אז איך מתקדמים?

תקציר המאמר האחרון...
"אבל רגע איך מתקדמים בתהליך? אישתי/בעלי או לחילופין אמא לילדים בהיסטריה ("אני מרגיש/ה שאני מאבד/ת את בן/ת הזוג שלי או את הילד/ה...") אבל מה עושים? אני רוצה לרוץ ולהתקדם מה הדרך?? "אני לא רואה בעיניים... אני כולי באורות..."

אז "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום...!" בסדר...בסדר... תעשה לי טובה אומרים לי אנשים, תתקדם... הרי זה בלתי אפשרי, אתה כבר 13 שנים מנהל בית שחציו דתי וחציו אינו!! איך ריבונו של עולם מנהלים בית מוזר והזויי שכזה!? אין מצב!!
הלו... אנשים, יש גם יש מצב... רוצים לדבר על זה?
יום שבת אני חוזר מבית הכנסת, זה קרה לפני כ- 10 שנים... אני בתחילת דרכי בעולמה של תורה, שבוע שעבר עדין אכלתי אוכל שבושל/חומם בשבת נו... בעל תשובה...
"אני כבר לו מסוגל" אמרתי לעצמי... מה עושים? להגיד לאשתי שאני רוצה פלטה בבית זה מסוכן מאוד, הרי זה רק יעצים את חששה שהיא הולכת ומאבדת אותי "היום פלטה, מחר הוא לא נוסע בשבת, מחרתיים... חבל על ה ז מ ן!!"
יואוו... מה עושים? מה זה מה עושים? עושים!

נכנסתי הביתה, שבת שלום... שבת שלום עונה לי אשתי, נו מה תרצה לאכול? ומתכוונת לאיזה סוג חביתה תבקש- "אולי ביצת עין, או שתרצה מבולבלת אולי בכלל..." לקחתי הרבה... אבל הרבה אוויר...איזה מבולבלת? התבלבלתי לגמרי... קרן... אה... קרן אני אה... לא רוצה לאכול יותר אוכל שבושל, אה... חומם, אין יותר מצב לאכול אוכל על האש בשבת.
ואוו... אמרתי את זה!! התגובה לא איחרה לבוא, התבוננה בי אשתי ואמרה לי "אז אל תאכל!! זבשך..."
מה עושה בעל תשובה במצב כזה!? הרי אני מחוייב לאכול אוכל חם בשבת, בשר מעדנות... חבל על הזמן...
יש לי רעיון! אחי, תהפוך שולחן!! זה הרי נורא מרשים! זה בטוח יעשה עליה את הרושם שאתה נורא רציני...
בעודי חושב על תגובה עלתה במחשבתי מה כל יהודי אמור לחשוב בפרשת דרכים שכזו... הוא צריך לספור עד 10, הרי ככה לימדו אותנו, מה לא?
אז איך בעל תשובה סופר עד 10? התשובה היא לשאול את השאלה "ועתה ישראל, מה ה' אלוקיך שואל מעימך?" כלומר מה מצפה ממני ה' בזה הרגע של המשבר? להפוך שולחן!?
תשובתי לא התמהמה, עניתי לה "אז אני לא אוכל...!!"
 
איזה ניסיון... שלושה חודשים שלא אכלתי אוכל חם בשבת, לא לדאוג! אכלתי אבל לא חם... שלושה חודשים חולפים... יום שישי, שעת צהריים המוקדמים, אני חוזר מאימון... מגבת מזיעה על הכתף, "קרן"... אני קורא לה, "קרן... איפה את? אני חייב לספר לך את מי ראיתי עכשיו באימון..." רציתי לעדכן אותה בהתלהבות שראיתי מכר משותף עוד מזמן שהיינו שנינו בצבא... "קרן, את בבית?"

עונה לי אשתי מהמטבח- "אריק אני כאן..."
"קרן, את לא מאמינה את מי ראיתי עכשיו באימון! את זוכרת את..." אני עוצר.. לא מאמין למראה עיניי!! קרן עם גבה אלי, כאשר מעבר לכתפה אני קולט פלטהההה ולצידו מייחם!!?? קקקררןןן... אההה... קרןןן איך הגיע אלינו למטבח על השיש פפללטטהה? ועוד מייחם!?

קרן מסתובבת אלי חצי גב ושולפת לי תשובה (מהמחסנית שהכילה מס' תשובות מבעוד מועד...)

אההה... אריק, אתה פשוט לא תאמין!! הייתי היום באור יהודה. נכנסתי "במקרה" לחנות "ששת" וראיתי שיש מבצע "מעלף" על פלטה ומייחם, אריק לא יכולתי להישאר אדישה למבצע... אז ... 20 דקות אחרי תשובתה של אשתי אהובתי, נרגעתי בעצמי נגשתי אליה ושאלתי "קרן, למה באמת קנית פלטה ומייחם?"
תשובתה הייתה הוכחה ניצחת לדרכי בעולמה של תורה, בדרכה של תשובה... ענתה לי קרן "אריק, עם אמת כזו לא יכולתי להתווכח... עם דרך כזו לא יכולתי להלחם...".
 
יקיריי היקרים, למה היא עשתה את זה? היא ראתה ש"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום...!" היא אמרה לי בהמשך "אריק, ראיתי שאתה מוסר נפש על האמת שלך, לא פעלת ממקום של מלחמה, אגו, כבוד... אלא ממקום של אמת!! לא צעקת, לא הרמת את הקול, לא היו הצגות... מסרת נפש, הלכת עד לקצה!!
אתה מאוד יקר לי ולא רציתי שתסבול, כשראיתי את הדרך בה פעלת להשיג את מבוקשך, לא יכולתי לסרב..."

חברים, זו דרכה של תורה!! אני חייב להבין שניסיונות שבאים עלי אינם לרעתי, נהפוך הוא, אני בתור יהודי מאמין שהניסיונות הם לטובתי ואם אני אבין זאת אני אגדל ,התעצם ואתחזק... כן, על הניסיונות נאמר –"עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע! "

עד כאן חברים, עד לפעם הבאה...

למיניסייט ולעוד פרטים על אריק לנדאו