קורח - מן השרופים ומן הבלועים
ערן כהאןכג סיוון, תשסח26/06/2008פרשת קורח, כידוע, פרשה לדרשנים. פסוקים רבים כתובים בצורה 'לא מסודרת' של שברי פסוקים ופסוקים חסרים, מה שמשאיר פתח לדרשות רבות...
פרשת קורח, כידוע, פרשה לדרשנים. פסוקים רבים כתובים בצורה 'לא מסודרת' של שברי פסוקים ופסוקים חסרים, מה שמשאיר פתח לדרשות רבות. כבר המילה הראשונה של הפרשה לא מובנת, ורש"י עוד לפני שניגש לדורשה מקדים לומר: "פרשה זו נדרשת יפה במדרש תנחומא", כאומר לנו רש"י, יהיה קשה למצוא מרגוע לפסוקים על דרך הפשט. עם זאת, המבנה הכללי של הפרשה הוא די ברור: לאורך כל הפרשה ניתן לראות שישנם שני סיפורים מרכזיים, שני מוקדים. במוקד האחד ישנם מאתיים חמישים איש קראי עדה שטוענים כנגד אהרון, על הכהונה. ובמוקד האחר עומדים דתן ואבירם כנגד משה, וטוענים על המלוכה. וכנגד שני העניינים הללו, מגיעים שני עונשים שונים: מאתיים חמישים איש מקטירי הקטורת - אש אוכלתם. דווקא הקטורת והאש, שמסמלים את עבודת הכהונה. ואילו דתן ואבירם ומשפחותיהם - האדמה בלעתם. דווקא האדמה, שמסמלת את המלוכה. (נאמר מבלי להסביר, שקורח פסח על שני הסעיפים, וטען על שני כתרים, כלשון חז"ל "קרח מן השרופים ומן הבלועים", סנהדרין י ע"א).
שתי המחלוקות הללו, אלו הם שני סוגי מחלוקת שקיימים בכל אחד מאיתנו. ישנה מחלוקת שמגיחה מהצד הנמוך שבנו, ממקום של יצר ותאווה, מן האדמה שבנו. דתן ואבירם מלווים אותנו עוד מיציאת מצרים ("והנה שני אנשים עברים ניצים") בכל מיני מריבות נמוכות, ומאותו מקום ארצי ממנו התעוררה מחלוקתם הם מוצאים את סופם, כאשר האדמה בולעתם. מאידך, ישנה מחלוקת שמגיעה מהצד העליון שבנו, ממקום של קנאות רוחנית דתית. זו מחלוקת הרבה יותר מסוכנת, מכיוון שהיא כביכול ל'שם שמים'. מאתיים חמישים איש היו אנשי רוח גדולים, כפי שהתורה מדגישה - "נשיאי עדה, קראי מועד, אנשי שם", אך מחלוקתם נבעה מתוך קנאות דתית פסולה. ומאותו מקום רוחני ממנו התעוררה מחלוקתם הם מוצאים את סופם, כאשר יורדת אש מאת ה' ואוכלתם.
התיקון לאותן מחלוקות תבוא על ידי הקטורת. הקטורת הפנימית שכל כולה "דבר שהנשמה נהנית ממנו", מלמדת אותנו שמצד הנשמה - באמת כולם מקושרים זה לזה (בארמית 'קטרא' = קשר). כולם קדושים, וכולם שווים. מצד שני, דווקא הקטורת היא זאת שהולכת עם הכהן הגדול ביום הכיפורים לפני ולפנים, בכדי להזכיר לו שעד ולא עד בכלל. כולם קדושים, ואף על פי כן, הקב"ה הוא זה שמחליט מי כן ומי לא. שנזכה לרכוש את אותה סגולה שיש לה לקטורת, ולאמץ לעצמנו הסתכלות פנימית שכזו, ומתוך כך, בעזרת ה' תיעצרנה בקרוב כל המגיפות והרעות שפוקדות אותנו ואת אחינו בימים אלו, אמן.
שתי המחלוקות הללו, אלו הם שני סוגי מחלוקת שקיימים בכל אחד מאיתנו. ישנה מחלוקת שמגיחה מהצד הנמוך שבנו, ממקום של יצר ותאווה, מן האדמה שבנו. דתן ואבירם מלווים אותנו עוד מיציאת מצרים ("והנה שני אנשים עברים ניצים") בכל מיני מריבות נמוכות, ומאותו מקום ארצי ממנו התעוררה מחלוקתם הם מוצאים את סופם, כאשר האדמה בולעתם. מאידך, ישנה מחלוקת שמגיעה מהצד העליון שבנו, ממקום של קנאות רוחנית דתית. זו מחלוקת הרבה יותר מסוכנת, מכיוון שהיא כביכול ל'שם שמים'. מאתיים חמישים איש היו אנשי רוח גדולים, כפי שהתורה מדגישה - "נשיאי עדה, קראי מועד, אנשי שם", אך מחלוקתם נבעה מתוך קנאות דתית פסולה. ומאותו מקום רוחני ממנו התעוררה מחלוקתם הם מוצאים את סופם, כאשר יורדת אש מאת ה' ואוכלתם.
התיקון לאותן מחלוקות תבוא על ידי הקטורת. הקטורת הפנימית שכל כולה "דבר שהנשמה נהנית ממנו", מלמדת אותנו שמצד הנשמה - באמת כולם מקושרים זה לזה (בארמית 'קטרא' = קשר). כולם קדושים, וכולם שווים. מצד שני, דווקא הקטורת היא זאת שהולכת עם הכהן הגדול ביום הכיפורים לפני ולפנים, בכדי להזכיר לו שעד ולא עד בכלל. כולם קדושים, ואף על פי כן, הקב"ה הוא זה שמחליט מי כן ומי לא. שנזכה לרכוש את אותה סגולה שיש לה לקטורת, ולאמץ לעצמנו הסתכלות פנימית שכזו, ומתוך כך, בעזרת ה' תיעצרנה בקרוב כל המגיפות והרעות שפוקדות אותנו ואת אחינו בימים אלו, אמן.
הוסף תגובה
עוד מערן כהאן
עוד בנושא פרשת שבוע