צריך להבין שיש שתי קבוצות

פעם כתב הרב שרלו שניתן להביט על עלוני השבת ועל אופיים כמין סימן וסמל למצבה של הציות הדתית ועל זרמיה השונים. זה נכון. ואכן, מי שיפתח את עלוני השבת יראה את ההבדל ההולך וגדל בין הקבוצות בציונות הדתית. אנשי מעייני הישועה כותבים על סגולות של קליפות אתרוגים של צדיקים (מי הצדיקים- הרב עובדיה יוסף, הרב אליהו, הרב קנייבסקי וכו'... לא תמצאו שם את האתרוג של הרב אבינר או הרב שפירא), רוב רובם של המרואיינים שם חובשי כיפות אחרות מאשר סרוגות ועוד... בעוד שבעלון "השבת" ידונו בשאלה האם יש לוותר על נוסח הסליחות כי אנחנו כבר בארצנו ובתוך הגאולה. ובאמצע- יש הרבה. יש יותר חרדלי"ם, יש שסדלי"ם, יש כאלה ששונאים את המדינה כי היא לא ימנית מספיק ויש כאלה ששונאים אותה כי היא לא ממלכתית מספיק. המשותף- שכולם רחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב.
אין כמעט קשר בין מתנחלת בגבעות המוסרת עצמה על ארץ ישראל לבין תושבת "הדר גנים" שמזמן הפסיקה ללכת למקווה. אין קשר בין מסנני אינטרנט רימון לבין כאלה שמבלים לילות שלימים מול הישרדות. ובטח שאין קשר בין רבני הר המור לרבני מעלה גלבוע.
מדובר כמובן על הרבה יותר משני ציבורים, אבל בגדול ניתן לחלק לשניים או לשלוש- הציונות הדתית החרדלי"ת עם כיווניה המאוד רוחניים והציונות הדתית של "יהדות עם דרך ארץ" ואל תערבבו- "תורה ועבודה" זה לא יהדות עם דרך ארץ, זה משהו אחר. לובשות המכנסיים ברעננה לא חולקות כמעט שום דבר משותף עם נשות האברכים המרכז הרב וזה עוד לפני שדיברנו על על אנשי יצהר, היישוב היהודי בחברון או אנשי הרב גינזבורג.
אני לא יודעת מה אני רוצה לומר מבחינה מעשית בעניין הזה, אבל מפריעה לי מאוד העובדה של אלו המדברים על "רב המשותף מין המפריד", זה פשוט לא נכון. יש המון מפריד ויש קרבה יותר גדולה בין הדתי לייט לבין החילונים מאשר לצינוות הדתית.
אולי אם יתייסו לעובדה הזו יותר ברצינות לא ינסו שוב להקים מפלגה משותפת, אולי השיח יתברר יותר ואנשים יוכלו להחליט יותר מה מתאים להם, אבל עצם הסתרת המציאות לא תתרום לאף אחד כלום. צריך להכיר בכך שהציונות הדתית היא כבר מזמן לא מקשה אחת.