"אני נשמת רבי נחמן"
אור האורותיג טבת, תשע30/12/2009על קשרי הרב קוק זצ"ל וחסידות ברסלב - חלק א
"אני נשמת רבי נחמן", גילה מרן הרב קוק למקורביו ותלמידיו. אכן, משפט מדהים ומפתיע, אך מהי משמעותו לגבינו? האם הרב קוק היה 'ברסלבר' כפשוטו, או שבכלל חלק על דרכו של רבי נחמן?
נושא מרתק הוא יחסם של גדולי ישראל בדורות האחרונים לתורת ברסלב, והרבה אפשר לעסוק בכך. ואמנם, הקלו עלינו חסידי ברסלב את המלאכה, והוציאו ספר מקיף הנקרא 'שבחו של צדיק' (יצא לאור לאחרונה במהדורה מפוארת ומורחבת), ובו מוכח כי רוב גדולי ישראל קיבלו את תורת ר' נחמן, ועסקו בה. אין מדובר רק בכאלה שהשתייכו לזרם ה'חסידי', אלא גם גאונים ליטאיים מהשורה הראשונה, כמו למשל ה'חפץ חיים', ה'סטייפלר' זצ"ל, ועוד. אגב, יש להצטער שדווקא דמותו של הרב קוק לא מוזכרת בספר יסודי זה, שניכר כי הושקעה בו עבודת מחקר רצינית.
כידוע, הדמות התורנית הבולטת שהתנגדה לרבי נחמן, היה ה'סבא משפולי' זכר צדיק לברכה. והנה, סיבבה יד ההשגחה את מהלך הדורות, שתורתו של הסבא משפולי אבדה ונעלמה במהלך הדורות, ואין כיום אף יהודי שמציג עצמו כתלמידו, ולעומת זאת חלה התעצמות מופלאה של תורת ברסלב. תלמידי רבי נחמן ממלאים כיום את העולם היהודי על רבדיו השונים, ומשפיעים הרבה על השיח התרבותי והרוחני בארץ. הרבה רבנים וגדולי תורה משתייכים במוצהר לחסידות זו, ואלפי אנשים שאינם 'ברסלבים' ממש, מתעניינים ולומדים את תורתו. אחד הסימנים לתפוצה הרחבה שקיבלה תורת ברסלב הוא העובדה שהספר הכי נמכר כיום בישראל הוא 'בגן האמונה' של הרב שלום ארוש שליט"א, ויודעי דבר מספרים מופתים גם על גויים גמורים שהתגיירו בעקבות קריאתו.
כנגד התחזקות זו של ברסלב בעולם, עומדים רבנים מסויימים ממגזרים שונים, ומנסים לעצור את התהליך הזה. בפיהם של אותם רבנים טענות שונות של הסתייגות מתורת רבי נחמן. ואמנם, יהודים רבים אשר טעמו מתורה ייחודית זו, מרגישים כי אין טעם להשתתף בדיונים וויכוחים אלו, והם חסרי משמעות מבחינתם. הם מנידים בראשם לדעות ההתנגדות והאזהרה, ומספרים על טעם מיוחד ועומק נדיר שמצאו בכתבי ברסלב. הם אינם מוכנים לוותר על "היין ההונגרי" המשובח בגלל דעות כאלה ואחרות, אשר מקורם מאנשים שלא זכו, לפי דעתם, להיכנס לגן העדן הזה.
אמנם יש להדגיש, כי רוב הצדיקים בעם ישראל לא הכריזו על עצמם כחסידי ברסלב, אך אין זה אומר כלום לגבי דעתם על ספרי רבי נחמן. האלף בית של היהדות זה הכלל "שבעים פנים לתורה", וההכרה בכך שיש מגוון סגנונות בעבודת ה', ומתוכם בוחר לו כל יהודי את הדרך המתאימה לשורש נשמתו ולאות שלו בתורה. למרות חשיבותו של עיקרון זה, נדמה כי יש מספר מנהיגים שלא נותנים את דעתם על כך, ומנסים שוב ושוב לכוון את קהל שומעיהם לכיוונים מסויימים מאוד, תוך שלילת הדרכים האחרות בעם ישראל. חשיבה כזו מנוגדת לדרך בה צעד עם ישראל בכל הדורות, ועלולה לטשטש את ההבדלים הבריאים הקיימים באומה.
