כל המערכת היא אולמרט

1. לכאורה אהוד אולמרט "צודק" בסרבו להתפטר, שכן רוב ראשי הממשלות לפניו, נהגו כמוהו (מי פחות ומי יותר), ולכן מדוע דווקא הוא אמור לפרוש מרצון? ובפרט כאשר "הגניבות" המיוחסות לו, הינן "כסף קטן" לעומת ראשי ממשלה ושרים אחרים!
אולם, קיים הבדל "קטן" בין אולמרט ובין ראשי ממשלה קודמים; האחרונים שרתו בצבא (פרט לפרס) ו/או הקדישו את רוב חייהם לפעילות למען המדינה, ואילו אולמרט דאג ובמשך שנים, כי המדינה תקדיש לו ממיטב הזבחים והשלמים (בסוף שנות ה-80, בהיותו גם ח"כ וגם עו"ד פעיל, טיפל במכירת חב' הכשרת היישוב מהסוכנות היהודית ליעקב נמרודי, תמורת 19 מיליון דולר – בלבד).
לכן, יש לסלק את אולמרט מכסאו, ועמו את כל הפוליטיקאים כמוהו; אולם אין דיי בסילוקם, אלא בד בבד, יש לרסק לחלוטין את המבנה הפוליטי הקיים, שכן הנו אבי אבות הטומעה!

2. קודם שאתייחס לפתרון המוצע, מספר מילים לעניין התנהלות ראשי ממשלות בעבר:
א. ב"ג דאג ובכח, לבנות משטר סטאליניסטי ולו מסיכה דמוקרטית (ראו ספרו של פרופ' יוחנן פרס: "עילית ללא ממשיכים ") ותחת חסות "החוק", נגנבו עשרות מיליארדים של דולרים מניצולי הנאצים (קרי – במקום שישולמו ישירות לאלו, "המדינה" דאגה, כי הכסף ישולם לה!); באמצעות כספים אלו הוחזקו גם "המוסדות" של מפא"י (בנק הפועלים, כור, הקיבוצים ועוד).
ב. לוי אשכול הלך בדרך ב"ג, והוא אבי האימרה: "אין לחסום שור בדישו" (והוא ידע בגין מה זו נאמרה).
גולדה מאיר המשיכה למשול באותה שיטה, והשחיתות שפרצה לאחר מלחמת ששת הימים (קבלני "התעלה" ועוד) היא דוגמא קטנה.
ג. יצחק רבין (בקדנציה הראשונה, בשנים 76-74) החליט להתפטר, עקב חשיפת כספים בחשבון בנק של אשתו, בארה"ב; לכאורה הוא התגלה כשמשון הגיבור, אשר מחלפות ראשו נגזזו ע"י אשתו, אולם אף גורם לא חקר: כמה כספים היו בחשבון, ולא רק בעת הגילוי? ומה היה מקור הכסף?
קשה להאמין שהכספים היו רק המשכורת ו/או אש"ל של רבין בהיותו שגריר בארה"ב; חשיפת מקור הכסף, הייתה יותר חשובה מעצם המצאו בבנק בחו"ל! (יואב יצחק פרסם אח"כ, כי גם אבא אבן נתפס עם כספים בחו"ל, אך בניגוד לרבין, היוע"מ לממשלה דאז, אהרון ברק, הסכים לתשלום כופר, אך התנגד ל"פתרון" זהה לגבי לאה רבין).
בקדנציה השנייה של רבין (1995-1992), תנועת העבודה הצליחה לזכות בבחירות, בעקבות קמפיין שעלה "ים" של כסף, (שברור, כי חלקו הרב הגיע מחו"ל), אך אז אף גורם אוכף חוק, לא העז לחקור מקור כספים אלו, וכיצד השתמשו בהם.
ד. יצחק שמיר לא נגע בכספים, אך איפשר לשר השיכון דאז, אריאל שרון, לבצע "שוד" ענק מאוצר המדינה; עשרות אלפי קרוואנים לעולים, שהיו שווים עד 10,000 $ - הקרוואן, נרכשו תמורת סך של כ- 20,000$ עבור כל קרוואן. היכן ההפרש? (להערכתי סך של 1 מיליארד ₪ דאז, שהיום הנו 1 מיליארד דולר)?
ה. שמעון פרס ידע להיות זהיר, ולא ניתן לייחס לו באופן ישיר, התנהלות כספית חריגה; אולם, דבר אחד ענק הוא לא יכול היה להסתיר; לאחר רצח רבין, פרס (בהיותו ראש ממשלה זמני), סירב למנות ועדת חקירה שתחקור את הרצח, אלא רק סידורי הביטחון שהיו בעצרת; וכך נמנע מועדת שמגר, לחקור את הרצח (ולכן לא זימנה לעדות את יגאל עמיר ואח'!!).
דבר זה אומר דרשני ענק; ועד היום כלי התקשורת נמנעים מלשפוך אור אמיתי על הרצח!
ו. בנימין נתניהו, היה החשוד המרכזי בפרשת חברון-בראון וזו בהחלט פרשת שחיתות; למרות שהיוע"מ לממשלה דאז (אליקים רובינשטיין), החליט שלא להעמיד לדין את ביבי, אלא הסתפק בסטירת לחי ציבורית! (עד היום לא ידוע מה ביבי עשה בארה"ב במשך 16 השנים שבהן נעדר מן הארץ? ומדוע זמן כה רב הוא לא חזר? והאם קיבל אז, אזרחות של ארה"ב, כפי שצויין בעיתונות)?
ז. אהוד ברק הצליח להבחר לרהמ"ש בשנת 1999, בזכות נהר של כסף שהובא מחו"ל לעמותות שונות; ומשום מה, היוע"מ לממשלה דאז, א. רובינשטיין, החליט שלא להגיש כתבי אישום בגין כך, והשר יצחק הרצוג ושותפיו ל"בניית העמותות", שתקו וסירבו לדבר בחקירת המשטרה; אך מחנה השמאל והתקשורת נאלמו דום, שמא הסירחון שיצא – יגיע עד לשמים.
אחרי פרישתו מכסא רהמ"ש, ברק עשה לביתו (בנה בית בכפר שמריהו שנמכר אח"כ תמורת כ-2.5 מיליון דולר של אז). נשאלת השאלה: הכיצד מבית בכוכב-יאיר, השווה אז 400,000$, ועוד חסכונות, ברק הצליח לרכוש קרקע ולבנות בית בשווי הנ"ל?!
ועוד שאלות: מדוע ברק ויתר על שדה הגז מול חוף עזה לערפאת?, האם הממשלה דאז ידעה על כך מראש?, מדוע ברק כר"מ, שתק כאשר יוסי גינוסר המנוח, ניהל בסניף בנק לאומי בת"א, קרן של 300 מיליון דולר עבור ערפאת? (איך יתכן כי ר"מ התיר ליוצא שב"כ, לנהל בארץ כספים עבור יאסר ערפאת?)
ח. אריאל שרון כבר הוכיח יכולתו בכספי המדינה, בשנת 1990, בהיותו שר השיכון; והכסף שקיבלו בניו בפרשת "האי-היווני", אדמות גיתון, וכספי עמותות – הנם "דמי-כיס" בהשוואה לפרשת הקרוואנים.

