האם יש טעם ליוחסין? לאן הלאה?

(א)ומה הלאה ?
"סבא של סבא רבא שלי אשכנזי וסבא אחר שלו ספרדי ויש גם סבא תימני, כך הם כינו עצמם פעם כשחזרו מהגלות. סבא רבא שלי סיפר לי בליל הסדר בירושלים שאפילו שהם לא היו חברים טובים ממש, בכל זאת שלושתם נלחמו ממש ביחד פעם במלחמת ששת הימים - המלחמה שהצבא אז כבש מחדש את כל ירושלים ובזכות זה אחרי כמה שנים נבנה בית המקדש השלישי" [ילד ישראלי, שנת תשפצ"ו...]

האם מישהו מאיתנו זוכר כמה יוחסין עלו מבבל? האם מישהו מאיתנו יודע האם אבות אבותיו היו מהחשמונאים או מהמתיוונים או מהתנאים או מהבריונים? האם עוד כמה שנים או דורות תהיה משמעות לעדתיות והמגזרתיות למיניה?
'אשכנזים, ספרדים, תימנים, אתיופים, רוסים, אמריקאים, צפון אפריקאים, צרפתים, עדות המזרח ו12 השבטים עלו מגלות אדום' ?!
או: 'חילונים, דתיים, חרדים, מסורתיים, לאומיים, שמאלנים, ימניים, אתאיסטים וגם גויים עלו לארץ ישראל מכל העולם'' ?!
או אולי: 'ברסלב, גור, בעלז, חב"ד, ציונים, ליברלים, סוציאליסטים, חבקו"ק, חרד"לים ואפילו יהודים פשוטים חזרו אחרי אלפי שנים" ?!

"תיכון בית תפילתי..." !
דוד המלך אומר בתהלים "שיבתי בבית ה' כל ימי חיי..." נשאלת השאלה כיצד אדם יכול להיות 24 שעות כל ימי חייו בבית ה'?! פירשו על כך שכוונת דוד היא שביתו הפרטי בעצמו יהיה כבית ה'! כל בית יהודי הוא מקום לשכינה. אם כך מה מיוחד בבית הכנסת? - בית הכנסת הוא לא פרטי, בית הכנסת הוא שלנו! של עם ישראל בלבד ושל עם ישראל כולנו כאחד. למניין הלאומי מצטרף רק בן 13 שכבר נמנה בעדת ישראל וממילא גם נכנס למצוות. בבית הכנסת אין מקום לגויים - המקום בו יש כניסה לגויים הוא בית המקדש! - בית המקדש הוא של כ-ו-ל-ם - "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים". אמנם בפועל המציאות נבנית מהפרטי ליותר כללי אבל מצד התכלית מחשבת השלמות הכללית קדמה וכל הפרטים נבנים לאור המגמה היותר כללית, כפי שהאדם נברא אחרון למעשה בראשית אבל בעצם הכל נברא בשבילו עוד לפני שהופיע האדם בעולם. גם משחרב וכשעוד אין בית מקדש, שועלים הולכים בו ואף נטמאו כל השמנים - עדיין מאיר שמן נסי טהור מחותמו של כהן גדול ומבית המקדש לבית הכנסת ואח"כ לכל בית שמאיר את הנר הקטן החוצה לעולם כולו ולכן מצות ההדלקה בפתח החצר\הבית או בחלון הפונה לרשות הרבים, ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך!

"...וכולנו אור איתן" !
"כוונת בית המקדש הוא כדי שיתאחדו שם כל ישראל ביחד כאיש אחד ובלב אחד וע"י זה יהיה שוכן אצלם רצונו יתברך מפורש לעיני כל" (האדמו"ר מאיזביצא בעל מי השילוח). מציאות האחדות המהותית בעם ישראל - אחדות מתוך יחודיות ללא ביטול היחודיות, מביאה את ישראל להשראת שכינה ולמעלות שא"א לתאר במציאות מפורדת. במודעות שונה גם המציאות משתנה. דוגמא לכך נראתה בישראל ובעולם בנצחון ששת הימים ושחרור הארץ, ירושלים והר הבית - בדיוק כפי שעשו החשמונאים בנצחונם והחזרת המלכות לישראל - מה שהביא גם להארת הנס מהמקדש לעולם כולו למעלה מאלפיים שנה עד שגם יהודים רחוקים ואפילו גויים מזדהים עם מצוות ומנהגי החג. "מפני שאין מתחברים זה עם זה, מקנאין זה בזה, וכל זמן שהן כך - נתונין בירידה, אבל לעתיד לבא כשיתחברו זה עם זה מתעלין" (אגדת בראשית ס"ד). כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן - מציאות של "כולנו" איננה הרבה אורות קטנים אלא אור איתן ששווה פי כמה וכמה מסך כל הפרטים שבתוכו.

"מי שעשה נסים..."
אחינו האשכנזים (כפי שהעולם מכנה אותם-אותנו..) אמרו בברכת החודש השבת: "מי שעשה נסים לאבותינו וגאל אותם מעבדות לחרות הוא יגאל אותנו בקרוב" - הרב לאו דייק בהמשך הנאמר שהגאולה בקרוב מחולקת לשניים: א. "ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ" ב. "חברים כל ישראל". הרב מאזוז מוסיף ש"משיח בן דוד" בגימטריא = "האחדות". אכן את שלב קיבוץ הגלויות אנו עוברים כבר עשרות ואפילו מאות שנים אבל הגלות עוד לא יצאה לגמרי מתוכנו ברבדים שונים.

בעניין מחלוקות בהשקפה ובתורה מובא: 'אמר פעם הרב (קוק) זצ"ל כי המחלוקות הקיימות בא"י והקטגוריא בין תלמידי חכמים סיבתם הפנימית היא אי השלמות של קדושת הארץ. הנה כל זמן שישנם חלקים באדמת א"י שזרים שולטים עליהם... פגם זה פוגע גם באחדותו של עם ישראל ובזה נעוץ יסוד המחלוקות והפירודים. ולכן אמר הרב (קוק) מצווה להתחזק בגאולת אדמת א"י, וכאשר נזכה לגאולת הארץ בשלמותה יפסקו הפירודים, שלמות הארץ תביא לאחדות האומה' (בשדה הראי"ה 193).

בהתאם לכך נצרכת התחזקות כפולה - "חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוהינו" !