על כשלונה של המועצה הציבורית

אין ספק שהסיפור היותר גדול בכשלונה של מפלגת ה"בית היהודי" לאחד את הכוחות בציבור הציוני-דתי הוא סיפור כשלונה של המועצה הציבורית.
זהו כשלון שלא פשוט לנתח, מכיוון שמדובר על אנשים טובים ורצינים, ביניהם רבנים מראשי הציונות הדתית, מובילי דרך רבים ובודאי אנשים חכמים רבים.... אולם בכל זאת, אנשים אלו הצליחו לא רק ליצור רשימה שרבים הרגישו שאין היא מתאימה להם, אלא בעיקר לגרום למצב שבו החבילה התפרקה לחלוטין, לשבבים. 
על אף הקושי לנתח את העובדות, עדיין נראה לי שיש כמה סיבות בולטות במיוחד לכשלון המועצה הציבורית, שאת חלקם יש לפרט ולהבין, כי הן נוגעות לעצם תשתית קיומה של הציונות הדתית.

למרות הקושי לומר זאת, הרי שנראה לי שהסיבה המרכזית למה שאירע הוא העליונות של ה"שכבה השלטת" בציונות הדתית. אם במדינת ישראל כולה אנו מדברים על אליטות ועל אוליגרכיות שולטות, הרי שבציונות הדתית ניתן לדבר על ה"מועדון השולט"... מועדון של אנשים שרק להם מותר ורק הם חלק ממי שמותר לו לשלוט. לרשימה הזו לא שייכים, לדוגמא, אנשים כמו הרב רחמים ניסימי או הרב בני אלון. כשהסיבה לכך לא תמיד ברורה. זה גם לא קשור ישירות לנושא החם יותר של "אשכנזים ספרדים" (למרות שלעניות דעתי יש קשר מסויים לסוגיה הזו), אלא קשור לזה שבוועדה ציבורית כזו חייבת לשבת , משום מה, שרה פריש. שכבה שלטת זו היא שמחליטה שכאשר יש למשוך ציבור רחב, חייבים לשבץ דווקא את אורי אורבך ברשימה, או אנשים כמוהו... לדעת השכבה השלטת, אלה בדיוק האנשים שמושכים קהל ויביאו עשרות אלפים לקלפיות. למה? כי ככה אנחנו חושבים.
המועצה הציבורית עשתה טעויות רבות שנבעו מתפיסה זו, ביניהם ביטול הפריימריס, ההצנחה של אורי אורבך (שאני חושב, בכנות, שהוא אדם טוב, אבל הצנחתו חייבה הצנחה נוספת של מישהו מהסוג ה"לא שולט"), ובעיקר ההתעלמות המוחלטת מתוצאות ההצבעה באינטרנט. האחרון הוא מסוג הדברים שמצריכים מחשבה עליונה באמת- לגרום לעשרות אלפי אנשים להצביע באינטרנט ואז להתעלם מהתוצאות, הוא מעשה שלא יעשה ורק עליונות מחשבתית יכולה לגרום לכך שמישהו יחשוב שמעשה מעין זה יעבור בציבור ללא תגובה חריפה מאוד. 
בעיית השכבה השלטת באה לידי ביטוי במקומות נוספים וזאת למרות שנראה שהציבור הרחב מנותק מהשכבה הזו ודרכה, בודאי אנשי העשיה, מנהיגי תנועות ההתיישבות, מנהיגי תנועות התשובה, יוצרי עלוני השבת ועוד... יתירה מזו, כאשר השכבה הרגישה שעלוני השבת אינם מתאימים ל"דרך", הרי שרבני צהר מיהרו להוציא עלון שבת משלהם, שהוא חלק מהדרך שבה מותר לחשוב.

נקודה שניה (יש עוד רבות) היא נקודת אנשי הצבא. שוב, בפעם המי יודע כמה, הוכח שאנשי צבא אינם מתאימים להנהיג. יש בציבור כולו, ובציונות הדתית יותר מכולם, מין הערצה קדושה לאנשי צבא מובילים, כאילו מי שהיה אלוף הוא באמת אדם מיוחד כל כך שנועד ונולד להיות מנהיג. אולם מדינת ישראל מוכיחה פעם אחר פעם שאנשי צבא בכירים הם בעייתים ולא מצליחים. דרך המחשבה השתלטנית של קצין בכיר אינה מאפשרת לו להיות חלק מהעם וממילא אינה מנהיגה. ויותר מכל- הקצינים הבכירים הם חסרי דמיון. משהו בדרך החשיבה מתייבש בפיקוד העליון של הצבא, ההרגל לקבל ציות בכל מחיר ולשמור על עצמך כ"מי שלא טועה" הופך להיות חלק מהאופי... לעניות דעתי יש לאלוף במילואים עמידרור חלק חשוב בכשלון המועצה הציבורית. בתחילה הוא שובח על ידי משקיפים רבים על כך ש"הוא גימד את חברי הכנסת ולימד אותם את מקומם", בזמן ההחלטה על ביטול הפריימריס... אולם הכפיה הזו והעליונות הזו התנפצה כאשר המהלך כולו עלה באש... נסו להקשיב לראיון שעמידרור העניק לערוץ 7 יום אחרי הצגת הרשימה, להתקפה הבוטה שלו על הערוץ, לעליונות שבקולו ותראו עד כמה אנחנו, ועם ישראל כולו, צריך להשתחרר מהמחשבה שאנשי צבא בכירים הם הדרך להפוך דברים ליעילים.

ישנם נקודות נוספות שראוי לעמוד עליהם, והם חשובות להמשך דרכה של הציונות הדתית, אולם לא נוכל להקיף את כולן כעת.