כנגד חמישה בנים...

לאחרונה ביקש מאיתנו מפרסם גדול בתחום האינטרנט לברר עבורו לכמה חשיפות של פרסום לציבור הדתי ניתן להגיע דרך האינטרנט, פחות או יותר. הבקשה היתה לברר בכל האתרים, עם המעטה של המספרים כלפי מטה, כדי שלא יהיה מצב שבו לא עומדים בהבטחה. ביררנו ואפילו אנחנו קצת נדהמנו- מדובר על למעלה מ40 מיליון צופים דתיים בחודש, בעברית בלבד, עם הערכה ממעיטה משמעותית ובלי "אתרים קטנים". עובדה- הדתיים והחרדים נמצאים ברשת, בצורה מסיבית שרק גדילה.

על המחיר שמשולם על גלישה לא מסוננת וחסרת גבולות כבר הרחיבו את הדיבור פעמים רבות, (למרות שחשוב לציין שלמי שמשלם את המחיר היום יומי מה שדובר בעבר לא משנה את המציאות העגומה... אנחנו ממשיכים לענות, ללוות ולחפש דרכים לעזור לכל מי שנופל ברשת פעם אחר פעם) ולכן הפעם ברצוני לדבר על מניעות וסיבות שבגללן אנשים נמנעים מלסנן את האינטרנט בבית או במשרד ולסקור גם כמה פתרונות חדשים.
לדעתי "כנגד חמישה בנים" שלא מסננים דברה תורה, וכל איש מהם נימוקיו ההגיוניים עימו...

הצדיק- מדובר על אנשים שבאמת לא נופלים ולא חושבים שהם יפלו ברשת. הדברים עליהם מדובר דוחים אותם ונראים להם לא הגיוניים, עצם הדיבור על הבעיות נראה להם לא צנוע והעלאת הנושא מביכה אותם מאוד. אז שהם יפלו? האפשרות הזו (באמת ובתמים!) רחוקה ולא הגיונית. הבעיה? בהתאם לניסיון הרב שלי ברשת רוב הנפילות הם לא מתוכננות. הן קורות תוך כדי חיפושים בגוגל שמובילים לתמונה "מסקרנת" או למשהו שלא ניתן להאמין שהוא קיים... ואז בודקים שזה באמת כך. נקודה חשובה- רובנו הגדול גם לא נמצא במצב רוחני גבוה תמיד, וישנן נפילות, בין אם של מצב רוח ובין אם נפילות אמונה וקשיים, שבמצבים מסויימים יכולים להיגמר בנפילה אינטרנטית, שנמצאת במרחק קרוב כל כך. רק לפני שבוע סיפר לי חבר, צדיק אמיתי, שהם היו בטיפולים רפואיים קשים לאחת מהבנות שלהם במשך חודשים, אחרי תקופה של הטבה והתקדמות, היתה פתאום הרעה גדולה שהחזירה אותם חודשים אחורה. "והכי נורא", הוא אמר לי, "שזה שבר אותי אמונית למשך יום אחד... יום שבו נשברתי לגמרי אל מול מסך המחשב. גם קצת "להרגיז"". בדיוק בשביל המצבים הללו צריך את הסינון, למנוע את הנפילה הלא רצונית המהירה כל כך ברשת.
 
העסוק- כולנו סובלים מהתסמונת הזו. אנחנו מאוד רוצים לעשות משהו, אולם נוטים לדחות שוב ושוב... בין אם מדובר על תשלום לכביש 6 (למרות שאנחנו זוכרים שכל יום איחור עולה לנו הון), על לקיחת הרכב למבחן שנתי או על התשלומים לבית הספר. אנחנו דוחים... סתם. כי יום רודף יום ושעה מחליפה שעה... ואנחנו באמת רוצים לעשות את הצעד, אבל זה קשה ו(נראה) מורכב, אז דוחים. יש מקרים, אחרי שפתאום נתקלים בתמונה לא צנועה במיוחד, שמתעוררים ומבטיחים לעצמנו ש"מחר" נתקשר לספק כשר... אבל למחר יש את החוקים שלו. הבעיה? תשאלו את אלו שדחו את התשלומים לכביש 6. זה הולך ומצטבר, הולך ותופח והופך להיות קשה מיום ליום... צריך יוזמה, מיידית ומהירה. ביום ראשון, במוצאי שבת, עושים וגומרים.
הבנות- ההנחה המוטעה היא שבנות הן לא בעסק. אין להן את היצר וזה לא ממש מעניין אותן. הבעיה? לא מצאתי הבדל כלשהוא בשאלות באתר שורש בנושא זה בין בנים לבנות. אולי להיפך... דווקא העובדה שהסקרנות היא אחד הכלים היותר חזקים בעניין והאנונימיות של הגלישה למקומות הללו מובילה את הבנות לנפילות חזקות יותר. הורים, בנות, נערות וכו'- אתם צריכים את הסינון לא פחות. כמה שזה אולי נשמע רחוק. הבנות בימינו עומדות, לענ"ד, בנסיונות צניעות חזקים פי כמה מהבנים וזה כולל את הרשת ו"אתרי הנשים" למיניהם שכמעט תמיד הם גסים ופרוצים מאוד (למה יש קשר בין "אתרים לנשים" לתכנים לא צנועים? זו נקודה שאף פעם לא הבנתי...)

