עמלק מעכב את בנין בית המקדש

למה עמלק מעכב את בניית בית המקדש השלישי?
מה הסימן המובהק כדי לגלות מיהו עמלק היום?

העניין המרכזי בחג פורים הינו מצוות מחיית עמלק. השבת שלפני פורים נקראת שבת זכור. אנחנו מוציאים מההיכל ספר תורה נוסף וקוראים בו את פרשת עמלק, מתוך פרשת כי תצא ולקראת פורים אנחנו מתכוננים ומתעוררים לכבוד מצוות מחיית עמלק, הנמצא בכל דור ודור.
ביום פורים עצמו אנחנו קוראים בספר תורה את סוף פרשת בשלח, המזכירה את המלחמה הראשונה בעמלק.
ואחרון חביב, קריאת מגילת אסתר מספרת על עלייתו ונפילתו של המן הרשע העמלקי, וכן הנקמה בכל שונאי ישראל.

מה כל כך חשוב במצוות מחיית עמלק, שחג פורים לא יתבטל לעתיד לבוא? (עיין תלמוד ירושלמי מגילה פ"א ה"ה).
ננסה להבין את המהות של עמלק ונגלה קשר מעניין בין מלחמה בעמלק ובין בניית מזבח והקרבת קרבנות להקב"ה.

המפגש הראשון בין עמלק ובין ישראל התקיים בין יעקב אבינו ובין אליפז, אביו של עמלק.
יעקב אבינו בורח מביתו לכיוון חרן, לאחר שהוא לקח את הברכות של אחיו. לפי דברי חז"ל, עשו שלח את אליפז, כדי להרוג את יעקב אבינו. יעקב אבינו מצליח לשכנע את אליפז לקחת את כל רכושו וכתוצאה מזה ייחשב כאדם מת.
מייד אחרי המפגש עם האבא של עמלק, יעקב אבינו מגיע בדרך ניסית להר הבית, ושם הוא מתקן את תפילת ערבית. באותו מעמד, יעקב אבינו לראשונה, קורא להר המוריה בית ה' וקובע לדורות את המקום לבניית בית המקדש, כמו שכתוב: "אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים" (בראשית כח, יז).
המפגש השני עם עמלק התרחש במדבר, סמוך ליציאת מצרים. עם ישראל סבל רבות במהלך שעבוד מצרים. לאור הניסים הגלויים שהביאו לשחרור עם ישראל, אומות העולם פחדו מישראל ומהקב"ה. העם היחיד שלא חשש מהקב"ה, הוא עמלק. עמלק תקף את החלשים שבישראל ללא כל סיבה. כמו שכתוב: "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹקים." (דברים כה,יח). הקב"ה מחולל ניסים ועזר לישראל לנצח. מיד לאחר הניצחון, משה רבנו בנה מזבח כדי להודות לה'.

באמצע עניין זכירת עמלק לדורות, משה רבנו בונה מזבח לה'. זו פעם ראשונה לאחר יציאת מצרים, שמישהו בונה מזבח לה', כמו שכתוב: 
"כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם: וַיִּבֶן מֹשֶׁה, מִזְבֵּחַ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, ה' נִסִּי. : וַיֹּאמֶר, כִּי-יָד עַל-כֵּס יָהּ, מִלְחָמָה לה', בַּעֲמָלֵק--מִדֹּר, דֹּר." (שמות יז, יד-טז).
הפסוק על בנין המזבח נראה מיותר ולא במקומו.

על פי פסוק זה, נראה לומר שיש קשר בין המלחמה בעמלק ובין הקרבת קרבנות לה'.
המפגש השלישי קורה בימי שאול המלך, כאשר שמואל הנביא מצווה אותו למחוק את עמלק מהעולם. כידוע שאול אינו ממלא את דבר ה' ומשאיר בחיים את הצאן ואגג מלך עמלק. שאול טוען שהעם חמל על הצאן, כדי להקריב קרבנות לה'.
פעם נוספת עם ישראל מרגיש דחף פנימי חזק כדי להקריב קרבנות להקב"ה, לאחר המלחמה בעמלק.
ובאמת עם ישראל מקריב קרבנות לאחר הניצחון כמו שכתוב: "וַיִּקַּח הָעָם מֵהַשָּׁלָל צֹאן וּבָקָר רֵאשִׁית הַחֵרֶם לִזְבֹּחַ לַה' אֱלֹקיךָ בַּגִּלְגָּל" (שמואל א טו,כא).
 
המפגש האחרון המצוין בתנ"ך, התרחש בימי אחשורוש והמן הרשע.
במרכזו של מגילת אסתר, אנחנו מוצאים את מעשיו של המן הרשע,מצאצאי אגג העמלקי. ברוך ה', גזרת המן הרשע מתבטלת בזכות מרדכי היהודי ואסתר המלכה. כתוצאה מביטול הגזירה ומינוי מרדכי היהודי לראש השרים, עבודות בית המקדש השני יכולות להתחדש. ושלוש שנים לאחר מכן חודשה עבודת הקרבנות בירושלים.

לסיכום, נראה לומר שמצוות מחיית עמלק, ובניית בית המקדש הן מצוות הקשורות זו בזו.
המהות של עמלק, הוא להרחיק את ישראל מהקב"ה ולחזק את כוחות הטומאה בעולם, כדי לדחוק את השכינה מהעולם וממילא כל ניצחון על עמלק מעלה את כוחות השכינה בעולם ומרחיק את כוחות הטומאה.

לכן בני ישראל מרגישים התעלות רוחנית כאשר הם נלחמים בעמלק. ההתעלות הרוחנית מתממשת ברצון עז להקריב קרבנות.