הבחירה האמיתית

איך מוצאים את האיזון הנכון בחיים? איך מתחברים לאמת הפנימית שלנו? מה נותן לנו את שלוות הנפש האמיתית?

שנים רבות הייתי במסעות חיפוש. אף פעם לא אמרתי לעצמי שאני מחפשת אבל האמת היתה שלכל עבודה שהגעתי, וכל מקום שטיילתי הרגשתי חוסר נחת שגרם לי לקום ולנדוד ולחפש את המטמון העלום הזה שוודאי קיים באיזה מקום.

בטיול האחרון שלי בהודו הרגשתי שאני קרובה מאוד למצוא את מה שחיפשתי. נפגשתי עם חכם אחד הודי והוא אמר לי: "את רוצה לקבל מהשפע האמיתי? עליך להתחבר לגלגול הקודם שלך, לערוך בו תיקון וכך תגיעי לנקודה המהותית שלך ותדעי מהי העבודה האמיתית בחיים ומה היעוד שלך.

ובאמת מאותו יום הרגשתי שמתחיל תהליך ארוך לגילוי האני הפנימי שלי, פגשתי מטיילים רבים, חלקתי איתם בחוויות והרגשתי שהמסע הרוחני שלי מתקדם לקראת יעדו הנכון. עסקתי רבות בגלגולים ובמדיטציות והרגשתי שאני מתחברת לכוחות חזקים מאוד בעולם, כוחות שעלינו רק להיות מודעים להם, להתחבר אליהם, והם נותנים לנו מהשפע שלהם פי כמה וכמה.

ובכל זאת צפתה לי אכזבה. מיום ליום וככל שהתקדמתי והגעתי לתובנות גדולות יותר ומדיטציות מעמיקות יותר, התחלתי להרגיש ריקנות גדולה. הרגשתי שאני מתחברת למקומות הנכונים שלי ולאנרגיות הכי חיוביות שלי. הרגשתי דברים חזק באינטואיציה ויכולתי לעזור לאנשים רבים בחושים המפותחים שפיתחתי, אבל הבור בנשמתי רק הלך וגדל. דברים קטנים שקרו לי ערערו את האיזון הנפשי שלי ולא יכולתי להבין למה.

בתוך כל המערבולת הרגשית הזאת פגשתי חברה אחת שלי והיא הושיטה לי יד ועוגן בכל הבלבול. הוא אמר בפשטות שעלי לבחור במלך. לעזוב את האנרגיות, המדיטציות והאינטואיציות ולהתחבר לאמת הכי פשוטה והכי עתיקה. להתחבר לקב"ה.

הרגשתי שפתח גדול נפתח בפני. ורציתי להכיר את המלך הזה יותר מקרוב. אבל עם ההתקרבות שלי לאלוקים הרגשתי תסכול גדול. הרגשתי שכוחותי עוזבים אותי. הרגשתי שאני נוגעת באמת אבל כל היכולות והאינטואיציות שלי עוזבות אותי. וככל שאני מתייגעת יותר מתגלה בפני רק עוד יגיעה ועוד עבודה חדשה. כבר רציתי לעזוב הכל ולשכוח מהכל אבל חברתי הטובה לא הרפה והסבירה לי את כל התהליך הרוחני שעבר ושעובר עלי.

היא הסבירה לי כך:
אנשים רבים שמתחברים לקב"ה מרגישים שמצאו את האמת. אבל פעמים רבות יכול אדם להגיד לך שהיו לו יותר יכולות וכוחות כשלא היה מחובר לאמת.

למה זה קורה?

אז האמת היא שלכוכבים ומזלות יש הרבה כוחות. ואדם שמתחבר לאסטרולוגיה להילות ולאינטואיציות מרגיש בצדק שהוא התחבר לכוחות מאוד חזקים בעולם. הם באמת כוחות שהקב"ה שם בעולם, ומי שמתחבר אליהם מקבל מהם שפע גדול. אבל הם נקראים כוחות של "הלעומת זה". לא כוחות של קדושה אלא כוחות מהצד האחר. ואדם שמתחבר לכוחות אלו כאילו בחר לדשדש בביצה טובענית שאמנם מצמיחה לו גידולים יפים ואימתניים אבל הוא לא רואה שרק מעבר לפינה נמצא גן מואר ורחב ידיים.

אדם כזה חושב שלאנרגיות ולכוחות שגילה יש כוחות משל עצמם. שאם למשל אני אהיה מכוונת לפי האסטרולוגיה, ואדע מה לעשות באיזה יום בחודש ומהו יום המזל שלי וכו' אוכל לחיות חיים נכונים יותר. אבל האמת היא שהקב"ה נתן כוח לכוכבים ולמזלות. והוא זה שיקבע אם לאדם יהיה יום של מזל או חלילה להפך.

