הרב קוק ותורת ברסלב

א. חוסר המידע בנושא
הבקי בספרי תולדותיו של מרן הרב קוק, מכיר ויודע את העקרון הפשוט שתלמידיו העדיפו לספר אודותיו את הסיפורים שהתאימו לשיטתם ולהלך מחשבתם. כך למשל, הסיפורים על חיבתו של הרב לתורת חב"ד, נשתמרו לנו ע"י שמשו של הרב בתקופת לונדון – ר' שמעון גליצנשטיין ז"ל, שהיה חסיד חב"ד. כך גם הסיפורים על הקשר בין הרב לאדמו"ר מגור 'האמרי אמת', נשמעו דווקא מפי מקורביו שהיו חסידי גור. כיוון שכך, כל הסיפורים על הקשר בין הרב קוק לברסלב נשכחו ונעלמו, לא "באשמת" הרב קוק, אלא בגלל הסיבה הטכנית שתלמידיו לא היו קשורים לחסידות זו. אכן, בקרב חסידי ברסלב (שאינם משוחדים בנושא זה לצד מסויים) שמורים עד היום סיפורים ועדויות על הקשר בין הרב קוק לזקני ברסלב, ועל יחסו לתורתם. סיפורים אלו מחכים למתנדב שיקבץ וילקט אותם.
משום כך, אם מישהו מספר לכם משהו בנושא "הרב קוק וברסלב" צריך לקחת את דבריו בערבון מוגבל. האם הוא בקי בכל הסיפורים שטרם נכתבו? האם הוא קרא את כתבי היד בעניין זה שלא נדפסו? האם הוא עיין במכתבו של הרב קוק (שלא פורסם מעולם!) בו הוא מבקש מחסידי ברסלב שבאומן לענות על שאלותיו בתורת ברסלב? האם הוא ניסה אי פעם להשיג ולקרוא את תוכן הסכמתו של הרב קוק בשבח הספר 'ביאור הליקוטים' (הפירוש המרכזי על 'ליקוטי מוהר"ן) שכתב ידידו ר' אברהם ב"ר נחמן זצ"ל [ראה: מאבני המקום, ח' י"ד, עמ' 25]. יש להניח שבהסכמה זו של הרב קוק תהייה איזושהי התייחסות בנוגע לספר 'לקוטי מוהרן' עצמו, ומדוע לא יצאה עד היום ההסכמה לאור? רק לאחר שנראה את ההסכמה הזו, בצירוף כל המקורות הנדירים השייכים לעניין, נוכל לקבוע בוודאות מה היה יחסו של הרב לספר הקדוש 'ליקוטי מוהר"ן' ויתר ספרי ברסלב. בינתיים, עד שהנושא יחקר מכל צדדיו, נאלץ להישאר קצת מסופקים, בתוך קשת רחבה של אפשרויות אשר בצידה האחד עומדת גירסתו של רבי ישראל אודסר, שהיה מבאי ביתו של הרב קוק, וטען כי הרב קוק אמר באוזניו: "רק ברסלב יש בעולם" [ישראל סבא עמ' שצו], לבין גירסת כמה מתלמידי תלמידיו של הרב קוק, (הידועים בהתנגדותם עצמם ל"תופעת ברסלב"), וטוענים ל"הסתייגות" של הרב קוק מברסלב. הדברים שיבואו להלן יוכלו לעזור לנו להחליט היכן נמצאת האמת.

ב. האם הרב קוק הלך בשיטת הסבא משפולי או בשיטת ר' נחמן מברסלב?
ראשית, יש להבהיר, כי עד היום לא ברור מה בדיוק הייתה המחלוקת ביניהם. מרבית החוקרים מביטים על פרשיית המחלוקת כאל תעלומה אפופת סוד, במיוחד לאור ההתקפות הנוראיות שביצעו המתנגדים כלפי רבי נחמן וחסידיו, שכללו בין היתר נסיונות לרצח פשוטו כמשמעו. לכולם ברור ש'המחלוקת' על רבי נחמן הייתה לעיתים חסרת פרופורציות לגמרי, ועברה את גבולות הדיון הלגיטימי.
לגופו של עניין, יש להביא את הדברים שכתב ר' דוד כהן זצ"ל (הנזיר), ביומנו, לאחר שיחה מעניינת בה עורר אותו רבו הרב קוק לעסוק בספרי רבי נחמן מברסלב ותלמידו המובהק רבי נתן. וכך כותב הנזיר:
"עוד הוסיף להעירני על ספרי מוהר"נ מברסלב ור' נתן תלמידו. בליבי שמחתי על הדבר, לקיום דעתי בשיטת ר"נ שיהיה הכל בנגלה. ומצד זה הייתה התנגדות הסבא משפולי ז"ל, וזו כשיטת מרן שליט"א (הרב קוק) שהנסתר יהיה בנגלה" [לקוטי הראי"ה ח"א עמ' 66].
ובצורה פשוטה וחד משמעית: שיטתו של הרב קוק (גילוי סתרי תורה) תואמת את דרכו של ר' נחמן ומנוגדת לדרכו של הסבא משפולי.

