כת האנתרופוסופיה בבית הספר...
יד לאחים/ דסק החדשותכו סיוון, תשסח29/06/2008"ברגע שרק התקרבנו לאחת הכיתות, הופיע במקום איש גדל מידות שאסר עלינו, פיזית, להיכנס לתוכן" * "פתאום נודע לנו שהכת הפגאנית הזו, מנהלת סמינרים מטעמה בתוככי בית הספר בשעות הערב"
צריך להקשיב לד', אב לשתי תלמידות הלומדות בבית ספר 'זומר' ברמת גן, כדי לקלוט את הקלות המצמררת, הבלתי נסבלת, שבה כת מפוקפקת, המושתתת על אנטישמיות ועבודת אלילים, משתלטת בפתע פתאום על חיים שלווים של אזרח מן השורה. צריך לקרוא את התיאור האותנטי שלו, רק כדי לדעת ולהפנים שהלוחמה העיקשת שמנהלים אנשי יד לאחים, זה שנות דור, כארגון הניצב בחזית המאבק בכתות, איננה מלחמה מיסטית או שולית, אלא מאבק הרואי ומוחשי לגמרי על חיים של יהודים כאן, בארץ ישראל.
התרגשות נשמעת בקולו של ד. אזרח מן השורה, כשהוא פותח בתיאורו. במהלך השיחה הוא מפסיק את שטף דיבורו כמה פעמים כדי להשתלט על עצמו, אולם כנות הדברים היוצאים מפיו משכנעת גם את אחרון הספקנים או הציניקנים. "לפני מספר שנים", חוזר ד. לאחור, "רשמתי את בתי הבכורה לכיתה א' של בית הספר זומר הקרוב למקום מגוריי ברמת גן. כשבאתי לרשום אותה לבית הספר, נאמר לי כי בבית הספר פועלים שני מסלולים. האחד – רגיל. השני - אנתרופוסופי. על המסלול השני לא שמעתי עד אז. הוסבר לי כי 'זהו מסלול ייחודי ומאוד אתגרי'. בכיתה ב' כבר לומדים בו אנגלית, בכיתה ג' כבר משתתפים בחוגים שונים. וכן הלאה. ההרשמה למסלול השני כרוכה גם בתוספת ניכרת של תשלום, כ-900 ש"ח דמי שכר-לימוד לחודש.
"מטבעי אני שמרן ולכן החלטתי לרשום את בתי למסלול הרגיל. לשמחתי הרבה, בתי הוציאה ציונים טובים מאוד ולא אירעה כל התנגשות ביני לבין בית הספר. מפעם לפעם, כשהופעתי באסיפות הורים, התברר לי כי הדבר מיותר שכן לצוות לא הייתה כל טענה לתלמידה שהציון הממוצע שלה בכל המקצועות הוא 100.
שנתיים לאחר מכן, רשמתי גם את בתי השנייה לבית-ספר זומר. גם אותה רשמתי למסלול הרגיל".
האסימון על מה שמתרחש מתחת לאפן של שתי בנותיו נפל בתודעתו של ד. רק לפני חודשים אחדים. "פתאום אני שומע תלונות מהורים שונים. תחילה דיברו על אפליה בין שני המסלולים. אמרו שההפסקות לא משותפות וכתוצאה מכך נוצרים חיכוכים ומריבות. אם חצר בית הספר מלאה במאות ילדים משחקים, בשעה שלתלמידי המסלול האחר יש לימודים, הדבר יוצר עימותים. בתוך כך מתגנבת לאוזנינו השמועה שהמסלול השני, האנתרופוסופי, עתיר בתקציבים. אני שומע ששם מושקע בכל מסיבת חג וכיוצא בזה, סכומי עתק, בקנה מידה של 30-40 אלף שקל. זה השלב שבו אני וכמה הורים נוספים מבקשים להתעניין יותר במה שמתרחש בין כותלי בית הספר, במסלול השני, שבו לומדים 240 תלמידים, לעומת 160 תלמידים שלומדים במסלול האנתרופוסופי".
