קבלו את מילון האורחים הגדול:

-ה"אין צורך" המצוי:

כל מה שתשאלו אותו יענה במשיכת כתפיים ובחיוך: "אין צורך" לפעמים הוא יגוון ויאמר "אתם לא צריכים לטרוח כל כך".

התגובות שלו רק יגרמו לכם להתרוצץ יותר סביבו, זו מין פסיכולוגיה הפוכה:

הוא אומר שאין צורך בעוגיות? אתם תגישו לשולחן עוגות, פירות, ממתקים, פיצוחים - ככל שתוסיפו דברים נוספים לשולחן כך יגברו אמירות ה"אין צורך" -

מעגל הקסמים הלז יגמר באחת משתי האפשרויות הבאות:

או שמר "אין צורך" יפרד מכם לשלום או שאתם תחטפו סחרחורת שתכריח אתכם להתיישב עד לסוף הביקור.



-זה ש"רק קפץ לביקור":

הוא בכלל בדרך לטיול בצפון, אבל בכל אופן אתם מוצאים עצמכם מארחים אותו בסוכה הדרומית שלכם.

הוא שייך לזן של "אורח לרגע רואה כל פגע" - הוא לא ישב אצלכם בסוכה יותר מחמש דקות,

אבל יחזיק אתכם בחדר המדרגות רבע שעה לפחות! שם, הוא יתן לכם הרצאה שלמה על כל הדברים שעליכם לתקן בבית-

החל מפאנל שבור וכלה ב... אין כלה! תמיד יהיה המשך ואם לא הילדים שמנדנדים לו להמשיך כבר לצפון - הוא ימשיך וידבר... וידבר... וידבר...

אחר יציאתו אתם תמיד הולכים לבדוק את כל רשימת הפגמים שהוא מנה באזנכם(הבדיקה היא חלקית בלבד, איזה בן אנוש יכול לזכור כזו מין רשימה בעל פה??),

מחליטים לתקן ושוכחים מההחלטות הנחמדות שלכם עד... עד הפעם הבאה ש"רק קפצתי לבקר" יהיה בסביבה.



-זה ש"רק היה בסביבה":

אנשי ה"רק קפצתי לביקור" במיטבם.

הם תמיד יהיו בסביבה בדיוק כשהבית נראה כמו אחרי הפיכת סדום במקרה הטוב ובמקרה הפחות טוב כמו בתקופת התוהו ובוהו.

אנשי ה"רק הייתי בסביבה" שייכים בדרך כלל לסוג הקפדן שיפערו זוג עיניים גדולות למראה הבלאגן השורר אצלכם ויאלצו אתכם להנפיק רשימת תירוצים מביישת למדי.

במקרים מעטים הם שייכים לזן המפוזר, גם אלו יפערו זוג עיניים גדולות ויטפחו לעצמם בסתר על השכם - אתם אולי לא יודעים, אבל הם הבטיחו לעצמם שאחרי החגים הם יתחילו לסגל לעצמם תכונות מסודרות יותר,

אבל עכשיו, כשהם רואים מה קורה אצל אנשים אחרים... ובכן, לרמת בלאגן כזה הם עדיין לא הגיעו. כמה טוב שבדיוק הם היו בסביבה! הם עוד היו יכולים להתחיל לעבוד על עצמם...

עכשיו יש להם החלטה חדשה - כל פעם שהם נכנסים לדיכאון מעצמם - הם יקפצו לבקר אצלכם בלי תיאום מראש ובשעות הכי לחוצות של היום, יש להם אפילו תירוץ נפלא לביקור - הם רק היו בסביבה, שלא יקפצו לומר שלום לאנשים מקסימים כמוכם???



-הנפגע התורן:

בדיוק אותו, מכל המשפחה המורחבת, שכחתם להזמין!

הוא יזכור לכם את אי ההזמנה האומללה הזו עד סוף כל הדורות ולא יעזור לכם כלום!

הפגיעה שלו תהיה עמוקה כל כך עד שאתם ממהרים לכתוב לכם בסוף לוח השנה של השנה הזו בארטליין עבה במיוחד: לא לשכוח להזמין את X. ליתר ביטחון, אתם מדגישים את המילים במרקר צהוב זורח.

שלא תחשבו לרגע שהוא ירגע כשתזמינו אותו בשנה הבאה - הוא יבוא ויזכיר לכם איך שכחתם להזמין אותו בשנה שעברה.



-זה שאתם לא רוצים לראות אבל אין ברירה:

אין לכם כח לראות אותו, אבל אין לכם שום ברירה, אם לא תזמינו אותו - הוא יכנס אוטומטית לקבוצת הנפגעים ואז תאלצו לסבול אותו מידי שנה בשנה.

אגב, רק בגלל השיקול הזה יוצא שאתם רואים אותו מידי שנה בשנה - אולי בכל זאת תתנו לו הזדמנות להכנס לקבוצת הנפגעים? לפחות תהיה לכם שנה אחת שקטה...



-זה שזוכר הכל:

פגשתם אותו באיזושהיא חתונה עלומה באזור פורים-פסח ובפרץ של רגשנות אמרתם שמזמן לא נפגשתם איתו בארוע פרטני יותר ולמה שלא יקפוץ אליכם באיזשהוא חג לבקר?

הוא כמובן מתמלא התרגשות ואומר שוודאי! בטח שהוא בא! באמת מזמן לא נפגשתם וסוכות הוא זמן מצויין לפגישה מחודשת!

אתם שוכחים מההצהרה הנרגשת שניה אחרי שהיא נאמרה, אבל הוא ממש לא שוכח ממנה.

ואז, באיזה ערב נחמד ושקט, בדיוק כשאתם יושבים סוף-סוף בגירסה המצומצמת של המשפחה סביב השולחן - הוא דופק בדלת לבוש במחלצות,

כשמאחורי גבו מציצה פמליה מכובדת הכוללת את כל ילדיו שיחיו פלוס הזוג הטרי שלו.

אם המשתייך לקטגוריה הנכבדת הזו שייך בנוסף לכל הצרות גם לקבוצת הנודניקים - הלך לכם הערב.



- הנודניק:

זה שמגיע ושוכח ללכת.

הוא מגיע תמיד בשעה מוקדמת ונשאר הרבה אחרי צאת הכוכבים.

יש לו סיפורים מפה ועד הודעה חדשה והוא כמובן לא יתן לכם שהות להשחיל מילה או שתיים, אתם על תקן מארחים עכשיו, לא? אז תגישו עוד פרוסה מעוגת הקרם.



-הנודניק שעשה דיפלומה:

הוא לא רק מביא את עצמו,

הוא מביא את כל המשפחה + הזוגות הנשואים + זוג אורחים חוצניקים שמתארחים אצלו לאורך כל החג.

הכמות המכובדת אולי תביא לקיצור זמן השהיה אצלכם - אך תכפיל את כמות האוכל הנאכל ואת כמות הבלאגן.



בסופו של דבר, למרות הכל, אתם מארחים מצטיינים שמתפקדים עשר בכל הזדמנות ותנאי (כן, גם במקרי ה"רק הייתי בסביבה"),

עובדה! כולם חוזרים להתארח אצלכם מידי שנה בשנה...



אתם מוזמנים להיכנס לבלוג שלי ולהגיב שם למאמר:

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1558938