מאמר הדור - חלק א

המאמר הינו אחד מתוך שבעה מאמרים שכונסו בספר עקבי הצאן - שעליו כתב הרב צבי יהודה: "לא תקרא בו, כי אם תלמוד בו בעיון וְעִמוּק בכבד ראש, כי השטחיות משחיתה הרבה מאד את הכוונה בדברי חכמה עמוקה" (צמח צבי, אגרת א). בספר עצמו, שעניינו הדרכה ציבורית לכלל האומה ניתן מענה רוחני לכל חלקי הציבור הישראלי [ומכאן שמו 'עקבי הצאן' - הנהגת עם ישראל ('הצאן') בימי עקבתא דמשיחא (דור 'העקב'), כדברי המוטו שנרשם בראש הספר: "'אם לא תדעי לך היפה בנשים, צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים' (שיר השירים א, ח), 'צאי לך בעקבי הצאן' - מלמד שהראה לו הקדוש ברוך למשה כל פרנסי ישראל עד הדור האחרון, עד העקב" (על פי ילקוט שמעוני, שיר השירים רמז תתקפב)].

חמישה מאמרים מן הספר הופנו כלפי אנשי 'היישוב הישן': "הדור" - דיאגנוזה נפשית של דורנו, דור ראשית צמיחת הגאולה; "הענג והשמחה" - הצורך החיוני בתחושת הזדהות עם התכנים הרוחניים; "הפחד" - כנגד הרתיעה מן העיסוק במחשבה אמונית ורוחנית; "המחשבות" - קביעת סדר במערכות הרוחניות; ו"דרישת ד'" - המחויבות ללימוד אמונה בדורנו. ואילו שני מאמרים הופנו כלפי אנשי 'היישוב החדש': "דעת אלהים" - היחס לסדרי התגלות האלוהות; ו"עבודת אלהים" - היישום של מאמר 'דעת אלוהים' באוריינטציה מעשית (על פי צמח צבי, שם).

לא בכדי נכתב מאמר "הדור" דווקא אחרי עלות הרב קוק ארצה. המאמר, המנתח את שאיפותיו הפנימיות של דור הגאולה - הולך ומברר לנו מהי 'תורת ארץ ישראל'. המונח 'תורת ארץ ישראל' איננו תיאור גיאוגרפי גרידא, אלא בעיקרו הינו תיאור עמדה נפשית שונה המתחדשת בדור האחרון - בד בבד עם השיבה לארץ - במבטה של האומה על המציאות.

בתמצית, 'תורת ארץ ישראל' הינה "תורה הדואגת בעד הכלל, בעד האומה, בעד נשמתה ורוחה, בעד גופה ונפשה, בעד ההווה של כולה, ובעד העתיד של כולה" (על פי מאמרי הראי"ה, עמ' 78), כלומר משנה רוחנית הנותנת מענה לכלל כוחות החיים - הרוחניים והחומריים, הפרטיים והלאומיים (ולכן מתפתחת בעיקרה במקום הממשות הלאומית - ארץ ישראל). 'תורת חוץ לארץ' לעומת זאת, הינה "התורה הדואגת בעד הנפש הפרטית" (שם) - משנה רוחנית, אשר בהתאם לאופי חייה של האומה בחוץ לארץ, מתמקדת באינדיבידואל ומקיפה ממילא אך חלק מצומצם מכלל נטיות החיים.

במאמר "הדור" מלמד אותנו הרב קוק, כי הדור הזה, בניגוד לדורות קודמים שחיו בגלות, אינו מוצא את סיפוקו ב'תורת חוץ לארץ' - תורה המצטמצמת בצרכיו של הפרט ותו לא, אלא תובע את הגודל של 'תורת ארץ ישראל' - משנה רוחנית אשר תקיף בצורה אחדותית את החיים בכללם: כלל ופרט, חומר ורוח, קודש וחול. זאת ועוד, כאשר ה'אבות' - שומרי המסורת הדתית, מקבעים את התורה בצורתה ה'גלותית-פרטית', יוצר הדבר מרד וכפירה אצל 'הבנים' - הצעירים בעלי כוחות החיים המתעוררים באומה בעת קץ בד בבד עם השיבה לארץ. על כן, איחוי הקרע בין חלקי האומה והשבת בניה התועים אל מסורתה, יהיו בעיקרם על ידי שינוי התודעה הבא בעקבות לימודה והפצתה של 'תורת ארץ ישראל'.