ד' הופתע לגלות דברים שעליהם שמע עד כה רק באגדות ובסיפורים. "אני מתחיל לנבור קצת ביסודות השיטה המפעילה את המסלול האנתרופוסופי. התרמית הראשונה שאני מגלה היא בתחום המזון. יום אחד נודע לי שהמסלול מקיים ביום שישי 'יום בריאות'. החלטתי להתגנב למקום למרות שהיו בו רק תלמידים ומורים של המסלול האנתרופוסופי. לתמיהתי, אני מגלה כי במרכז יום המזון יש דוכן של בורקס וג'חנון. על איזו בריאות אתם מדברים, תמהתי בקול באוזני אחד המדריכים. הלה גילה מיד שאיני שייך למקום ומיהר להורות לי לעזוב את השטח.
"זמן קצר לאחר מכן, החליטה אשתי, במסגרת יום פעילות שבו השתתפו אמהות לתלמידים מהמסלול הרגיל, לקראת חג הסוכות, להקים סוכה בחצר בית הספר. לפי תומה היא לקחה כמה קרשים שככל הנראה שייכים היו לצוות האנתרופוסופי. אחד המדריכים גילה זאת ומיד הופיע במקום, נטל את הקרשים כשהוא מוחה בקול על עצם השימוש בהם לסוכה. אשתי שבה הביתה באומרה כי המשטמה שנראתה בעיני המדריך הייתה מוזרה מאוד וכי נראה שלא נטילת החפץ הפריעה לו אלא עצם היומרה להקים סוכה הייתה לו לזרא".
שני הסימנים הפעוטים הללו לכאורה, מדליקים נורה אדומה בתודעתו של ד' והוא מחליט, עם עוד כמה הורים, להיכנס אישית לכיתות שבהן לומדים תלמידי המסלול האנתרופוסופי כדי לראות מה בדיוק מתרחש שם. הרצון הזה נתקל בהתנגדות בוטה ומחשידה. "ברגע שרק התקרבנו לאחת הכיתות, הופיע במקום איש גדל מידות שאסר עלינו, פיזית, להיכנס לתוכן. ניסינו לומר שאנו הורים לתלמידי בית הספר, אבל הוא אמר מיד: אתם לא הורים של תלמידי המסלול הזה. אין לכם רשות להיכנס. חזרתי על הניסיון לחדור לכיתות, גם שלא בשעת הלימודים, אבל גם אז גיליתי שהכיתות נעולות בצורה חשודה. אין כניסה. העסק החל להיראות לי מאוד לא טוב. חזרתי הביתה והתחלתי לבדוק במחשב לאן מובילה אותי המילה אנתרופוסופיה. ככל שעלו עוד ועוד תוצאות, נהיה לי שחור בעיניים.
"מהתוצאה הישירה, שהופיעה בשלל וריאציות, למדתי כי האנתרופוסופיה איננה מסלול לימודים אתגרי אלא כת פגאנית מיסודו של אנטישמי נודע בשם רודולף שטיינר אשר פיתח מדיטציה מיסטית שבאמצעותה אמור להגיע כל אדם להכרה של 'אותו האיש' בתוך עצמו כביכול. העולם כולו נשען, לפי משנתה המפוקפקת של כת זו, על שלושה צירים שהמרכזי שבהם הוא דמותו של אותו האיש והצלבתו. בפרסומיה השונים קוראת לעצמה האנתרופוסופיה, 'הנצרות האמיתית', או 'הנצרות המסתורית'.
"אני ממשיך לחפש ומגלה שאחד ממעוזי הכת בישראל הוא בקיבוץ הרדוף. בני הקיבוץ הם נאמני הכת והם משתיתים את חייהם על הפולחנות הנוצרית העוסקת במדיטציה וביצירת קשר עם מתים בעולם הרוחות. גיליתי גם שדו"ח הוועדה הבינמשרדית למאבק בכתות של משרד ראש הממשלה הצרפתי, כמו דו"ח הפרלמנט הבלגי, תוקפים בחריפות רבה את הכת האנתרופוסופית ומציינים אותה לגנאי.
