קצת צידה לדרך

סיומה של חופשת הקיץ סימנה בעבורכם, התלמידים העולים לכיתה י"ב, את הכניסה לשלב הסופי לעבר קו הסיום שיכריז בסופו של דבר, לקול צהלתם ושמחתם של כולם, על תום הלימודים בישיבה או באולפנה.

כיתה י"ב היא שנה משמעותית ומכרעת בייחוד בנוגע לבחינות הבגרות ולהצלחה שתשיגו בהן, שהמציאות, אם לטוב ואם לרע, מוכיחה שרצוי שתהיה תעודת בגרות. שנה שחותמת שנים עשרה שנות לימוד, עם חוויות שהיו לכם מהן, אבל צפויות לכם לא רק חוויות לימודיות. כיתה י"ב היא גם שנה בעלת חשיבות בפן החברתי האישיותי. לרוב, השמיניסטים יוצאים להתנדב בקהילה, ישנם שיוצאים למסע לפולין, יש שעושים של"פ בערי פיתוח וזו גם שנה של בחירת המסלול מה לעשות שנה הבאה. הבחירה הנכונה שתעשו בעבורכם, מתוך שלל אופציות שיוצעו בפניכם, תיקבע בםופו של דבר את עתידכם ולהחלטה זו משקל כבד וחשוב. לא אגזים אם אומר שכיתה י"ב היא מין הכנה לחיים האזרחיים, לחיים האמיתיים שמחוץ לכותלי בית הספר.

לימודים, כדאי שתבינו ותפנימו, זה לאו דווקא הספרים, המחברות או טופס הבחינה. לימודים זאת הדרך שהתוויתם לעצמכם בכדי לעבור את הבגרות הכי טוב שאפשר, הכי טוב שאתם מסוגלים. כאן המקום להבהיר ולציין כי אף אחד לא נמדד על פי ציוניו במבחן המתמטיקה או הפיזיקה. ממש לא.

הבגרות היא בראש ובראשונה להפוך להיות אדם בוגר. אחראי. עצמאי. אכפתי. לראות עד כמה כל אחד מכם מסוגל לראות מה קורה סביבו, במשפחה, בקהילה, במדינה הקטנה שלנו. בשנה זו, סביר להניח, תעשו התנדבות בקהילה במסגרת "לאורו נלך"- התנדבות שמיניסטים בקהילה, שתהווה בעבורכם הזדמנות לשנות את פני החברה שאתם אלה תובילו, ולא אחרים, וגם באיזה שהוא מקום ישנה גם את תפיסת עולמכם, ויעשה לכם משהו בלב, ואני זוכה לכתוב שורות אלה מתוך ניסיון אישי.

הרב קוק זצ"ל בספרו כתב: "את העולם הרוחני בונה כל אחד ואחד לעצמו בקרבו". (הרב קוק זצ"ל, אורות הקודש) ומדבריו אלה אתם צריכים להתחזק מבחינה רוחנית מתוך מאמץ אישי של כל אחד ואחת מכם, תוך שאיפה לסיים את שנת הלימודים הבעל"ט עם הרגשה שהלימודים היו בשבילכם לימוד רוחני אבל גם לימוד גשמי. כל יום בשנה, בין מבחן אחד לשני, תשאלו את עצמכם מה ה' מבקש מאיתכם ומה אנו יכולים להשתפר לקראת השנה הבאה, וכך תוכלו להבטיח שתהיה לכם סיפוק מהשנה שחלפה.

שנת לימודים מועילה ומשמעותית תהיה אם תדעו למצוא את האיזון בין הלימוד הרוחני ללימוד הגשמי ומתוך כך תאגרו כוחות לשנה הבאה, אם זה בצבא, ישיבה, בשירות הלאומי, עתודה וכו'. פשוט לעשות את ה"פיניש" האחרון על הצד הטוב ביותר, ואתם רק תרוויחו מזה.

אני מאמין ובטוח שבמוסדות בהם למדתם, אם זה ישיבה או אולפנה, רכשתם ידע אבל גם ספגתם ערכים ואמונה חזקה ואותם אתם, בנים ובנות, צריכים לקחת ולהטמיע בכם כך שהם יעצבו את אישיותכם ויעניקו לה ייחודיות. גם מסע בן אלפי קילומטרים מתחיל בצער הראשון. כל אחד מאיתנו עובר במשך חייו מסע מתמשך וארוך שגדוש באין ספור תחנות ביניים. תפקידינו לאורך חיינו הוא לשפר ולשדרג את אישיותינו בכל שלב ושלב. צריך לזכור תמיד שמידות טובות זה המפתח לכול, והשנה הזאת, כחלק מהשנים של ההתבגרות ועיצוב ה"אני" האישי, היא הזדמנות לעבוד על המידות ביתר שאת.

אין ספק שזו שנה דחוסה שמתאפיינת במתכונות ובבגרויות, בזימונים ללשכת גיוס, מבחנים, גיבושים לסיירת, מציאת מסגרת לשנה הבאה והכל בטווח זמן מצומצם. אבל חשוב שתמצאו את האיזון בין ההשקעה והמאמץ על הבגריות ודברים חשובים אחרים. תפנימו היטב שלצד הבגריות, שאסור כמובן לזלזל בהן, יש אפשרות ללמוד דברים אחרים, משמעותיים הרבה יותר, שאמנם לא תקבל עליהם תעודה או תואר אבל הם דברים שבאמת יעזרו לך בחיים. למשל ללמוד לדבר ברכות ובנעימות, להקשיב, להגיב, להתחשב, להכיר אנשים, ללמוד בכלל איך אנשים מתנהגים ואיך ניתן לקדם את החברה שמסביבי. לא חסר.

אבל בעיקר זו שנה שבמהלכה או אפילו בסופה תצטרכו לקבל החלטה גורלית ומשמעותית לחייכם. האם תעדיפו, במידה והנכם בנים- בהשתקעות בלימוד תורה / במכינה או ישר לצבא. ואם הנכן בנות- ללכת לשנת שירות, לימודים אקדמיים או אולי לצבא.

אני מאחל לכם שתעשו את ההחלטה נכונה והמתאימה בעבורכם ותצליחו.