עוד כמה בדיחות על שידוכים

כהמשך לז'אנר המצליח- עוד כמה בדיחות על שידוכים...

איש אחד התחתן עם פולניה.
ביום הראשון של ירח הדבש הוא מנסה לרצות את אשתו הטרייה, והוא מכין לה ארוחת בוקר על מגש ומביא לה אותה למיטה.
"ביצת עין?", מתלוננת הפולנייה, "אני רציתי דווקא ביצה מבולבלת!".

למחרת מחליט הבחור שהוא בכל זאת יצליח לרצות אותה. הוא מכין ביצה מבולבלת למופת ומגיש אותה לאשתו למיטה.
"מבולבלת?!" מקטרת הפולנייה, "היום התחשק לי דווקא ביצה עין!".

למחרת, כדי להיות בטוח שהפעם הוא יצליח, מכין הבעל שתי ביצים בצלחת, אחת מבולבלת ואחת עין ומביא אותן לאשתו הפולנייה.
האישה מסתכלת לרגע בצלחת ואומרת : "בלבלת את הביצה הלא נכונה!!!".


פולני פונה לבוס שלו ומבקש: "אוכל לצאת היום מהעבודה קצת יותר מוקדם? אשתי רוצה שנלך לערוך קניות"
הבוס: "מה זה?! כל היום חגגת והסתובבת ועכשיו אתה רוצה לצאת מוקדם? תדע לך שלפני תשע בערב אתה לא מגיע הביתה!"
הפולני: "תודה רבה אדוני! תודה רבה!"


פולניה מתקשרת לחברתה הפולנייה ושואלת "נו מה שלומך? איך הבעל? איך הילדים?"
עונה לה השניה "המצב ממש נפלא! בעלי הנפלא בבית יושב על המחשב, והילדים המתוקים שלי עושים שיעורים".

"טוב" אמרה הפולנייה הראשונה "אני אתקשר מאוחר יותר, אני מבינה שיש לך אורחים".


אישה מבקשת מבעלה שיעזור לה לנקות לפסח אז הוא אומר לה "מה אני קרבן פסח"
אז היא עונה לו "מה אני קרבן תמיד"


בנסיעה מאורגנת של רווקות לקברי צדיקים המדריכה החלה לצעוק:

"תנו לי 'ח'" והבנות עונות: "ח"
"תנו לי 'ת'" והבנות עונות: "ת"
"תנו לי 'ו'" והבנות עונות: "ו"
"תנו לי 'נ'" והבנות עונות: "נ"
"תנו לי 'ה'" והבנותו עונות: "ה"

"מה יצא?" - שואלת המדריכה, והבנות עונות "ח-ת-ו-נ-ה, ח-ת-ו-נ-ה"

ואז הגרושות מהספסל האחורי "עוד הפעם, עוד הפעם"


אישה הגישה לבעלה קציצות בגדלים שונים שואל אותה הבעל מה זה אמור להיות עונה לו האישה- ביקשת לגוון באוכל...


יהודי אחד עמד להשיא את בתו, אבל לא היה לו כסף.
חיפש דרכים, בדק אפשרויות, ניסה לגייס, ללוות, בקיצור עשה כל מה שניתן אבל לא הצליח לגייס כסף לחתונה.
בצר לו, החליט לכתוב מכתב לאלוקים.
"אלוקים, אני עומד להשיא את בתי ואין לי כסף לחתונה. בגלל הכסף החתונה תתבטל ובתי תישאר רווקה. אנא עזור לי!
עשיתי כל מה שרק ניתן לעשות וכסף לא הצלחתי להביא.
אני זקוק לחמישים אלף דולר לקיום החתונה והנדוניה. תודה".

את המכתב שם במעטפה, הדביק בול ושלח בדואר.
הדוור שמיין את המכתבים ראה מכתב לאלוקים.
הסתכל על שם השולח והופתע לראות את השם של ידיד טוב שלו.
חשב לעצמו: "מה קרה לו שהוא שולח מכתב לאלוקים???"
החליט לפתוח ולראות במה מדובר.
אחרי שסיים לקרוא, סגר את המעטפה והתקשר לדואר המרכזי לברר את הכתובת של רוטשילד. הוסיף כמה בולים ושלח את המכתב לרוטשילד.
המזכירה של רוטשילד קיבלה את המכתב, אמרה: מכתב לאלוקים היא לא פותחת.
העבירה את המכתב סגור לרוטשילד, שראה "לאלוקים" והחליט לפתוח.
רוטשילד קרא את המכתב והסיפור נגע ללבו.
ביקש ממזכירתו לשלוח ארבעים אלף דולר ליהודי הזה.
היהודי קיבל את הכסף, התרגש מאוד והצליח לערוך חתונה יפה.
אחרי שנה, ביתו השנייה עמדה להתחתן ושוב ניסה לגייס כסף, ללוות, בקיצור עשה כל מה שניתן אבל לא הצליח לגייס כסף לחתונה.

בצר לו, החליט לכתוב מכתב לאלוקים.
שוב הדוור רואה מכתב לאלוקים מהידיד שלו. הוא כבר מבין שזה לבת השנייה, שם עוד בולים ושולח לרוטשילד.
המזכירה של רוטשילד קיבלה את המכתב, אמרה: מכתב לאלוקים היא לא פותחת.
העבירה את המכתב סגור לרוטשילד, שראה "לאלוקים" והחליט לפתוח:
"אלוקים, תודה רבה על הכסף לחתונה של בתי משנה שעברה. אני עומד להשיא את בתי השנייה ואין לי כסף לחתונה. בגלל הכסף החתונה תתבטל ובתי תישאר רווקה. אנא עזור לי!

עשיתי כל מה שרק ניתן לעשות וכסף לא הצלחתי להביא.
אני זקוק לחמישים אלף דולר לקיום החתונה והנדוניה. תודה".
"נ.ב. הפעם אל תעביר את הכסף דרך רוטשילד; הוא לקח 20% (!) עמלה".


סבא שלי חיתן 14 ילדים ולכל אחד קנה חצי דירה בירושלים.
עד יום מותו הוא סיים עם כל התשלומים ועם כל החובות.
טוב, הוא לא היה גביר או משהו כזה, הוא פשוט חי עד גיל 150.