הציניות נצחה...

* הציניות ניצחה, הפוליטיקאים ידמעו דמעות תנין היום, יתראיינו על גודל הלבטים שלהם, ויטענו שלמרות התוצאות המרות הם לא היו משנים את החלטתם "האמיצה". הם עושים את זה כי הם משחקים ברגשותיו של ישראל ישראלי. לא שזה בעיה לשכנע את ישראל ישראלי שההסכם שנחתם עם השטן הוא הסכם גרוע, משפיל, (בעברית דתית "חילול השם") ועתיד לשפוך דם רב בישראל, פשוט יותר קל להציג את זה כטלנובלה עם אפיזודות מתחלפות במשך שנתיים כאשר בפרק האחרון יש את מרב הדמעות, ישראל ישראלי, ובמיוחד אשתו ישראלה פשוט יצפו היום בפרק האחרון כאשר הבימאים של התקשורת האלקטרונית, בשיתוף פעולה עם הפוליטיקאים, יתכננו איך עוד אפשר לעבוד על העם הזה בעניים. 

* שרת החוץ אישה מאד חשובה (שחושבת שממשלת ישראל היא כמו ועדת קישוט בימיה היפים בתיכון) צריכה לנהל את ההסברה של מדינת ישראל. ובכן, ציונה היא ציון כושל.
במקום לנצל את ההזדמנות להראות לעולם על מה ולמה חוגגים השכנים מלבנון (כמו: מי הוא סמיר קונטר ימ"ש שזוכה להיות בן-חורין היום) ומי הולך לזכות לקבלת פנים ממלכתית מצד נשיא המדינה הלבנונית וראש ממשלתה, השואפת למלכות, השרה המרוממת מעם, תעסוק גם היום בשאיפות השלום של כולנו ועל רגע המימוש המתקרב של שלום אזורי מזרח תיכוני.
היא גם תסנגר על פואד סניורה (ר"מ לבנון) שאין לו בעצם ברירה הוא חייב להשתתף בחגיגות קונטר כי הוא אנוס ע"י החיזבאלה. גברתי השרה את רוצה להשכין שלום עם שכנים או עם אנוסים? אבו מאזן שבוי של חמס, סניורה של חיזבלה, נאסרללה ע"י האירניםץ גבירתי היקרה, אנא התעשתי, המדינה הזאת חשובה מדי אם זה גדול עלייך אנא מימך שחררי אותנו מנוכחותך.
 
* לציונות האמונית דרוש:
1.נואם כיכרות בסגנון מנחם בגין.
2.לוק של ברק אובאמה (להבדיל).
3. גיבור כמאיר הר-ציון.

והכול עם כיפלה שתעטר את ראשו... ולמי שחסר סעיף רביעי שמדבר על תלמיד חכם זה, בלעה"ר, לא חסר.

בעיקבות תגובות שקיבלתי-
הפנייה היא גם למנהיגה לציונות האמונית (ולענ"ד יש לבחורה אף יותר סיכוי)
והקריטריונים הם לענ"ד:

1. כריזמה והופעה כמו לאביטל שרנסקי, ולקרנית גולדווסר.
2. גיבורה כמו זא'ן דארק (להבדיל).
3. ונואמת כיכרות כמו מנחם בגין (מצטער זה קריטריון משותף לגברים, ונשים).

• ואני חייב לציין את שחרורו של אלעזר שטרן היום ע"י לינק למאמר של אפרת שפירא רוזנברג http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3569162,00.html

והטוקבק הנפלא הראשון של שמואל שילה, ואת זה אני מצטט, ולא רק שולח לינק.
הציבור הדתי לא מחכה שאנשי הצבא הדתיים יהיו "עושי דברו" אלא שימשיכו את הקו שבו דבקו בצעירותם - לפני שמדיניות יישור הקו הצהלית העלימה את הערכים שקיבלו בבית.
הרמיזה החזקה ביותר לכך שאנשים איבדו את העצמיות כשעלו לעמדת שררה כלשהי היתה דווקא בכתבה שלך: "כל הבכירים הדתיים בצבא, ללא יוצא מן הכלל, יישרו קו עם המדיניות הצה"לית". אם זה היה סמל לביטוי עצמי כלשהו, הייתי מצפה שלפחות אחד ידבר, יעיר או לפחות יקמט את מצחו.

ברגע שכולם נוקטים באותה גישה הדבר מזכיר את סרטם של מונטי פייתון "בריאן כוכב עליון" - כולם מצהירים בבת אחת ובטון אחד שהם אינדבידואלים. כמה חבל שבמקרה שלנו לא היה אחד לפחות שטען שהוא לא...