"תוך כדי שיטוט במחשב, אני מגלה שיש ארגון שפועל במרץ נגד הכת הזו במשך שנים. זה היה הגוף היחיד שבאמצעות החומרים האותנטיים שלו שמציפים את הרשת למדתי לחרדתי כי בבתי הספר האנתרופוסופיים, מדי יום, לפני ארוחת הבוקר נוהגים הילדים לברך את 'השמש, האדמה, הרוח והים'. יצרתי קשר עם אנשי יד לאחים שהגישו לי חומר הסברה ערוך ומפורט, ובו, בין היתר, דיבר אליי משפט שמצוטט מפי ד"ר אילן גור-זאב מאוניברסיטת חיפה שקובע: 'רבים מההורים השולחים את ילדיהם לחינוך האנתרופוסופי, שולחים את ילדיהם לאקספרימנט לא נודע, מבלי לדעת במה מדובר. הדבר מעלה את שאלת האחריות של ההורים'. קראתי את הדברים ואמרתי בלבי, ספק אם החוקר המלומד, יודע בעצמו עד כמה מדויקים דבריו.
"כאילו לא די בכל אלו, אני מגלה בשיטוט שלי שהכת הזו, היא ולא אחרת, מקיימת סמינרים שבהם 'מוכרים' את השיטה על מאפייניה הפסולים, כאן, בין כותלי בית ספר זומר, שבו לומדות בנותיי. עכשיו כבר היה ברור לי מדוע הכיתות הללו נעולות ואין רשות לזרים כמוני לחדור לתוכן. שיתפתי במידע שנחשפתי אליו הורים נוספים שהגיבו בחרדה גלויה. החלטנו יחד לארוב לשעת כושר שבה נוכל להיכנס לאחת הכיתות ולראות באופן בלתי אמצעי את המתרחש בתוכן.
"לאחר כמה ימים של תורנויות בינינו, הגיעה השעה שבה אחד השומרים שכח בטעות לנעול את אחד מחדרי הכיתות של המסלול האנתרופוסופי. ההורה התורן מיהר להזעיק את כולנו ויחד נכנסנו לכיתה. ברגע שנכנסו לכיתה, חשכו עינינו ולבנו החל להלום בפראות. שולחן המורה לא היה אלא במה של פולחן, כמו בתיאורי העבודה הזרה מימי התנ"ך. את הכיתה אפפו ריחות מוזרים של קטורת. את הקיר כיסו תמונות גדולות של אותו האיש ו'אמו'. זו לא הייתה כיתה, זו הייתה כנסייה מבעיתה".
ההורים שהצטיידו מבעוד מועד במצלמה הנציחו בה את אשר ראו עיניהם ויצאו למאבק גלוי כשהם נעזרים באנשי האגף למאבק בכתות של יד לאחים. "המחאה רק בתחילתה", מבהיר ד' שמדווח על הולכת שולל מתמשכת, גם בעצם ימים אלו, לאחר חשיפת האמת. "זה לא יאומן אבל אנשי המסלול טוענים כי התמונות שאנו מציגים אינן אותנטיות וכי מרדיפתנו אותם, יצרנו אותם במחשב, באמצעות פוטו-מונטאז' וכיוצא בזה".
בשמו ובשם הורים רבים נוספים, שהולכים ומצטרפים למעגל ההורים שאינם מסכימים לעבור לסדר היום, מצהיר ד' גלויות: "עצם העובדה שלקראת שנת הלימודים הבאה, קבוצה גדולה של הורים תודיע בשער בת רבים: 'נאלצנו להוציא את בנותינו מבית הספר כי פועלת בו כת של אנטישמים עובדי אלילים' – תחולל סערה אדירה בכל הארץ".
יו"ר יד לאחים, הרה"ג רבי שלום דב ליפשיץ, שנדרש השבוע להתייחס למונולוג הקשה שנרשם בצורה אותנטית לחלוטין מפי ההורה, הסב את תשומת הלב לתכתובת הענפה שהוא מקיים עם שרת החינוך, אשר עד כה לא נשאה פרי כאשר שרת החינוך ממניעים הטעונים בדיקה לא נדרשת להוצאת כת האנתרופוסופיה ממערכת החינוך בארץ, הגרש"ב ליפשיץ הדגיש במכתבו לשרת החינוך כי גישה חמורה זו הגובלת בחוסר אחריות לעתידם היהודי של ילדי ישראל ונוגדת את החוק, תביא את יד לאחים להגשת בג"ץ נגד שרת החינוך.