3. כעת, כלי התקשורת, הפוליטיקאים, ואח', יוצאים מכליהם: הכיצד אולמרט זרק לכלבים את ידידו ושותפו לשעבר, עו"ד אורי מסר; ובכן, אם יתברר כי אורי מסר העיד במשטרה כנגד אולמרט, ברור מדוע אולמרט פעל כפי שפעל.
אולם, הזיכרון הציבורי תמיד קצר, ולכן אזכיר: האם אריאל שרון לא זרק את האשם בעניין כספי העמותות על בנו עומרי?; האם אהוד ברק לא עשה כך, בפרשת העמותות, וטפל הכל על יצחק הרצוג, היום שר הרווחה, וטל זילברשטיין? האם בנימין נתניהו לא הפיל את "תיק" חברון-בראון על צחי הנגבי, כשזה היה אז שר המשפטים?

4. א. כיום, זו הזדמנות פז (של העם, שמאל וימין) לחייב את הכנסת הנוכחית, לחוקק חוק לבחירת כנסת מיוחדת ("כנסת מכוננת"), וקיום בחירות חדשות תוך 6 חודשים!
הבחירות לכנסת המכוננת, יערכו כדלקמן:
1) תחת פיקוח של מבקר המדינה בלבד (ולא ועדת הבחירות המרכזית).
2) בוחר יהא רק מי שיחתום על הצהרה, לפיה מדינת ישראל הנה מדינת העם היהודי, והגר (רק אזרח כיום) המסכים לכך!
3) אין אחוז חסימה; שכן קביעת מחסום שכזה – ובפרט ע"י כנסת הנשלטת ע"י המפלגות הקיימות – הינה אקט לא חוקי ואנטי דמוקרטי.

5. בחירות חדשות במתכונת רגילה, הינן החלפת אדרת, בזבוז כספים ושקיעה זמנית ומסוכנת בחלום שווא!
לכן, אם הכנסת לא תדע להתעלות מעל עצמה, אזי חבריה ימצאו עצמם בפח-האשפה של ההיסטוריה (במקרה הטוב), או מואשמים בבגידה באינטרס הקיומי של העם היהודי.