מתחם שערי תורה יעבור לשימור

ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית לתכנון ובניה, פרסמה תיקון לסעיפי תוכנית "תפרי נווה צדק", במטרה להבטיח את שימורו של מתחם 'שערי תורה' ביפו ואת שימושו הציבורי. היזם שרכש את המקום - יקבל מהעירייה קרקע חליפית. בזאת, קיבלה הועדה את עמדת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, תנועת 'ראש יהודי', וועד הפעולה להצלת בתי הכנסת בנווה צדק, שנתמכו ע"י פעילי ציבור וחברי כנסת.

"מדובר בתיקון עוול היסטורי" אומרים הפעילים. תמר טוכלר, מנהל מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים מציינת כי "אמנם צפוי כי עתה עם פרסום ההחלטה יקומו לה מתנגדים, אך הכרעת הועדה המחוזית המכירה בערך המקום ובחשיבות שיישאר לשימוש ציבורי, היא הישג ציבורי חשוב תוך הבטחת הצרכים העכשוויים של המתחם. החלטה זו המצטרפת למחשבה המקורית של עירית תל אביב יוזמת תוכנית המתחם, על חשיבות השימוש הציבורי-חינוכי וערכי של האתר".

מתחם שערי תורה הוקם לפני כמאה ועשרים שנה בלב שכונת נווה שלום, השכונה השנייה של תל אביב, והכלולה כיום במתחם נווה צדק. המתחם כלל בית כנסת, בית מדרש, בית מלאכה וכיתות לימוד בחמישה מבנים סביב חצר פנימית. בימיו הטובים הכיל המתחם שישה חדרי כיתות, גן ילדים, חדר מורים, חדר אוכל לתלמידים, מרפאה, מטבח, בית מלאכה ובית כנסת גדול. ייחוד המוסד בכך ששילב לראשונה לימוד תורה עם מלאכה, והיה להגשמת שיטתו של הרב קוק לדרכה של הציונות הדתית.

המתחם היווה חלק מרכזי מחיי החברה, התרבות והדת של תושבי השכונות העבריות הראשונות מחוץ ליפו העתיקה, בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה העשרים. תקופת הזוהר הייתה בתקופתו של הרב קוק, רבה של יפו והמושבות החל משנת 1904. הרב קוק פרש את חסותו על בית הספר לתורה ומלאכה והפך לפטרונו. בית הכנסת 'שערי תורה' זוהה כבית הכנסת של הרב קוק, בו נהג להתפלל ושימש כרב המקום.

מבני בית הכנסת ובית הספר ודמותו של הרב קוק הונצחו בזיכרונות בני התקופה - רבי בצלאל לפין שהיה המייסד, המורה יעקב חורגין, הצייר נחום גוטמן, יעקב רימון, אבשלום פרנק ועוד רבים, שתיארו את המתחם שהפך לאחד מנכסי צאן ברזל של הישוב היהודי המתחדש.

כדי לדאוג להפעלת המוסד הייחודי גם להבא, ייסד זרח ברנט בפני בית הדין השרעי בירושלים "הקדש", כדי שלא תהיה אפשרות לשנות את ייעודו. במשך הזמן חלק מהאפוטרופוסים הלכו לעולמם ואחרים התמנו במקומם בידי בית הדין הרבני. המבנים נפגעו לראשונה בהפצצה במהלך מלחמת העצמאות, ובמשך השנים הלך והתדרדר מצבם. המקום נסגר מסיבות כלכליות, ובמשך שנים רבות עמדו המבנים נטושים ומופקרים.

בשנות ה-80 נוסדה בנווה שלום עמותת מורשת הרב קוק, שבשיתוף עם המועצה לשימור אתרים החלה לשקם את המתחם. גג בית הכנסת שופץ והאתר משמש כיום לתפילה. האתר מופיע כאתר ביקור חשוב המשולב באלפי סיורים המתקיימים באזור נווה צדק במהלך השנה כולה.

תנועת 'ראש יהודי' המפעילה בתל אביב מרכז ללימודי יהדות ורוחניות ברוח הרב קוק, ביקשה להחיות את האתר ההיסטורי. לעומת זאת, נאמני ההקדש המופקדים על האתר, לא מצאו לנכון להפעיל במקום מוסד חינוכי ואת הכספים שקיבלו בגין השכרת מגרש החניה במקום, העבירו לפעילות במקום אחר. כעבור זמן החליטו נאמני ההקדש למכור את האתר כולו ליזם נדל"ן, כשסכנת הריסה מאיימת על כל המתחם.

המקום נמכר לפני כשנה תמורת 6.3 מיליוני דולר, לאיש העסקי היהודי-אמריקאי אדמונד שמסי, שביקש להקים במקום מגדל מגורים. אלא שלאחר המכירה, טענו אנשי 'ראש יהודי' כי היא לא הייתה חוקית, וכי למוכרים, נציגי הקדש משפטי, לא הייתה כל סמכות למוכרו. ואולם, ההליך קיבל אישור בית דין רבני בת"א ואף ערעור שהגיש 'ראש יהודי' לבית הדין העליון לא צלח. המכירה אושרה והתבצעה.

המועצה לשימור אתרים, הועד להצלת בתי הכנסת, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת ח"כ זבולון אורלב ו'ראש יהודי' מנהלים מאבק ממושך בעניין זה שנתיים, שכעת הם מקוים, עם ההחלטה - מגיע לקיצו. ישראל זעירא, מנכ"ל ראש יהודי' אומר כי לא די בהכרזות, אלא יש למצוא נדבנים שיחליטו לשקם את המקום ולהפכו למרכז רוחני ותרבותי לשימוש ציבורי כמו מרכז חינוכי, מדרשה להכרת מורשת הרב קוק, מיצג אור-קולי ועוד.

יפעת אביצדק, יו"ר הועד להצלת בתי הכנסת ואתרי מורשת בתל אביב אמרה לאחר ההחלטה כי "הוועדה הצליחה בהחלטתה לתת ביטוי גם לקול הציבורי הנקי, בתוך מכלול האינטרסים שעמד בפניה". תמר טוכלר ציינה כי "ההחלטה חשובה מכיוון שקבעה שלא די בשימור הפיזי של הבתים - אלא גם מתייחסת לתכנים והשימושים שלהם. זהו מתחם שהוקדש ביום הקמתו למטרה חינוכית-ציבורית וההחלטה הינה מתנה חשובה לשכונת נווה שלום שמציינת עכשיו 120 ליסודה. טוכלר הוסיפה שהאתר מופיע כאחד מאתרי "פרויקט מורשת" עליו הכריזה השבוע הממשלה, שאותם יש לשמור לדורות הבאים.

סמוך למתחם "שערי תורה" שנהרס בחלקו, נהרס לחלוטין גם בית הכנסת "קהל חסידים" הסמוך. בית הכנסת "מראות הסולם" עזוב ומצבו קשה ביותר וממשיך להתדרדר במהירות, וגם בית שלוש ההיסטורי נמכר ליזם פרטי, והחלום לשימורו כאתר פתוח לציבור - נגוז.