הרב מרדכי אליהו- דברים לזכרו

לעיתים רחוקות יוצא בדורנו לברך בשם ומלכות "ברוך דיין האמת". לעיתים נדירות בדורנו מגדירים מישהו כרב רבנן וכמורה הדור. הרב מרדכי אליהו היה כזה, רב רבנן, פוסק הדור וגדול בתורה, בקבלה, בפסיקה, דיינות ודרשנות. אולם יותר מכל הרב מרדכי אליהו היה חיבור בין דורות, בין דור הגדולים של גדולי ירושלים מהמאה הקודמת, לדור התחיה של עם ישראל על אדמתו. הדור שלחם, בנה וגילה מחדש תורות שלימות של עם ישראל. זהו תפקיד גדול וקשה, תפקיד של חיבור תורת ספרד המפוארת עם העולם הקבלי המופלא של ירושלים העתיקה, כשכל זה בתווך מלווה בהתחלנות של דור שלם, במאבק להקים מחדש את התורה תוך כדי קליטת העולים ובניית הארץ. במובן הזה מילא הרב אליהו תפקיד מפתח שאין לו תחליף- רב רבנן ומורה דרך לדור שהפנה עורף לתורה וחיפש את דרכו חזרה. זהו תפקיד חשוב וקשה מאוד- לעמוד מול מחנות העולים וללמד מחדש תורה, להתאים את הפסיקה לבניה המחודשת של הארץ, להעביר מנהגים עתיקים של מקובלי ירושלים לדור שנטה לשכוח אותם ולמלא בהצלחה תפקידים "מדיניים" של דיינות בגיל צעיר ורבנות ראשית. הרב מרדכי אליהו מילא את התפקיד הזה באמונה גדולה, התאים את עצמו לרוח הזמן, החל ממסעות ההחזרה בתשובה במחנות העולים ועד לגרעינים התורניים של ימינו, כשבמאצע תמיד, אבל תמיד, מצויה הפסיקה ההלכתית המקפת.

הרב מרדכי אליהו היה דרשן בחסד, איש תורה ללא פשרות, אולם גם חייכן גדול, איש עם חוש הומור תורני שלימד את כולנו איך ניתן להקפיד בהלכה, להיות למדן גדול שבגדולים ומצד שני להיות שמח, חי וקיים בעולם של מעשה והפצת תורתו יתברך. זוהי דרך חיים שלימה, לא רק "רבנות", אלא אישיות מליאה שהטביעה חותם על דור שלם בתוך כל התהפוכות הגדולות של עם ישראל בדור האחרון. יהי זכרו ברוך.