מותר להיות יהודי פשוט?
דניאל מורייג אב, תשע24/07/2010איבדנו את היהדות הפשוטה. נוער ואנשים צעירים בונים את תפישת עולמם היהודית והאמונית לפי סטיגמא ששמעו ברחוב. או השמצות והדבקת תויות על רבנים תלמידי חכמים גדולים
בעבר הרחוק הינו יהודים פשוטים. הזהות היהודית קיבלה ביטוי בקיום מצוות במובן הפשוט של המילה . לאחר סיום הלימודים בכתה י"ב היה גיוס לצבא ולאחר מכן לימודים אקדמיים לצורך רכישת מקצוע.הנישואין היו תו"כ הלימודים או לאחריהם, כאשר בחירת בן\בת הזוג הייתה נעשית באופן הכי פשוט.
בעבר היה ניתן ללכת ברחוב ולנהל אורח חיים פשוט. לקום בבוקר לתפילת שחרית כיהודי פשוט, לצאת לעבודה כיהודי פשוט, להתחתן עם יהודיה פשוטה.
לפני 30 שנה החלה תופעה שהלכה והתרחבה במהלך השנים. החלה מגמה של ריבוי במוסדות החינוך הציוני דתי. יחד עם הברכה הגדולה של הפצת התורה וריבוי מוסדות החינוך התורניים, אי אפשר להתעלם מחולה רעה שפשה במחוזותינו. חל תהליך של היבדלות שלפעמים גובל בניכור של בוגרי מוסדות מסוימים, עם חבריהם בוגרי ישיבות מהשקפת עולם אחרת. חלילה וחס עם תישמע שמה של הישיבה הקדושה פתח תקווה בישיבת הר המור. אוי ואבוי אם תישמע שמה של הישיבה הקדושה גוש עציון בישיבת מרכז הרב. שלא נדע מצרות אם מישהו מישיבת בית אל ביקר בישיבת שבי חברון, או מישהו מעלי שיעז להיכנס לישיבת קריית ארבע.
איבדנו את היהדות הפשוטה. נוער ואנשים צעירים בונים את תפישת עולמם היהודית והאמונית לפי סטיגמא ששמעו ברחוב. או השמצות והדבקת תויות על רבנים תלמידי חכמים גדולים, או על קבוצות אוכלוסיה מישוב זה או אחר. במקרה הפחות גרוע מלעיטים את אותם צעירים בשטיפת מוח, דבר הגורם הזדהות עם הסטיגמא ששמעו ברחוב, ובמקרה היותר גרוע נגרמת שנאת חינם של ממש (והכל בחסות התורה...) כבר אי אפשר להתגאות ביהדות הפשוטה של פעם. כי אם אני לומד בישיבה שאומרים הלל עם ברכה ביום העצמאות, יכעסו עלי אלה שאומרים הלל בלי ברכה. ואם אני אומר הלל בלי ברכה יכעסו עלי אלה שאומרים הלל עם ברכה. אם אני לומד תנ"ך אצל הרב איתן שנדורפי במרכז הרב, יכעסו עלי תלמידי הרב יואל מדן, ואם אני לומד אצל הרב מדן יכעסו עלי במרכז הרב. אם אני נגד סירוב פקודה אוי ואבוי לי , ואם אני בעד סירוב פקודה אוי ואבוי לי, אם הרב שלי הוא הרב טאו אוי ואבוי לי ואם אני תלמיד של הרב יעקב שפירא אוי ואבוי לי.אם אני מישיבות הקו אוי ואבוי ואם אני מישיבות העיגול אוי ואבוי, קל וחומר מישיבות המשולש. אם הייתי 4 שנים בצבא זה לא מספיק, אבל אם הייתי שנה וחצי זה כנראה יותר מידי, ואם הייתי רק חצי שנה אני מושחת .אם אני לומד בישיבה אני מושחת כי אני גונב כסף מהמדינה, ואם אני עובד זה לא טוב כי אני לא לומד בישיבה ולא מפתח את האישיות שלי, אם אני לא בגרעין תורני זה לא טוב, ואם אני לא בגרעין התיישבותי זה לא טוב, ואם אני לא בירושלים זה לא מספיק.