לאור זאת פנה עו"ד משה מורגנשטרן מהסגל של יד לאחים למשטרה וליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה נגד שרת החינוך על כך שמסייעת לעבור על חוקי המדינה האוסרים פעילות מיסיונרית בקרב ילדים.
התרגשות נשמעת בקולו של ד. אזרח מן השורה, כשהוא פותח בתיאורו. במהלך השיחה הוא מפסיק את שטף דיבורו כמה פעמים כדי להשתלט על עצמו, אולם כנות הדברים היוצאים מפיו משכנעת גם את אחרון הספקנים או הציניקנים. "לפני מספר שנים", חוזר ד. לאחור, "רשמתי את בתי הבכורה לכיתה א' של בית הספר זומר הקרוב למקום מגוריי ברמת גן. כשבאתי לרשום אותה לבית הספר, נאמר לי כי בבית הספר פועלים שני מסלולים. האחד – רגיל. השני - אנתרופוסופי. על המסלול השני לא שמעתי עד אז. הוסבר לי כי 'זהו מסלול ייחודי ומאוד אתגרי'. בכיתה ב' כבר לומדים בו אנגלית, בכיתה ג' כבר משתתפים בחוגים שונים. וכן הלאה. ההרשמה למסלול השני כרוכה גם בתוספת ניכרת של תשלום, כ-900 ש"ח דמי שכר-לימוד לחודש.
"מטבעי אני שמרן ולכן החלטתי לרשום את בתי למסלול הרגיל. לשמחתי הרבה, בתי הוציאה ציונים טובים מאוד ולא אירעה כל התנגשות ביני לבין בית הספר. מפעם לפעם, כשהופעתי באסיפות הורים, התברר לי כי הדבר מיותר שכן לצוות לא הייתה כל טענה לתלמידה שהציון הממוצע שלה בכל המקצועות הוא 100.
שנתיים לאחר מכן, רשמתי גם את בתי השנייה לבית-ספר זומר. גם אותה רשמתי למסלול הרגיל".
האסימון על מה שמתרחש מתחת לאפן של שתי בנותיו נפל בתודעתו של ד. רק לפני חודשים אחדים. "פתאום אני שומע תלונות מהורים שונים. תחילה דיברו על אפליה בין שני המסלולים. אמרו שההפסקות לא משותפות וכתוצאה מכך נוצרים חיכוכים ומריבות. אם חצר בית הספר מלאה במאות ילדים משחקים, בשעה שלתלמידי המסלול האחר יש לימודים, הדבר יוצר עימותים. בתוך כך מתגנבת לאוזנינו השמועה שהמסלול השני, האנתרופוסופי, עתיר בתקציבים. אני שומע ששם מושקע בכל מסיבת חג וכיוצא בזה, סכומי עתק, בקנה מידה של 30-40 אלף שקל. זה השלב שבו אני וכמה הורים נוספים מבקשים להתעניין יותר במה שמתרחש בין כותלי בית הספר, במסלול השני, שבו לומדים 240 תלמידים, לעומת 160 תלמידים שלומדים במסלול האנתרופוסופי".
ד' הופתע לגלות דברים שעליהם שמע עד כה רק באגדות ובסיפורים. "אני מתחיל לנבור קצת ביסודות השיטה המפעילה את המסלול האנתרופוסופי. התרמית הראשונה שאני מגלה היא בתחום המזון. יום אחד נודע לי שהמסלול מקיים ביום שישי 'יום בריאות'. החלטתי להתגנב למקום למרות שהיו בו רק תלמידים ומורים של המסלול האנתרופוסופי. לתמיהתי, אני מגלה כי במרכז יום המזון יש דוכן של בורקס וג'חנון. על איזו בריאות אתם מדברים, תמהתי בקול באוזני אחד המדריכים. הלה גילה מיד שאיני שייך למקום ומיהר להורות לי לעזוב את השטח.