אבל יש פה לא רק ענין הגיוני. אפילו אדם שיודע שהכוכבים ומזלות וכל הכוחות של הצד האחר אין להם כוחות משל עצמם אלא הקב"ה שולט בהכל, מתפתה ללכת אחריהם. למה? כי אם מתחברים אליהם אנו מקבלים שפע גדול יותר. כשמתעסקים עם הרוחות למשל אפשר להרגיש בתוכנו אנרגיות מאוד חזקות. ולהרגיש שאנו מתחברים עם כוחות שמעבר לנו הנותנים לנו כוחות ועוצמות הרבה מעבר לאדם הממוצע.

איך זה הגיוני? הרי אנו אמורים לקבל את כל השפע מהקב"ה ואיך יתכן שיש כאלה כוחות אחרים בעולם?

אלא מוסבר בחסידות שהסטרא אחרת יונקת מהמקיף שלמעלה מהשתלשלות. ומי שמתחבר לכוחות אלה מקבל שפע בריבוי גדול. ובייחוד שהשפע שמקבלים מכוחות אלו הוא חינם. כמו שכתוב בפסוק: "אשר נאכל במצרים חינם", ההשפעה מהלעומת זה היא חינם אין כסף. לא צריך להתאמץ. וכמו שאומר הזוהר: "דרוח מסאבא אזדמן תדיר במגנא ובריקנייא". כלומר רוחות ואנרגיות נמצאות תמיד במקומות שלא דורשים מאמץ, ובמקומות של ריקנות.

ולכן מובנת הגדולה של ישראל. כי נכון שאם מתחברים לכוכבים ומזלות מקבלים שפע גדול, אבל ישראל לא מחפשים את השפע. הם מחפשים את האמת. ובשביל האמת צריך להתיגע. ואפילו כשמתיגעים יתכן שלא יקבלו הרבה "אורות", "גילויים" ואנרגיות, אבל יקבלו את האמת, ויתחברו למלך מלכו של עולם, לקב"ה.

אז למה זה כ"כ קשה לאנשים להתחבר לאמת ולמלך? כי כדי לקבל השפעה מהמלך צריך ביטול. מהו ביטול? לא להרגיש את עצמי למציאות כ"כ חשובה. לקבל מה שהקב"ה אומר לי. כי לקבל השפעה מהכוחות הזרים לא צריך ביטול, ואפילו להיפך. מטיילים במקומות שונים בעולם מגיעים לפעמים לכתות אלו ואחרות ומגיעים מיד לדרגות מאוד גבוהות. ישנם כמה ישראלים שנהיו מנהיגים של ממש בכתות אלו, כי ליהודי יש כוחות מיוחדים. וכשיהודי מפעיל כוחות אלו הוא מגיע למקומות גבוהים במיוחד. אך כדי להגיע למקומות אלו הוא צריך לסמוך על עצמו, על החכמה שלו, על התושיה שלו, וכך להתקדם. אבל מול המלך, אפשר להתקדם רק אם אדם מבטל את עצמו ולא מרגיש שהכל בא ממנו, אלא מבין באמת מהו המקור האמיתי לעולם ומאין מגיעים הכוחות שלו.

אבל ישנה דרגה אף גבוהה יותר. לפי מה שאמרנו עד עכשיו אדם מבין בשכלו שאלוקים הוא האמת. ולכן הוא מחליט לעזוב את כל השפע שיש לו ולבחור במלך. אבל פעמים רבות רואים שאפילו אדם שאינו מכיר את הקב"ה ומעולם לא חגג ראש השנה ופסח חש בהתעוררות גדולה. לפתע הוא מרגיש באיזושהי נקודה בלתי מובנת שהוא רוצה לצום ביום כיפור וללמוד קצת תורה. הוא מרגיש שהנשמה שלו דורשת משהו שהוא כלל איננו יכול להסביר. וזאת הדרגה שהיא אפילו מעל השכל. כי כל אדם מישראל קשור בקב"ה מצד עצם נשמתו. אף אם הוא אינו מבין זאת, הנשמה שלו מבינה ודורשת את הקשר המיוחד עם המלך. וזוהי הדרגה שמעל ההבנה השכלית. דרגה שנקראת: "חלקי ה' אמרה נפשי", יש לי חלק בנפש שקשור עם הקב"ה גם אם אינני מבין זאת בשכל.

ולכן למרות כל השפע שיכולתי לקבל במקום אחר, שפע זה מותיר אותי ריק ונטול כוח. הבחירה האמיתית והברירה הטבעית של היהודי היא רק לבחור במלך, מלכו של עולם. וגם אם זה דורש התיגעות ועבודה קשה, בסופו של דבר זה מה שנותן ליהודי את השלווה האמיתית בהרגישו שהוא הגיע למקום הנכון לנשמה שלו. שתמו נדודיו, ומעתה הוא יכול להקדיש עצמו לעבודה האמיתית שלו ורק להמשיך ולדלות מעומק המטמונים שטבע בו הקב"ה.