צריך לשים דברים על השולחן! אלו ואלו דברי אלקים חיים. וכל המחלוקות בתוך הציבור הדתי אינם אלא מחלוקות של ניואנסים שונים בחינוך ובהשקפה, שאינם מצדיקים לשון הרע ושנאה.תלמיד חכם לא נמדד לפי מקום הישיבה שלו ולא לפי מקום הישוב שלו, אלא לפי האישיות שלו היכן שיהיה. נמאס כבר לשמוע בחורים צעירים יוצאים בשצף קצף על כל תלמיד חכם שחס חלילה התבטא באופן קצת שונה מהרב שלהם. מותר להיות יהודי פשוט?
בעבר היה ניתן ללכת ברחוב ולנהל אורח חיים פשוט. לקום בבוקר לתפילת שחרית כיהודי פשוט, לצאת לעבודה כיהודי פשוט, להתחתן עם יהודיה פשוטה.
לפני 30 שנה החלה תופעה שהלכה והתרחבה במהלך השנים. החלה מגמה של ריבוי במוסדות החינוך הציוני דתי. יחד עם הברכה הגדולה של הפצת התורה וריבוי מוסדות החינוך התורניים, אי אפשר להתעלם מחולה רעה שפשה במחוזותינו. חל תהליך של היבדלות שלפעמים גובל בניכור של בוגרי מוסדות מסוימים, עם חבריהם בוגרי ישיבות מהשקפת עולם אחרת. חלילה וחס עם תישמע שמה של הישיבה הקדושה פתח תקווה בישיבת הר המור. אוי ואבוי אם תישמע שמה של הישיבה הקדושה גוש עציון בישיבת מרכז הרב. שלא נדע מצרות אם מישהו מישיבת בית אל ביקר בישיבת שבי חברון, או מישהו מעלי שיעז להיכנס לישיבת קריית ארבע.
איבדנו את היהדות הפשוטה. נוער ואנשים צעירים בונים את תפישת עולמם היהודית והאמונית לפי סטיגמא ששמעו ברחוב. או השמצות והדבקת תויות על רבנים תלמידי חכמים גדולים, או על קבוצות אוכלוסיה מישוב זה או אחר. במקרה הפחות גרוע מלעיטים את אותם צעירים בשטיפת מוח, דבר הגורם הזדהות עם הסטיגמא ששמעו ברחוב, ובמקרה היותר גרוע נגרמת שנאת חינם של ממש (והכל בחסות התורה...) כבר אי אפשר להתגאות ביהדות הפשוטה של פעם. כי אם אני לומד בישיבה שאומרים הלל עם ברכה ביום העצמאות, יכעסו עלי אלה שאומרים הלל בלי ברכה. ואם אני אומר הלל בלי ברכה יכעסו עלי אלה שאומרים הלל עם ברכה. אם אני לומד תנ"ך אצל הרב איתן שנדורפי במרכז הרב, יכעסו עלי תלמידי הרב יואל מדן, ואם אני לומד אצל הרב מדן יכעסו עלי במרכז הרב. אם אני נגד סירוב פקודה אוי ואבוי לי , ואם אני בעד סירוב פקודה אוי ואבוי לי, אם הרב שלי הוא הרב טאו אוי ואבוי לי ואם אני תלמיד של הרב יעקב שפירא אוי ואבוי לי.אם אני מישיבות הקו אוי ואבוי ואם אני מישיבות העיגול אוי ואבוי, קל וחומר מישיבות המשולש. אם הייתי 4 שנים בצבא זה לא מספיק, אבל אם הייתי שנה וחצי זה כנראה יותר מידי, ואם הייתי רק חצי שנה אני מושחת .אם אני לומד בישיבה אני מושחת כי אני גונב כסף מהמדינה, ואם אני עובד זה לא טוב כי אני לא לומד בישיבה ולא מפתח את האישיות שלי, אם אני לא בגרעין תורני זה לא טוב, ואם אני לא בגרעין התיישבותי זה לא טוב, ואם אני לא בירושלים זה לא מספיק.
צריך לשים דברים על השולחן! אלו ואלו דברי אלקים חיים. וכל המחלוקות בתוך הציבור הדתי אינם אלא מחלוקות של ניואנסים שונים בחינוך ובהשקפה, שאינם מצדיקים לשון הרע ושנאה.תלמיד חכם לא נמדד לפי מקום הישיבה שלו ולא לפי מקום הישוב שלו, אלא לפי האישיות שלו היכן שיהיה. נמאס כבר לשמוע בחורים צעירים יוצאים בשצף קצף על כל תלמיד חכם שחס חלילה התבטא באופן קצת שונה מהרב שלהם. מותר להיות יהודי פשוט?
הוסף תגובה
עוד מדניאל מורי
עוד בנושא חיים מודרנים