"זמן קצר לאחר מכן, החליטה אשתי, במסגרת יום פעילות שבו השתתפו אמהות לתלמידים מהמסלול הרגיל, לקראת חג הסוכות, להקים סוכה בחצר בית הספר. לפי תומה היא לקחה כמה קרשים שככל הנראה שייכים היו לצוות האנתרופוסופי. אחד המדריכים גילה זאת ומיד הופיע במקום, נטל את הקרשים כשהוא מוחה בקול על עצם השימוש בהם לסוכה. אשתי שבה הביתה באומרה כי המשטמה שנראתה בעיני המדריך הייתה מוזרה מאוד וכי נראה שלא נטילת החפץ הפריעה לו אלא עצם היומרה להקים סוכה הייתה לו לזרא".
שני הסימנים הפעוטים הללו לכאורה, מדליקים נורה אדומה בתודעתו של ד' והוא מחליט, עם עוד כמה הורים, להיכנס אישית לכיתות שבהן לומדים תלמידי המסלול האנתרופוסופי כדי לראות מה בדיוק מתרחש שם. הרצון הזה נתקל בהתנגדות בוטה ומחשידה. "ברגע שרק התקרבנו לאחת הכיתות, הופיע במקום איש גדל מידות שאסר עלינו, פיזית, להיכנס לתוכן. ניסינו לומר שאנו הורים לתלמידי בית הספר, אבל הוא אמר מיד: אתם לא הורים של תלמידי המסלול הזה. אין לכם רשות להיכנס. חזרתי על הניסיון לחדור לכיתות, גם שלא בשעת הלימודים, אבל גם אז גיליתי שהכיתות נעולות בצורה חשודה. אין כניסה. העסק החל להיראות לי מאוד לא טוב. חזרתי הביתה והתחלתי לבדוק במחשב לאן מובילה אותי המילה אנתרופוסופיה. ככל שעלו עוד ועוד תוצאות, נהיה לי שחור בעיניים.
"מהתוצאה הישירה, שהופיעה בשלל וריאציות, למדתי כי האנתרופוסופיה איננה מסלול לימודים אתגרי אלא כת פגאנית מיסודו של אנטישמי נודע בשם רודולף שטיינר אשר פיתח מדיטציה מיסטית שבאמצעותה אמור להגיע כל אדם להכרה של 'אותו האיש' בתוך עצמו כביכול. העולם כולו נשען, לפי משנתה המפוקפקת של כת זו, על שלושה צירים שהמרכזי שבהם הוא דמותו של אותו האיש והצלבתו. בפרסומיה השונים קוראת לעצמה האנתרופוסופיה, 'הנצרות האמיתית', או 'הנצרות המסתורית'.
"אני ממשיך לחפש ומגלה שאחד ממעוזי הכת בישראל הוא בקיבוץ הרדוף. בני הקיבוץ הם נאמני הכת והם משתיתים את חייהם על הפולחנות הנוצרית העוסקת במדיטציה וביצירת קשר עם מתים בעולם הרוחות. גיליתי גם שדו"ח הוועדה הבינמשרדית למאבק בכתות של משרד ראש הממשלה הצרפתי, כמו דו"ח הפרלמנט הבלגי, תוקפים בחריפות רבה את הכת האנתרופוסופית ומציינים אותה לגנאי.
"תוך כדי שיטוט במחשב, אני מגלה שיש ארגון שפועל במרץ נגד הכת הזו במשך שנים. זה היה הגוף היחיד שבאמצעות החומרים האותנטיים שלו שמציפים את הרשת למדתי לחרדתי כי בבתי הספר האנתרופוסופיים, מדי יום, לפני ארוחת הבוקר נוהגים הילדים לברך את 'השמש, האדמה, הרוח והים'. יצרתי קשר עם אנשי יד לאחים שהגישו לי חומר הסברה ערוך ומפורט, ובו, בין היתר, דיבר אליי משפט שמצוטט מפי ד"ר אילן גור-זאב מאוניברסיטת חיפה שקובע: 'רבים מההורים השולחים את ילדיהם לחינוך האנתרופוסופי, שולחים את ילדיהם לאקספרימנט לא נודע, מבלי לדעת במה מדובר. הדבר מעלה את שאלת האחריות של ההורים'. קראתי את הדברים ואמרתי בלבי, ספק אם החוקר המלומד, יודע בעצמו עד כמה מדויקים דבריו.