וכמובן, אלו שהולכים בדרכים אחרות, למשל חסידי קומרנא, אין זה אומר שהם לא יעמדו לצידו של ר' נחמן במחלוקתו עם הסבא משפולי. אמנם הם לא השתייכו למגזר של חסידי ברסלב, אך רבים מהם למדו את תורתו ועודדו את העיסוק בה, כפי שמבואר בספר 'שבחו של צדיק' עליו סיפרנו לעיל. גם ר' נחמן לא התכוון מעולם (לכל הידוע לנו) שכולם יהיו ברסלבים ויהיו רשומים ב"איגוד שפת הנחל של חסידי ברסלב בארה"ק בע"מ". לכן גם לא תמצאו בברסלב אדמורי"ם וטישים וכדו' כבחסידויות אחרות, כי העניין של "ברסלב" זה התעוררות לעבודת השם, ולא עוד מפלגה או תנועה. וכאן אנו מגיעים לרב קוק: ברור שהרב קוק לא השתייך לציבור חסידי ברסלב. באותם ימים לא היה כזה ציבור בכלל, היו מתי מעט חסידים שלמדו כתבי רבי נחמן, אך הם לא חיו כציבור בפני עצמו. הם לא נרשמו בשום מקום בצורה רשמית כ"חסידי ברסלב". מה שייחד וציין אותם הייתה העובדה היחידה שהם עסקו בתורתו של רבי נחמן וקיימו את עצותיו. ומכיוון ש'ברסלב' זה לא לבוש חיצוני אלא משהו פנימי, נוכל להבין את משפטו של הרב גדליה קניג זצ"ל כי "הרב קוק הוא ה'ברסלבר' האמיתי של דורנו". כן, במובן מסויים הרב קוק היה לא פחות 'ברסלב' מאשר רבני ברסלב המשתייכים לציבור ה'חרדי'. לא בטוח שהם למדו וקיימו את תורת רבי נחמן יותר מאשר הרב קוק. ניתן להרהר על כך בכיוונים שונים, כמו למשל הוראתו של רבי נחמן לדון כל אדם לכף זכות, והחשיבות הרבה שייחס לכך כדרך לתיקון העולם. האם חסידי ברסלב כיום מאמינים בזה יותר מהרב קוק?
על כל פנים, נושא הקשר בין הרב קוק לחסידות ברסלב לא נחקר כראוי עד היום. מסתבר שהציטוטים ששמענו פה ושם אינם מציגים את התמונה במילואה כפי האמתה ההיסטורית. הבורות הקיימת בנושא זה הצמיחה טעויות וסילופים שונים. כנגד זה, יצאה לפני מספר שנים החוברת 'שני המאורות הגדולים – על רבי נחמן מברסלב והרב קוק', ובה ליקוט מספרי תולדותיו של הרב קוק בעניין ברסלב. החוברת יצאה (במהדורה מצומצמת) ע"י מכון 'החכמה מאי"ן', וחלק מהדברים שלהלן לקוחים ממנה.
נושא מרתק הוא יחסם של גדולי ישראל בדורות האחרונים לתורת ברסלב, והרבה אפשר לעסוק בכך. ואמנם, הקלו עלינו חסידי ברסלב את המלאכה, והוציאו ספר מקיף הנקרא 'שבחו של צדיק' (יצא לאור לאחרונה במהדורה מפוארת ומורחבת), ובו מוכח כי רוב גדולי ישראל קיבלו את תורת ר' נחמן, ועסקו בה. אין מדובר רק בכאלה שהשתייכו לזרם ה'חסידי', אלא גם גאונים ליטאיים מהשורה הראשונה, כמו למשל ה'חפץ חיים', ה'סטייפלר' זצ"ל, ועוד. אגב, יש להצטער שדווקא דמותו של הרב קוק לא מוזכרת בספר יסודי זה, שניכר כי הושקעה בו עבודת מחקר רצינית.
כידוע, הדמות התורנית הבולטת שהתנגדה לרבי נחמן, היה ה'סבא משפולי' זכר צדיק לברכה. והנה, סיבבה יד ההשגחה את מהלך הדורות, שתורתו של הסבא משפולי אבדה ונעלמה במהלך הדורות, ואין כיום אף יהודי שמציג עצמו כתלמידו, ולעומת זאת חלה התעצמות מופלאה של תורת ברסלב. תלמידי רבי נחמן ממלאים כיום את העולם היהודי על רבדיו השונים, ומשפיעים הרבה על השיח התרבותי והרוחני בארץ. הרבה רבנים וגדולי תורה משתייכים במוצהר לחסידות זו, ואלפי אנשים שאינם 'ברסלבים' ממש, מתעניינים ולומדים את תורתו. אחד הסימנים לתפוצה הרחבה שקיבלה תורת ברסלב הוא העובדה שהספר הכי נמכר כיום בישראל הוא 'בגן האמונה' של הרב שלום ארוש שליט"א, ויודעי דבר מספרים מופתים גם על גויים גמורים שהתגיירו בעקבות קריאתו.