ג. יחסו של הרב קוק לרבי נחמן.
הזכרנו את המשפט הידוע שהרב קוק אמר על עצמו "אני נשמת רבי נחמן" ['חיי ראי"ה' עמ' קעא]. אגב, לא רק הרב אמר זאת על עצמו, אלא גם זקני חסידי ברסלב, שהיו מבאי ביתו של הרב וממעריציו, אמרו זאת עליו.
כל מי שמתבונן בצורה ישרה ולא משוחדת, מבין כי מדובר פה באמירה מרעישה ומשמעותית ביותר. כל הניסיונות לגמד את עוצמתה, מגיעים מתוך מניעים מסויימים שיש לבדוק אחריהם. אמנם איננו מבינים מה בדיוק הייתה כוונת הרב בגילוי נשמתי זה, אך ברור שיש בתוכו גם ביטוי לקישור והזדהות מיוחדת דווקא עם ר' נחמן יותר מאשר עם גדולי ישראל אחרים, כדוגמת הרמב"ם, הגאון מוילנא וכדו'.
אגב, משפט זה מצטרף לגילויים האישיים המדהימים שכתב הרב על עצמו, ולוקטו בספר 'חדריו'. בנושא זה הפנה הרצי"ה את תשומת הלב לדמיון שבין רבי נחמן לאביו הרב קוק, ששניהם התבטאו על עצמם בשבחים עצמיים מופלגים. בהקדמה לספר 'חדריו' [המופיעה רק במהדורה הראשונה] מובאים דבריו של הרצי"ה: "אלו דברים ממין מיוחד, הקרנה ממרומים, לפעמים אפילו תמוהים ומשונים... מין מיוחד של בירורים שכלל אינו מצוי, מלבד אצל רבי נחמן מברסלב, גילוי דברים על עצמו, אפילו דברים גדולים מאוד".

ד. דעתו של הרב קוק בנוגע ללימוד תורת ברסלב.
אנו יודעים מעדויות שונות כי הרב בעצמו עסק הרבה בתורת ר' נחמן, כך למשל מעיד ר' ישראל פורת, שזכה לשמש את הרב, ואשר הרב העיד עליו כי הוא והרב חרל"פ הם הקרובים לדעתו ותורתו ביותר:
"לפי מה שמסר לי באופן פרטי, נמשך ליבו אל דרכי העבודה של החסידות, וביחוד התמסר לתורת המסתורין של ר' נחמן מברסלב. קרא ושנה הרבה בספריו ובשיחותיו, והתעמק ברעיונתיו ['חיי הראי"ה' עמ' קעא]". הרב קוק מעיד על עצמו במפורש כי התמסר הרבה מאוד לתורת ר' נחמן, יותר מאשר לספרי חסידות אחרים, שגם בהם היה עוסק תדיר והיו מונחים על שולחנו (כדוגמת ה'שפת אמת', 'ליקוטי תורה' ועוד). יחסו המיוחד של הרב לתורת ברסלב, נבעה מהבנתו כי מדובר בתורה מיוחדת במינה, וכך הוא לשון הרב קוק ותלמידו הרב חרל"פ באחד ממכתביהם לחסידי ברסלב: "ספריו המופלאים של הרב הגאון הקדוש, המיוחד בהגיונותיו הנערצים".
ראינו את עדותו של הרב הנזיר, לפיה עורר אותו הרב קוק לעסוק בתורת ר' נחמן. להלן נספר גם על הדרכתו האישית של הרב לבנו הרצי"ה בנוגע ללימוד תורת רבי נחמן. בכל אופן, הנה הגדרתו היפה של הרצי"ה לדמותו של רבי נחמן: "האדם הגדול המיוחד בלהט הקודש האישי של מחשבת הדבקות האלוקית" [לנתיבות ישראל ח"ב עמ' נד].