סופר התשובה? ראיון עם עודד מזרחי

מתי התחלת לכתוב בעצם, לפני או אחרי החזרה בתשובה?

בבית ספר תיכון באילת למדתי במגמה ריאלית. קראתי אמנם ספרות פה ושם, אבל הייתי די רחוק מהתחום ולא כתבתי כמעט, אולי רק בילדות. בעת משבר בצבא כאשר רותקתי למחנה שלושה שבועות הגיע לידי ספר של הוגה הדעות היהודי מרטין בובר. הנפש התגלתה לי לפתע וכתבתי בלילות בזרימה שוטפת עשרות דפים, זו היתה ההתחלה.
לפני התשובה למדתי באוניברסיטת רמת אביב קולנוע. בשנה הראשונה למדנו "מבוא לספרות כללית" של פרופ' מנחם פרי. התאהבתי בספרות. ראיתי בה אפשרות ליצור משמעות בתוך עולם חסר משמעות. המשכתי ללמוד בעיקר ספרות ושירה עד שהגיע הבום של התשובה בדמות חבר ילדות שחזר בתשובה והפך לחסיד ברסלב ב"שובו בנים".
הייתה לי התלבטות נוראה אם להמשיך ללמוד שנה שלישית או לעלות לירושלים ולהעלם במאה שערים. לבסוף בחרתי באפשרות הראשונה. במשך השנה השלישית למדנו קורס על שירת ביאליק. לפתע קלטתי שכל שירתו מלאת תורה וצער על התרחקותו ממנה. הדבר הבהיר לי שכל אוצרות הרוח נמצאים בתורה ואז עליתי לישיבה בירושלים. אמרתי לעצמי שאפילו אם ברצוני להיות סופר או משורר אין לזה ערך אמיתי בלי היהדות ובלי העמידה מול הבורא.
בשלב הראשון בתשובה עזבתי הכל. רק קלטתי את התורה והמצוות. אחרי כעשר שנים התחלתי לכתוב בכתב עת של ברסלב סיפורים ושירים מגוייסים, אבל זה לא היה משמעותי.
ואז, אחרי משבר כללי, כשעברתי לרחובות התחלתי לכתוב שירים. הוצאתי שלושה ספרי שירה, ספר התבוננות בשירה עברית על פי יסודות פנימיות התורה ("חמישים שירי בינה"), ואחר כך ספר סיפורים קצרים "הרהורי תשובה" העוסקים בעולמו של החוזר בתשובה עם אמונה אבל בלי התייפייפות. הטוב והרע הונחו על שולחן הכתיבה.


למדת אצל משה שמיר, איך זה לאדם יר"ש ללמוד מסופר לא דתי (למרות התקרבותו המנטלית)?

בשלב הכתיבה הספרותית הלא מגוייסת הייתי קשור לשני אנשי ספרות חשובים, שהיו מאוד ימניים וגם מאמינים - המשורר ראובן בן יוסף ז"ל והסופר משה שמיר ז"ל.
משה שמיר היה אדם בעל מטענים עצומים ביהדות. ספרו המדהים "מלך בשר ודם" מעיד על כך. במסגרת עריכת השיחות עמו (בהן השתתפו גם המשורר אלחנן ניר והסופר ראובן טבול) הוא הסביר לנו שלאנשי הרוח בתקופת דור הפלמ"ח היו הרבה מטענים יהודיים והיה להם יחס מורכב ליהדות, לא כמו הסופרים והמשוררים הבאים אחריהם שהפכו לבורים כמעט גמורים בכל הקשור ליהדות.
זכיתי להכיר אדם מרתק ואציל נפש שבגלל נסיבות חייו ותקופתו לא הפך לשומר תורה ומצוות (כפי שהעיד על עצמו), אבל אני מאחל להרבה דתיים (כולל לי) את העומק היהודי שלו. גם התגייסותו הלוהטת למען ארץ ישראל השלמה, שעלתה לו בנידוי כמעט מוחלט מצד העולם הספרותי דאז, היא ביטוי לכך.
אני סבור שהחזרה בתשובה היא בעיקר תופעה של עם ולא של פרטים. אבי למשל, שאינו שומר תורה ומצוות, הוא אדם יקר מאוד ורק נסיבות חייו ותקופתו מנעו ממנו לקיים תורה ומצוות. ברור לי כשמש שחזרתי בתשובה היא בזכות הוריי שבארץ וסבותיי שבשמיים.


הספר הרהורי תשובה שונה מאוד מהאחרים במיוחד מהסיפורים של בעלי התשובה שהיו ברובם בעלי אופי מיסטי ומנותק מהעולם, הרהורי תשובה מאוד מציאותי, מאוד מתמודד (אני אישית מאוד התחברתי לסיפור אקונומיקה בהכשר בעלזא, הוא עשה לי צמרמורת ואני חולם להפוך אותו לסרט) האם זוהי בגרות בתשובה ובכתיבה שלוקח זמן להגיע אליה?

אני מתייחס אחרת לשני סוגי הסיפורת הללו. "אור חוזר" מספר סיפורי תשובה נבחרים. אני לא מוסיף מהדמיון כלום ולא מבטא את עצמי דרכם, אלא מנסה להגיש היטב סיפור מעניין של אחרים. "אור חוזר" מכיל סיפורי מצווה. זו ספרות מגוייסת בהחלט.
כאמור "הרהורי תשובה" נכתב לפני כן ובשנים האחרונות חדלתי מהסיפורת הזו, עד שנוסד כתב העת "אדרבה" וחידש אצלי את החשק והרצון לכתוב סיפורים כאלה, ש"אקונומיקה בהכשר בעלזא" הוא מהטובים שבהם. אלה סיפורים שמבוססים על מציאות ומקרים אמיתיים, אבל יש בהם מהדמיון היוצר והם מבטאים מה שאני ובעלי תשובה רבים נוספים חשים באמת. אמנם זה הדבר הנפלא והחשוב ביותר בעולם לחזור בתשובה, אבל בשטח זה לא פשוט בכלל. יש התמודדויות מיוחדות שראוי לכתוב עליהן. כיום הצטברו אצלי מספיק סיפורים (חלקם פורסמו ב"אדרבה") להוציא את "הרהורי תשובה" ב' ואני מקווה שאכן יצא לאור בהקדם.


תוכניות לעתיד?

בעזרת השם אני מקווה להמשיך במפעל הסיפורים והספרים "עין רואה" (סיפורי אמונה קצרים שיצאו בשבועון "בשבע"), "אור חוזר" ו"הרהורי תשובה" נוספים. התחלתי לכתוב ספר על חוזרת בשאלה שפוגשת בהודו חוזר בתשובה ויחד הם מגלים את האמת העמוקה יותר. יש לי גם חלום שמישהו ילחין כמה משיריי ויוציאם בדיסק. ובכל אופן אשמח לעשות כל מה שארגיש שהוא רצוי בשמיים ובארץ.

יש תגובות מיוחדות על הספרים?

ככותב אני מקבל תגובות וזקוק להן. בכתיבת סיפורי האמונה והתשובה, שבהם הגיבור הראשי הוא הקדוש ברוך הוא והשגחתו, המחמאה הכי גדולה היא תגובה כמו "ישתבח שמו לעד!", ואילו בסיפורי "הרהורי תשובה", שבהם נפש החוזר בתשובה נמצאת במרכז, יש תגובות כמו "הסיפור הזה דיבר אלי מאוד ונגע בנפשי. הרגשתי שכאילו אני כתבתי אותו".

ניתן לרכוש את הספר "הרהורי תשובה" של עודד מזרחי באגף המומלצים בחנות של שורש