כנגד התחזקות זו של ברסלב בעולם, עומדים רבנים מסויימים ממגזרים שונים, ומנסים לעצור את התהליך הזה. בפיהם של אותם רבנים טענות שונות של הסתייגות מתורת רבי נחמן. ואמנם, יהודים רבים אשר טעמו מתורה ייחודית זו, מרגישים כי אין טעם להשתתף בדיונים וויכוחים אלו, והם חסרי משמעות מבחינתם. הם מנידים בראשם לדעות ההתנגדות והאזהרה, ומספרים על טעם מיוחד ועומק נדיר שמצאו בכתבי ברסלב. הם אינם מוכנים לוותר על "היין ההונגרי" המשובח בגלל דעות כאלה ואחרות, אשר מקורם מאנשים שלא זכו, לפי דעתם, להיכנס לגן העדן הזה.
אמנם יש להדגיש, כי רוב הצדיקים בעם ישראל לא הכריזו על עצמם כחסידי ברסלב, אך אין זה אומר כלום לגבי דעתם על ספרי רבי נחמן. האלף בית של היהדות זה הכלל "שבעים פנים לתורה", וההכרה בכך שיש מגוון סגנונות בעבודת ה', ומתוכם בוחר לו כל יהודי את הדרך המתאימה לשורש נשמתו ולאות שלו בתורה. למרות חשיבותו של עיקרון זה, נדמה כי יש מספר מנהיגים שלא נותנים את דעתם על כך, ומנסים שוב ושוב לכוון את קהל שומעיהם לכיוונים מסויימים מאוד, תוך שלילת הדרכים האחרות בעם ישראל. חשיבה כזו מנוגדת לדרך בה צעד עם ישראל בכל הדורות, ועלולה לטשטש את ההבדלים הבריאים הקיימים באומה.
וכמובן, אלו שהולכים בדרכים אחרות, למשל חסידי קומרנא, אין זה אומר שהם לא יעמדו לצידו של ר' נחמן במחלוקתו עם הסבא משפולי. אמנם הם לא השתייכו למגזר של חסידי ברסלב, אך רבים מהם למדו את תורתו ועודדו את העיסוק בה, כפי שמבואר בספר 'שבחו של צדיק' עליו סיפרנו לעיל. גם ר' נחמן לא התכוון מעולם (לכל הידוע לנו) שכולם יהיו ברסלבים ויהיו רשומים ב"איגוד שפת הנחל של חסידי ברסלב בארה"ק בע"מ". לכן גם לא תמצאו בברסלב אדמורי"ם וטישים וכדו' כבחסידויות אחרות, כי העניין של "ברסלב" זה התעוררות לעבודת השם, ולא עוד מפלגה או תנועה. וכאן אנו מגיעים לרב קוק: ברור שהרב קוק לא השתייך לציבור חסידי ברסלב. באותם ימים לא היה כזה ציבור בכלל, היו מתי מעט חסידים שלמדו כתבי רבי נחמן, אך הם לא חיו כציבור בפני עצמו. הם לא נרשמו בשום מקום בצורה רשמית כ"חסידי ברסלב". מה שייחד וציין אותם הייתה העובדה היחידה שהם עסקו בתורתו של רבי נחמן וקיימו את עצותיו. ומכיוון ש'ברסלב' זה לא לבוש חיצוני אלא משהו פנימי, נוכל להבין את משפטו של הרב גדליה קניג זצ"ל כי "הרב קוק הוא ה'ברסלבר' האמיתי של דורנו". כן, במובן מסויים הרב קוק היה לא פחות 'ברסלב' מאשר רבני ברסלב המשתייכים לציבור ה'חרדי'. לא בטוח שהם למדו וקיימו את תורת רבי נחמן יותר מאשר הרב קוק. ניתן להרהר על כך בכיוונים שונים, כמו למשל הוראתו של רבי נחמן לדון כל אדם לכף זכות, והחשיבות הרבה שייחס לכך כדרך לתיקון העולם. האם חסידי ברסלב כיום מאמינים בזה יותר מהרב קוק?
על כל פנים, נושא הקשר בין הרב קוק לחסידות ברסלב לא נחקר כראוי עד היום. מסתבר שהציטוטים ששמענו פה ושם אינם מציגים את התמונה במילואה כפי האמתה ההיסטורית. הבורות הקיימת בנושא זה הצמיחה טעויות וסילופים שונים. כנגד זה, יצאה לפני מספר שנים החוברת 'שני המאורות הגדולים – על רבי נחמן מברסלב והרב קוק', ובה ליקוט מספרי תולדותיו של הרב קוק בעניין ברסלב. החוברת יצאה (במהדורה מצומצמת) ע"י מכון 'החכמה מאי"ן', וחלק מהדברים שלהלן לקוחים ממנה.
הוסף תגובה
עוד מאור האורות
עוד בנושא הרב קוק