"כאילו לא די בכל אלו, אני מגלה בשיטוט שלי שהכת הזו, היא ולא אחרת, מקיימת סמינרים שבהם 'מוכרים' את השיטה על מאפייניה הפסולים, כאן, בין כותלי בית ספר זומר, שבו לומדות בנותיי. עכשיו כבר היה ברור לי מדוע הכיתות הללו נעולות ואין רשות לזרים כמוני לחדור לתוכן. שיתפתי במידע שנחשפתי אליו הורים נוספים שהגיבו בחרדה גלויה. החלטנו יחד לארוב לשעת כושר שבה נוכל להיכנס לאחת הכיתות ולראות באופן בלתי אמצעי את המתרחש בתוכן.
"לאחר כמה ימים של תורנויות בינינו, הגיעה השעה שבה אחד השומרים שכח בטעות לנעול את אחד מחדרי הכיתות של המסלול האנתרופוסופי. ההורה התורן מיהר להזעיק את כולנו ויחד נכנסנו לכיתה. ברגע שנכנסו לכיתה, חשכו עינינו ולבנו החל להלום בפראות. שולחן המורה לא היה אלא במה של פולחן, כמו בתיאורי העבודה הזרה מימי התנ"ך. את הכיתה אפפו ריחות מוזרים של קטורת. את הקיר כיסו תמונות גדולות של אותו האיש ו'אמו'. זו לא הייתה כיתה, זו הייתה כנסייה מבעיתה".
ההורים שהצטיידו מבעוד מועד במצלמה הנציחו בה את אשר ראו עיניהם ויצאו למאבק גלוי כשהם נעזרים באנשי האגף למאבק בכתות של יד לאחים. "המחאה רק בתחילתה", מבהיר ד' שמדווח על הולכת שולל מתמשכת, גם בעצם ימים אלו, לאחר חשיפת האמת. "זה לא יאומן אבל אנשי המסלול טוענים כי התמונות שאנו מציגים אינן אותנטיות וכי מרדיפתנו אותם, יצרנו אותם במחשב, באמצעות פוטו-מונטאז' וכיוצא בזה".
בשמו ובשם הורים רבים נוספים, שהולכים ומצטרפים למעגל ההורים שאינם מסכימים לעבור לסדר היום, מצהיר ד' גלויות: "עצם העובדה שלקראת שנת הלימודים הבאה, קבוצה גדולה של הורים תודיע בשער בת רבים: 'נאלצנו להוציא את בנותינו מבית הספר כי פועלת בו כת של אנטישמים עובדי אלילים' – תחולל סערה אדירה בכל הארץ".
יו"ר יד לאחים, הרה"ג רבי שלום דב ליפשיץ, שנדרש השבוע להתייחס למונולוג הקשה שנרשם בצורה אותנטית לחלוטין מפי ההורה, הסב את תשומת הלב לתכתובת הענפה שהוא מקיים עם שרת החינוך, אשר עד כה לא נשאה פרי כאשר שרת החינוך ממניעים הטעונים בדיקה לא נדרשת להוצאת כת האנתרופוסופיה ממערכת החינוך בארץ, הגרש"ב ליפשיץ הדגיש במכתבו לשרת החינוך כי גישה חמורה זו הגובלת בחוסר אחריות לעתידם היהודי של ילדי ישראל ונוגדת את החוק, תביא את יד לאחים להגשת בג"ץ נגד שרת החינוך.
לאור זאת פנה עו"ד משה מורגנשטרן מהסגל של יד לאחים למשטרה וליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה נגד שרת החינוך על כך שמסייעת לעבור על חוקי המדינה האוסרים פעילות מיסיונרית בקרב ילדים.
הוסף תגובה
עוד מיד לאחים/ דסק החדשות
עוד בנושא אקטואליה