למה לבכות על שממת הארץ?

אנחנו קוראים את ההפטרה, בשבת שלפני תשעה באב מתוך ספר ישעיה. ההפטרה כל כך חשובה שאנחנו קוראים לשבת הזאת בשם מיוחד: "שבת חזון", לפי המילה הראשונה של ההפטרה- חֲזוֹן, יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ, אֲשֶׁר חָזָה, עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלָם (ישעיה א,א).
ננסה להבין את החשיבות של דברי הנביא ישעיה, דווקא בתשעה באב, ימים של זיכרון חורבן בתי המקדש.

ישעיה הנביא מתנבא על סיום מלכות יהודה וחורבן ירושלים, בתקופת בית המקדש הראשון.
הוא פותח בתוכחות על מידת הכפיות טובה של עם ישראל כלפי הקב"ה. כמו שכתוב: יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ, וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו; יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן. (ישעיה א,ג).
בהמשך הפרק, ישעיה רואה את הגלות העתידית. סימני הגלות הינם: שממת ארץ ישראל, יישובים חרבים, אדמות חקלאיות (כלכלה לאומית) בידי הגויים ומקום המקדש שומם ללא מבקרים. כמו שכתוב: אַרְצְכֶם שְׁמָמָה, עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ; אַדְמַתְכֶם, לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ, וּשְׁמָמָה, כְּמַהְפֵּכַת זָרִים : וְנוֹתְרָה בַת-צִיּוֹן, כְּסֻכָּה בְכָרֶם (ישעיה א,ז-ח).
הנביא ממשיך בדברי תוכחה על עבודות המקדש שאינן רצויות על ידי הקב"ה ח"ו. הקרבנות, עלייה לרגל ושאר עבודות המקדש מבצעות אבל אינם מתקבלות בשמים.
כמו שכתוב: לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה', שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים, לֹא חָפָצְתִּי. (ישעיה א,יא).
למעשה הפרק הזה מפרט את כל סימני הגלות משממת הארץ עד חורבן בית המקדש דרך כלכלה בשפל.
נראה לומר שיש קשר בין שממת הארץ ומצב הכלכלי השורה בארץ ישראל ובין עבודות המקדש. בנוסף לכך סימני הגלות מהווים גוש אחד וקורים באופן סימולטאני.
אם הארץ שממה אז הקרבנות אינם רצויים. לעומת זאת, אם ארץ ישראל משגשגת מבחינה כלכלית והיישובים אינם שוממים או חרבים, זה סימן מובהק של סיום הגלות ועת חידוש עבודת הקרבות היגיע אף הוא.

על מה אנחנו בוכים בתשעה באב?
אולי על הערים השרופות? על הכלכלה הנשלטת על ידי הגויים? או על ירושלים הריקה מתושביה?
ברוך ה' אין טעם לבכות על כך. אדרבה, עלינו להודות על כך בחג העצמאות וביום שחרור ירושלים.
זאת אולי מידת הכרת הטוב המוזכרת בראשית דברי הנביא.
אנחנו בוכים על בנין בית המקדש השלישי.
לא טעיתי, אין אנו בוכים על החורבן בית המקדש אלא על חוסר אכפתיות למען בנין בית המקדש השלישי וחידוש עבודת הקרבנות.

מי מעכב את הקמת מזבח בהר הבית למען חידוש עבודת הקרבנות?
האם הגויים מעכבים אותנו?
בוודאי שלא, הרי אסור לנו להיעזר בהם בכל דבר הקשור לירושלים ובית המקדש. תפקיד הגויים הסתיים בכך שהם אישרו באו"ם את הקמת מדינת ישראל. לפני כשבעים שנה כתב הרב חרל"פ בספרו "מעיני הישועה דברי נבואה ממש. הוא חזה שירושלים-עיר הקודש תינתן לנו ישירות על ידי הקב"ה ללא תיווך של אומות העולם. למעשה כך קרה במהלך מלחמת ששת הימים. " ואמנם מיוחדת היא ירושלים עיר הקדש המקודשת כולה לשמים..., ועל כן לא תגע בה יד האומות, והיא תנתן ישר מידו של הקב"ה בלא שום אמצעי." (ראה בספר של הרב חרלפ מעיני הישועה פרק ס"ה דף קה).
האם הפוליטיקאים של היום מונעים את בנין המקדש?
לא ולא, אין לנו מה לצפות מהם כאשר הם מתרפסים מול הגויים ומנסים למצוא חן בעיניהם, ומזלזלים באינטרסים הלאומיים של ישראל.

האם צדיקי הדור שלנו אחראים לכך?
אין אני יכול לדון בכך, לכן אביא את דברי גדולי עולם. ה"אור החיים" הקדוש כותב שכאשר תלמיד חכם מגיע לשמים, הדבר הראשון שהוא נשאל עליו הוא: האם פעלת לבנין בית המקדש? אחריות מוטלת עליו לעורר את העם על ידי חזרה לארץ ישראל כדי לקרב את הגאולה. " והודיע הכתוב כי גאולתו היא ביד הצדיק אשר יהיה קרוב לה', ..... והגאולה תהיה בהעיר לבות בני אדם ויאמר להם הטוב לכם כי תשבו חוץ, גולים מעל שלחן אביכם, ומה יערב לכם החיים בעולם, זולת החברה העליונה אשר הייתם סמוכים סביב לשלחן אביכם, הוא אלקי עולם ברוך הוא לעד, וימאיס בעיניו תאוות הנדמים ויעירם בחשק הרוחני, גם נרגש לבעל נפש כל חי עד אשר יטיבו מעשיהם, ובזה יגאל ה' ממכרו, ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל, ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב:" (ויקרא כה,כה אור החיים על התורה).
לפי דברי "אור החיים" הקדוש, עלינו להתפלל כל יום ובמיוחד ביום תשעה באב, שצדיקי הדור ימלאו את תפקידם ויפסקו על בנית מזבח וחידוש עבודת הקרבנות לאלתר. ברוך ה', סימני הגלות האחרים המובאים בדברי ישעיה הנביא אינם קיימים עוד. לכן עלינו להתרכז בנקודה האחרונה שהקב"ה מצפה לה למעלה מארבעים שנה, מיום שחרור ירושלים באייר תשכ"ז.

בע"ה נכוון בקינות תשעה באב על התעוררות אמיתית שתתורגם למעשים למען בנין בית המקדש השלישי בב"א.