פרשיית הרב אלון- תובנות ראשונות

התגובה הראשונה שלי לפרשיית הרב אלון היתה הלם גמור. כך גם הגיבו חברי הקרובים ואנשים שאיתם דיברתי מיד אחרי ששמעתי את הידיעות הראשונות. אני מכיר את הרב אלון, היכרות די ארוכה מאז ימיו בארגון "מבראשית", ועבור דרך כמה מפגשים במגדל. מלבד העובדה שאני באמת לא יודע מה לומר, ברור לי שיש כמה בעיות בעצם הפרשיה-

א) ארגון "תקנה" לא ממש חושף על מה מדובר. כמובן, המטרה היא לא ללכלך ולברר את הדברים וכו', אבל נדמה שהשתיקה הזו גורמת לכך שאנשים מדמיינים את הגרוע ביותר, כפי שניתן לראות בכותרות העיתונים של היום (ולא, אלו לא עובדות, אלא פנטזיות של עורכי העיתון). לענ"ד יש מקום לחשוף במהירות הגדולה ביותר את הסיפור שאחרי הפרשה, כדי להפסיק חרושת שמועות מטורפת וכותרות בסגנון "הוא אמר לי להתפשט".
ב) הרבנים החתומים על המכתב של תקנה הם כמובן רבנים, מראשי הציבור ואנשי אמת. אולם מצד שני קשה להתעלם מהעובדה שהמכתב פורסם בגלל העובדה שהרב אלון לא ציית לחוקים שמטילו עליו אנשי "תקנה". זו נקודת בעייתית- או שתציית או שנשרוף אותך. לכאורה, אם מדובר במשהו פלילי או בחטא נורא, הפרסום לא קשור לציות. אם לא זה המצב- למה לפרסם ולהרוג אדם? בגלל שהוא לא ציית.
ג) בשיחה שמסר הרב אליקים לבנון אמש בישיבה שלו הוא אמר שהיתה התלבטות גדולה לרבנים בתקנה האם לפרסם את הדברים או לא... גם בגלל החילול ה' שיווצר. ישנן כמובן שמועות שהמכתב פורסם בגלל שגוף תקשורתי מסויים עלה על הפרשה ועל הסיבות להגלייה של הרב אלון... וגם לזה רמז הרב אליקים לבנון. אולם ללא בפק החילול ה' כבר כאן, ובגדול. צריך לדעת שישנם אנשים רבים, כאן בצפון ובכל הארץ, שהרב אלון הוא עולמם הרוחני, הם רואים בו מורה רוחני ומנחה דרך והמשבר הוא עצום, נוראי. אתמול ניסו כמה חברים מצפת להתארגן כדי לנסוע לתמוך ברב אלון ומתוך בלבול גדול הם לא ידעו מה לעשות- לנסוע, לא לנסוע, לתמוך או להוקיע. הבלבול עצום וחילול ה' הוא נוראי.
ד) אחרי הכל, החילול ה' והנזק וכו', ליבי נכמר על הרב אלון. אדם שהיה בראש מערכות כל כך גדולות, באיגרא רמה שכמעט ואין רמה ממנה בציבור הדתי וליפול כל כך עמוק. אני לא מדבר על הסיפור הנוכחי או על המכתב של אמש, אלא על הגלות עצמה מלפני שלוש שנים- המצב שבו מישהו נדחה מביתו בגלל פרשה כזו נוראית, כאשר כל חבריו הטובים שותפים לעניין, בוחשים בו, מדברים עליו, בודקים ומחליטים של\עליך לגלות- זה מצב נורא.
ה) הנושא של הטרדות מיניות הוא נושא נורא, משאיר צלקות וקשור, כפי שכתבו הרבנים מתקנה לעבירות של קדושה ומוסר גם יחד. אולם מצד שני זהו נושא מאוד פרוץ, קשה מאוד לבירור וכמעט לא ניתן להוכחה, מכיוון שמדובר בעבירות שמעצם מהותם מתבצעות בסתר, במצב של אחד על אחד. האם יש דרך לברר מה באמת קרה? האם הרב אלון חטא או שמא העלילו עליו? זה בירור שנראה כמעט בלתי אפשרי, בודאי אחרי מסך השתיקה הכבד בנושאים אלו בציבור הדתי.
ו) ואחרי כל זאת, הרבנים שעסקו בפרשה הם גדולי הציבור, אנשים אחראיים בעלי ניסיון רב ובודאי זהירות גדולה בדיני הנפשות שבהם מדובר... הם בודאי שקלו ושבו ושקלו את ההשפעה הנוראה של פרשיה כזו על הציבור.
ז) ניתן לקוות שכעת יבוא בירור של העניין. אני במקומו הנוראי של הרב אלון היה ממש דורש שתוגש תלונה במשטרה, שיהיה בירור עמוק, חקירות עד צאת הנשמה ובלבד שהאמת תתברר.