בעל העסק או המשרד- זהו בן בעייתי במיוחד, מכיוון שטענתו אמיתית ולא פשוטה. הוא בנה במשך שנים רשת מורכבת, עם כתובות ip שמחולקות בקפידה, שילם על ציוד יקר לספק מסויים, וקשה, אפילו קשה מאוד, להחליף את הכל. לך תנתק את האינטרנט, תביא טכנאי ליומיים, תשתק חלק מהעבודה במשרד, תחליף כתובות של מחשבים ועוד. זה קשה ואפילו מפחיד כל בעל עסק, מקטן ועד גדול... הכלל הבסיסי של מתכנתים- "אם זה עובד, אל תיגע בזה", עובד כאן בגדול. הבעיה? הנפילות בעבודה הן גדולות לא פחות ואפילו יותר מהבית. מכל מיני סיבות, החל משעמום והעברת זמן וכלה בעובדה שהאינטרנט בעבודה מהיר יותר... (ישנן עוד סיבות) אבל, אולי בניגוד למקרים הקודמים, יש כאן בעיית אמת. אז ככה- א) רוב הספקים הקיימים מציעים היום סוגי סינון מסויימים גם לעסקים ולגלישה דרך ראוטרים רשתיים. בין אם מפחד התחרות עם רימון ובין אם מהחשש המוצדק של מעסיקים מבזבוז הזמן של מועסקים בעבודה. אפשר לדרוש את זה ולקבל סינון לא רע על בסיס אותו IP ואותה מערכת קיימת. פשוט עניין של טלפון החלטי לספק שלכם.
ב) לאחרונה נפוץ סוג חדש של סינון- סינון שיושב על הראוטר עצמו, מדובר אמנם על תוכנה, שבגלל היותה כזאת היא לא מושלמת, אבל בכל זאת מדובר על סינון של הדברים הגרועים ביותר.... למעשה הפתרון הזה פשוט וחכם, מתקשרים לספק שלכם, מבקשים סינון ראוטר... ואם המכונה מספיק חדישה (ואם לא, אז באמת הגיע הזמן להחליף, אתם הרי לא רוצים שהעסק יישאר מאחור) ניתן להוריד אליה תוכנת סינון ראוטרית. לא מבינים את המילים? תתקשרו לתמיכה ותשאלו, הם יבינו.

האידיאולוג- לבן זה התוודעתי רק לאחרונה. מדובר על אנשים טובים, באמת טובים, שטוענים שיש להרשות לאינטרנט להיות פרוץ כדי לחנך לצריכה נכונה וביקורת עצמית, או כדי שהילדים ילמדו בעצמם שנשים הם לא רק אובייקט. הבעיה? שזה לא עובד. הילדים אכן לומדים בעצמם, אבל בדרך הקשה,מתוך היחשפות לזוועות אמת (ולא, אין לי מילה טובה יותר), נפילות אין קץ ובכי במסתרים. מלבד נאמנות דברי חז"ל שאין אפוטרופוס לעריות, הרי שלגולשים אין באמת את הכלים להתמודד. מדובר על תעשיה שלימה על מיליארדים של דולרים שמושקעים במאמץ ל"צוד" את העין ואת הלב ואת הקליק, מדובר על סקרנות מטורפת, על מכבש לחצים שמנצח כמעט את כולם... כולל את הטובים ביותר, אז להניח את זה לפתח האיש הקטן (וזה לא באמת משנה נערים או מבוגרים) ולומר- תנצחו ותבנו ביקורת?
ישנם עוד כמה "בנים" שלא הזכרנו, אבל נדמה לי שאלו המרכזיים שבהם. אין לי ספק שחלק ניכר מהציבור מפנים את המסר... אם כי רובו עדיין לא. בשיחות שלי על הנושא עם ציבור חילוני אני רק מתחיל להבין עד כמה הבעיה שם חמורה- ההורים רוצים, מבינים "בגדול" שיש בעיות, אבל לא באמת יודעים כמה זה גרוע וממילא המעשים רחוקים מאוד. ישנה גם בעיה גדולה של בעלי אינטרסים כספיים או אידיאולוגים (אחד הנלחמים הגדולים בסינון הרשת היא... איגוד האינטרנט הישראלי, שמנצל את המיליונים שאנחנו משלמים לו מידי שנה כדי להריץ קמפיינים אין סופיים נגד כל סוג של פיקוח וסינון על האינטרנט).

המסקנה- חייבים לפתור את בעיית הגלישה, עכשיו ובלי תירוצים נוספים. פשוט עושים בשבילנו. לא בשביל ה"חינוך של הילדים", אולי אפילו לא בשביל הדת... יותר מכל בשבילנו, בשביל להישאר אנושיים.