרל"פ, הגויים תמיד תוקפים את הנקודה העיקרית שצריכה להתגלות באותה תקופה.
בתקופת החשמונאים זאת היתה נקודת הייחודיות של
ישראל.
בתקופת התגלות המשיח, הרב חרל"פ כותב שהנקודה העיקרית הינה: ארץ ישראל.
" ובעקבתא דמשיחא הנקודה העקרית היא ארץ ישראל וממנה נובע הכל ומבלעדי ההתאחזות בה אין שום השפעה של קדושה בעולם" (הרב חרל"פ, מעייני הישועה, בעקבתא דמשיחא פרק מ"ה דף קצו).
אין פלא שבימינו, הגויים עושים כל מאמץ כדי לעכב את בנין ירושלים ויישוב הארץ.
כמו שהחשמונאים נלחמו ביוונים בעניין הייחודיות של ישראל, עלינו להתנגד לגויים בנושא כיבוש ארץ ישראל ויישובה.
כידוע, קדושת הארץ נובעת מקדושת ירושלים. כאשר ירושלים שואבת את קדושתה מבית המקדש וקודש הקדשים. לכן, אם אנחנו רוצים לכבוש את כל הארץ, עלינו להתחיל בכיבוש הר הבית.

לסיכום, ראינו שחנוכה הינו חג שאינו נגמר לאחר שמונה ימים, אלא הוא משפיע ומעורר אותנו לאורך כל השנה למען בנין בית המקדש.
בנוסף לכך, הרב חרל"פ גילה לנו את המהות של חנוכה, כאשר היוונים ניסו לבטל את הייחודיות של עם ישראל. יש קשר בין המלחמה ביוונים בתקופת חנוכה לבין המאבק בגויים בזמן הגאולה, כאשר הם ינסו לערער את אחיזתנו בארץ ישראל.
בע"ה נזכור את המסר של חג החנוכה לאורך כל השנה, ונצא מתרדמת הגלות כדי לבנות באופן מעשי את בית המקדש השלישי בב"א.