אנטישמיות בטלויזיה, לא רק בטורקיה!

בשבוע שעבר התקבל במשרד תדמי"ת מכתב משי ניצן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, המעניק הכשר לתוכנית סאטירה ארסית ואנטישמית ששודרה בערוץ 2. המכתב הוא מענה לתלונה של תדמי"ת שנשלחה בפברואר 2009. שמונה חודשים, כמעט הריון מלא, לקח לניצן ולצוות היועמ"ש להחליט שמי שמציג 'מתנחלים' כמי שיורים סתם כך להנאתם בערבים ובחייל צה"ל, ומשתמשים בגב של פועל ערבי כקרש גיהוץ - ראוי להגנת "חופש הביטוי". הדמיון החולני של יוצרי "ארץ נהדרת" יכול להתחרות בטובי הכותבים האנטישמים באירופה וגם בכמעט-שכנה שהיתה ידידה קרובה שלנו עד לאחרונה, טורקיה. אם בישראל מציגים כך תת-קבוצה של יהודים, למה שהמוסלמים לא יציגו כך קבוצת יהודים אחרת??

להגיד שהופתענו מתשובתו הצפויה של ניצן? ממש לא. על "מתנחלים" מותר לומר מה שרוצים. אין שום חוק בישראל שמונע מאדם כלשהוא, יהודי או ערבי, להשמיץ, להעליל, לפגוע ולשקר על ציבור שלם הקרוי בלשון התקשורת "מתנחלים". לפני כמה ימים העלה רזי ברקאי לשידור מרואיין בשם מוניר, שסיפר על כך שתושבי יצהר השכנים כרתו מעל מאה עצי זית של כפרו, והרעילו אותם. יש הוכחה? לא. גל"צ לא טרחו להעלות לשידור דובר מטעם היישוב המושמץ, יצהר.

פעם אחר פעם נמצאו כותרות של רצח ערבים, על ידי 'מתנחלים' כשקריות, אולם כתב ynet, עלי ואקד, ממשיך לספק סחורה פסבדו-עיתונאית דומה. רצח צעיר ערבי ליד שילה בוצע על ידי בן דוד, אך ביום הראשון זעקו הכותרות של ואקד מי האשם: ה"מתנחלים". נער בדואי נהרג בבקעה, ואקד האשים את ה"מתנחלים", אך מסתבר שהנער שיחק בחומר נפץ שמצא, ואלה רק שתי דוגמאות. גדעון לוי ועמירה הס מספקים ב"הארץ" סיפורי אלף לילה ולילה בהם ה'מתנחלים' ו/או חיילי צה"ל ערלי לב ומרושעים והערבי התורן הוא הקורבן, ולך תוכיח שאין לך אחות. כשמדובר במעל רבע מליון אנשים הנכללים בקטגוריה זו, נטל ההוכחה בלתי אפשרי. מסוכן עוד יותר כשמאמרים מסוג זה מתורגמים לאנגלית ומופצים לכל העולם. איך נבוא בתלונות לטורקים, כשכך נוהגת התקשורת הישראלית? ידי ישראל אינן נקיות.

יש חוק שמגן על ציבור, כל עוד מדובר בקריטריונים המובאים ב"חוק הגזענות". אותו חוק המגן על ציבור של ערבים או הומוסקסואלים, אינו מעניק הגנה לציבור ה'מתנחלים'. אגב, באותה מידה, גם ה'חרדים' הם ציבור מושמץ תכופות שאינו בר הגנה חוקית. עלילות דם, שנאה והסתה הם חומרי הגלם של שנאת ישראל מקדמא דנא ועד למאה העשרים. מסתבר שגם במאה העשרים ואחת, ודווקא כאן במדינת היהודים, אין עדיין שום חוק האוסר את הפניית אותם אלמנטים אנטישמיים כלפי קבוצות אוכלוסיה פנים-יהודיות מוגדרות.

אם יש מי שחשב שעבור שונאי ישראל יש הבדל בין ימני, שמאלני, חרדי, מתנחל או חילוני נאור, יואיל נא להביט בתמונות שסיפק בסוכות ערוץ 1 משידורי החמאס בזמן ההתפרעויות בהר הבית, ואולי יופתע לדעת שהדמויות המוצגות כמי שחופרים תחת הר הבית הם ... חרדים, בשיתוף חיילי צה"ל. גם הקסאמים מעזה לא הבחינו בין תושבי קיבוץ כפר עזה, סעד, שדרות, ונתיבות.

סעיפי החוק של "לשון הרע על הציבור" הם בדיחה מיותרת בספר החוקים של ישראל. יש למחוק אותם, או לשנותם כך שאפשר יהיה ליישמם באופן מהיר ויעיל. רק כאשר מדינת ישראל תפעל להפסקת עלילות הדם והתעמולה הארסית נגד קבוצות אוכלוסיה פנים-יהודית, נוכל לבוא בידיים נקיות לדרוש מטורקיה וממדינות אויב להפסיק את מסע השנאה שלהם נגדנו.

הכותבת היא עיתונאית ורכזת תדמי"ת, מרכז לתגבור הדמוקרטיה במדיה הישראלית.